|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מפגשים בין יהודים וערבים על-רקע מקצועי וחינוכי
|
לימודים ועבודה משותפים ממתנים את עמדות הערבים והיהודים אלו כלפי אלו ● יתכן כי הדיבורים על "פלשתיניזציה" של הציבור הערבי בישראל בצורה גורפת מוקדמים מידי
|
הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.
כרקע, ישמש מחקר שהתבסס על השערת המגע של אלפורט ואמיר כעוגן תיאורטי בתחום הפסיכולוגיה החברתית. השתתפו בו סטודנטים באוניברסיטת בר-אילן ועובדים בתחום המלונאות בישראל. המחקר שבו נתמקד, בדק עובדי סיעוד בשני בתי חולים בישראל. נבדקו מדדים משתנים כמו גיל, נכונות למגע ותפיסות הדדיות.
ההרצאה תעריך את ההשלכות של נתונים אלה על רמת המקרו, מנקודת מבט של המאמץ לפייס חברה משוסעת. בימים אלה של התרחבות המתחים האתניים במדינת ישראל, תוצאות כאלה על מסגרות עבודה ולימודים משותפות יכולות להוות מוקד חיובי. התפיסה הפופלארית לפיה אזרחי ישראל הערבים חווים קיטוב הולך וגדל כלפי האזרחים היהודים, מופרכת כאן במידה מסוימת. יתכן כי הדיבורים על "פלשתיניזציה" של הציבור הערבי בישראל בצורה גורפת מוקדמים מידי.
|
|
ד"ר בן מולוב הנו חבר סגל בחוג המשולב למדעי החברה ובתוכנית הבין תחומית ללימודי ניהול ויישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן. הוא מנהל את הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום. הוא עוסק במדע המדינה ומתמחה בגישות בין-תרבותיות לניהול סכסוכים. מחבר
הספר
Power and Transcendence: Hans J. Morgenthau and the Jewish Experience (2002) והשתתף בכתיבת המאמרים Culture, Dialogue and Perception Change in the Israeli-Palestinian Conflict", "Federalism and Multiculturalism as a Vehicle for Perception Change in Israeli-Jewish Society"
שהתפרסמו ב-The International Journal of Conflict Management
הוא ארגן מספר כנסים בינ"ל שהתקיימו באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם קרן קונרד אדנאור.
ד"ר חיים לביא מלמד פסיכולוגיה חברתית והתנהגות ארגונית בחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. הוא שימש מרצה אורח בBaruch College ובאוניברסיטת קולומביה. כתב בשיתוף עם ד"ר בן מולוב את המאמרים
"Culture, Dialogue and Perception Change in the Israeli Palestinian Conflict (International Journal of Conflict Management), Arab and Jewish Women’s Interreligious Dialogue Evaluated” (In: Iram (ed.) Educating Towards a Culture of Peace, 2006)
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
14/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/02/2009
|
|
ד"ר בן מולוב, ד"ר חיים לביא
|
|
מפגשים בין יהודים וערבים על-רקע מקצועי וחינוכי
|
|
|
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
|
|
|
|
|
בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.
|
|
|
|
|
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
|
|
|
|
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
|
|
|
|
|
מחקרים רבים עוסקים בהשערת המגע וביעילות של מגע כמנגנון לשיפור יחסים בין קבוצות. עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים בנושא אינם מתייחסים ספציפית ליעילות של מגע בין קבוצתי בתנאים של סכסוך אקוטי, אלים ולא סימטרי. תשומת לב אקדמית מועטה ניתנה להגדרה המושגית של המנגנונים אשר בעזרתם מפגשים בין קבוצתיים מתוכננים, הנערכים במצבים של סכסוך א-סימטרי, אמורים לסייע להתמודד עם מחסומים פסיכולוגים בין הקבוצות ולסייע להתפייסות. בהרצאה זו יוצג מיפוי מושגי המגדיר חמישה מודלים מרכזיים של מפגשים מתוכננים בין יהודים וערבים בישראל. יידונו מטרותיהם של המודלים הללו וההנחות של הגישות השונות להפגשה לגבי המנגנונים שדרכם המפגש הבין קבוצתי מצופה להוביל לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. כמו-כן יידונו הדילמות והמגבלות הקשורים לכל אחד מהמודלים של המפגש. המודלים שיוצגו ימוקמו על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים (או לפחות אינן מאתגרות אותו באופן גלוי) לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
