גרמן: לא נצטרף לממשלת ימין-חרדים

רבים מאיתנו שמעו על ספריו המפורסמים של ג'ורג' אורוול, 1984 וחווות החיות, וחלקנו אף למדו בתיכון את סיפורו Shooting an elephant. אך נראה שרק מעטים מכירים את תולדות חייו של האדם המיוחד הזה. אורוול, שנולד בשנת 1903, למד באמצעות מלגה בבית הספר איטון, שנחשב ליוקרתי ביותר באנגליה, ולאחר מכן שירת שש שנים במשטרת האימפריה הבריטית בבורמה. עוד בילדותו החליט להיות סופר, ומתוך הזדהות עם חייהם הקשים של אנשי המעמדות הנמוכים, ואולי אף כדי לאסוף חומר לספרים שהתכוון לכתוב, חי לאחר מכן תקופות ארוכות חיי עוני בשולי החברה בלונדון ובפריז, ובבתיהם של כורי פחם בצפון אנגליה.

חלק ניכר משורש הניכור של הציבור כלפי התקשורת נובע מדפוס הפעולה השמאלי ארוך השנים, שלפיו המטרה מקדשת את האמצעים. רביב דרוקר יכול לפרסם שטויות ישנות ולסמוך על זיכרונו הקצר של הציבור ועל עזרת עמיתיו שיפמפמו את סיפור הכלום, משל היה מעטפות טלנסקי. כמה היו רוצים בזה. דרוקר כמשל.

המערך האדום הצליח לגייס לשורותיו שני אנשים מוכשרים, איש איש בתחומו: האלוף במילואים עמוס ידלין והפרופסור מנואל טרכטנברג. הם מוצגים כמועמדיו של המערך האדום לתפקידי שר הביטחון ושר האוצר, בהתאמה, בממשלה הבאה, אם חלילה יקימו אותה בוזי וציפי.

יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, אסר על מפלגת ישראל ביתנו להפיץ את הגליון המיוחד של השבועון הצרפתי הפרובוקטיבי שארלי אבדו, שבשערו מופיעה קריקטורה של הנביא מוחמד. זאת לאחר שהמפלגה, בראשות שר החוץ אביגדור ליברמן, הודיעה על כוונתה לעשות זאת לאחר שרשת סטימצקי נמנעה ממכירת העיתון בשל מחאת המגזר הערבי.

הנהלת ערוץ 10 וכמה עיתונאים מובילים בערוץ זה, ובראשם רביב דרוקר, פועלים בצוותא-חדא, כדי לפגוע במפלגת הליכוד בכלל ובראש הממשלה בנימין נתניהו וברעייתו בפרט. הפגיעה באה לידי ביטוי בפרסום כזבים, ביודעין, ותוך עבירות על החוק. המזימה: להביא לסילוקו של נתניהו מראשות הממשלה, כדי להכשיר סיוע דחוף לערוץ 10.