שופט בית המשפט המחוזי בנצרת,
עאטף עיילבוני, סבור, כי ניתן ללמוד מפעולות פסולות של אדם בעבר במישור האזרחי על אופיה של פעולה שנויה במחלוקת שביצע מאוחר יותר. בכך מיישם למעשה עיילבוני - בתחום הפירוקים - את הכלי הפלילי של "עדויות שיטה".
עיילבוני ביטל (1.12.14) עסקה במסגרתה נמכרה כביכול פעילותה של חברת חוות הטלאים לחברת חוות הטלאים מסחר והשקעות, ערב כניסתה של הראשונה לפירוק. הפעילות נמכרה ב-8 מיליון שקל (7 מיליון שקל תמורת מלאי הטלאים ומיליון שקל תמורת המוניטין) ביוני השנה, חודשיים לפני הבקשה לפרק את חוות הטלאים. הרוכש הפורמלי היה שמואל גרבש, שסיים רק זמן קצר קודם לכן הליכי פשיטת רגל.
עיילבוני קבע, כי מדובר בעסקת תרמית ועוקץ, שמטרתה להבריח את נכסיה של חוות הטלאים מפני נושיה. קביעתו מתבססת בעיקר על כך שלא נחתם הסכם בין הצדדים, על כך שהתמורה נקבעה בצורה שרירותית ועל חוסר אמינותו של גרבש בכלל ובפרט חוסר בקיאותו בפרטי העסקה. עוד קובע עיילבוני, כי בפועל עמד מאחורי העסקה
יעקב כהן - אחיה של עירית יפרח, בעלת השליטה הפורמלית בחוות הטלאים.
בנוגע לכהן מוסיף עיילבוני: "בשנת 2001 הקים יעקב כהן את חברת מקור הטלה בע"מ, שעסקה אף היא באותו תחום פעילות שבו החלו לעסוק לאחר מכן חוות הטלאים וחברת מסחר והשקעות. חברת מקור הטלה רשומה בפנקס רשם החברות כחברה מפרת חוק וצברה חוב אגרות לרשם החברות בגין אי-תשלום אגרה שנתית בין השנים 2014-2007. לאחר מכן, בשנת 2004 הוקמה חברת מקור הטלה (2004) - גידול ושיווק בע"מ, שבעלת המניות הרשומה בה כיום היא בתיה כהן, אמם של יפרח ושל יעקב כהן. בחודש 12/05 הוקמה חוות הטלאים, ולאחר מכן בחודש 3/11 נוסדה חברת מסחר והשקעות.
"העובדה שהמעורבים בחברות דכאן ו/או מי מטעמם (ובראשם יעקב כהן) 'גלגלו' במהלך השנים חברות העוסקות באותו תחום, אשר הלכו וצברו חובות, ולאחר מכן, המשיכו לייסד חברות על גבי חברות באופן דומה, היא כשלעצמה, מחשידה ומעלה ניחוח לא כשר".
עיילבוני חייב את גרבש בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. בקשת הביטול הוגשה בידי מפרק חוות הטלאים, עו"ד איתי פריימן. את גרבש ייצג עו"ד שלמה שחר, לשעבר כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי.
