"הצורה שבה פרקטיקת הקופונים בשוק ההון מתרגמת את עצמה לתביעות ייצוגיות היא מדאיגה", אומר פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית, מבכירי המומחים לדיני חברות. הוא דיבר (יום ד', 26.2.14) ביום עיון של המכון להשתלמות בלשכת עורכי הדין בנוגע לאכיפה בשוק ההון.

חמדני הזהיר: "לתביעות בעקבות רכישת מניות המיעוט בידי בעל השליטה יש פוטנציאל סחיטה גבוה מאוד. חייב להיות מנגנון שיסנן את התביעות הללו כאשר יהיה צורך ברכישות כאלו בעקבות חוק הריכוזיות, כדי למנוע תביעות שכל מטרתן לסחוט שכר טירחה שבו נושא הציבור".

לדעת עו"ד אופיר איל מרשות ניירות ערך, השוק בתחום התביעות הייצוגיות והנגזרות הוא בוגר ומשיג תוצאות ראויות. יש גם לא מעט פשרות שהביאו ערך ממשי לתובעים או לחברה, הוסיף. "אנחנו מתחילים לראות פשרות שבמסגרתן משלמים גם האינדיבידואלים שאותם רוצים להרתיע, ולא רק החברות".

לצד זאת ציין ש"אנחנו רואים הרבה פשרות רעות או פשרות בשיטת מצליח, שגוררות השגת תביעות סרק נוספות". יש גם תביעות חסרות בסיס שעדיין מוגשות ("הטלת הוצאות היא רעיון לא רע", העיר), ותביעות טובות שננטשות משיקולים כספיים. לגבי האחרונות אמר, כי הרשות ומשרד המשפטים יצטרכו לחשוב כיצד להתמודד עם בעיה זו, כמו גם על פתרון להגשת תביעות כאשר קשה למצוא תובע ייצוגי/נגזר. עו"ד ליאב ויינבאום מפרקליטות מחוז ת"א העיר, כי איש מבין המשקיעים המוסדיים אינו רוצה להיות הראשון שיגיש תביעה ייצוגית, גם אם "רבים מהם רוצים להיכנס בחברה".


"לא לבדוק בדיעבד"


עו"ד ישראל שמעונוב טען, כי דירקטורים פועלים כיום יותר ב"כיסוי תחת" מאשר לקבלת החלטות ראויות, למרות שתפקידם מחייב אותם ליטול סיכונים. הוא קרא לבתי המשפט להימנע מבדיקת ההחלטות בדיעבד ולהעניק לדירקטורים הגנה אם שיקוליהם בזמן אמת היו סבירים.

עו"ד ד"ר שלמה נס יצא נגד עורכי דין, שקרובי משפחתם מחזיקים מניה בכל חברה ובוחנים מדי שבוע את מי כדאי לתבוע. "ההנחה שלהם היא, שאם מתוך כל עשר תביעות יהיה אחד שיסכים לשלם – זה כדאי להם. משרד עורכי דין שמגיש 15 תביעות בחודש, זה לא רציני", הוסיף. "יש מי שמשלם, כי לפעמים יש שופט שלא מבין והוא נותן החלטה כמו שהוא נותן".

לדברי נס, לאור ריבוי התביעות נגד דירקטורים, נוטשות אותם חברות הביטוח הישראליות: או שאינן מוכנות למכור כיסוי, או שמוכרות פוליסות שהכיסוי בהן חלקי מאוד. נס טען, כי הדבר גם מביא לכך שדירקטורים אינם מוכנים לקבל את ההחלטות הנכונות, במיוחד כאשר מדובר בחברה במשבר. לעומת זאת, אמר, הוא אינו מבין כיצד לא מוגשות תביעות נגד משקיעים מוסדיים שמשקיעות סכומי עתק בחברות בניגוד לטובת הציבור, ומצביעים נגד הסדרי נושים שאין בהם ויתור על תביעות.

"הדירקטורים עסוקים כל היום בכסת"חים וברגולציה שלא נפסקת במקום לעסוק בניהול החברה ובפיתוחה", טען נס. "הרגולציה עברה את גבולות הטעם הטוב. היום אתה פותח דוח של חברה – אתה לא מבין מה קורה שם, מרוב כרכים". אם לא ינוטרלו תביעות הסרק, הזהיר נס, ייהרס שוק ההון.


"לא להפסיד את התחתונים"


עו"ד איציק אבירם הגיב: "העיקרון במשפט הוא, שמי שמפשל צריך לשלם, וצריך לתבוע אותו – כי הוא לא יתנדב לשלם. כל הצעות הרכש בארץ נעשות במחיר שנשלף מהמותן. כל העסקות הן עסקות בעלי עניין. זו לא חוכמה שלאחר מעשה, אלא טיפשות שלפני מעשה. למה שהחברה תחלק דיבידנד במיליארד שקל, כאשר בכל רגע יכול לבוא משבר?

"מי שמנהל עסקים אמור למנוע מצב שהוא יפסיד את התחתונים. לשליש מהחברות בשוק ההון יש הערת עסק חי. שים את האצבע שלוש פעמים – ותפגע בחברה שלא יכולה לשלם. בתי המשפט בישראל לא מבינים השקעות, הם לא כל כך מבינים שמדובר בנוכלים שצריכים ללכת לכלא. בואו נסגור את בתי המשפט, אף אחד לא יתבע דירקטורים, אף אחד לא יתבע חברות מפסידות, אף אחד לא יתבע מי שלקח כסף של אנשים ולא יכול לשלם לנושים".

עו"ד גיורא ארדינסט הזהיר מפני התרעת יתר, שתביא להימנעות מחלוקת דיבידנד – הנתפסת כפעולה חיובית, שמעבירה כסף מבעלי השליטה אל הציבור. "אנחנו יכולים להגיע למצב שכמו שיש רפואה מתגוננת, יהיה גם דירקטוריון מתגונן. המחשבה תעבור ממה לעשות כדי שהעסקה תהיה מוצלחת, למה לעשות כדי שלא יתבעו אותנו. יכול להיות שהמסקנה תהיה לא לעשות את העסקה, כי אני מכיר מעט מאוד תביעות על עסקות שלא נעשו", הוסיף.

לדברי ארדינסט, בתי המשפט הפסיקו לפסול תובעים שרוכשים את ניירות הערך לאחר שעילת התביעה כבר התפרסמה, ולטעמו יש לפסול כאלו. עוד אמר, כי בתי המשפט צריכים להפעיל יותר את השימוש במכשיר השיהוי בתביעות המתאימות, המוגשות לעיתים מספר שנים לאחר האירועים - אם כי לפני תקופת ההתיישנות. בהקשר זה הזהיר, כי הסדר החוב באי.די.בי עלול לקרוס אם תתקבל תביעה המתייחסת לחלוקת דיבידנד בדסק"ש לפני ארבע שנים.