רק 12% מהתלונות שהוגשו בשנת 2015 לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין, נמצאו מוצדקות: 96 מתוך 824. מבין התלונות שנבדקו לגופן (לאחר שנופו התלונות שאינן בסמכות הנציב), 18% היו מוצדקות. 35% מהתלונות המוצדקות היו על התמשכות ההליכים, ו-23% - על ליקויים בניהול המשפט. עוד 22% היו על התנהגות השופטים, ו-20% - על פגיעה בכללי הצדק הטבעי. כך מוסר (יום ד', 23.3.16) הדוח השנתי של נציבות התלונות.

בחלוקה לערכאות, 38% מהתלונות המוצדקות היו על בתי משפט השלום; 21% על בתי המשפט המחוזיים; 15% על בתי המשפט למשפחה; 15% על בתי הדין הרבניים; 9% על בתי הדין לעבודה; 1% על בית המשפט העליון; ו-1% על בתי הדין השרעיים. חלקם היחסי של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים גדול בהרבה מחלקם בכלל המערכת. שיעור התלונות המוצדקות מבין התלונות שנבדקו לגופן זינק בצורה חדה לעומת 2014, בה רק 11% מהן היו מוצדקות.

הדוח מוסר עוד, כי הנשיאה מרים נאור רשמה אשתקד אזהרה חמורה לשופט אחד ונזיפה חמורה לשופט אחר, בעקבות תלונות שנמצאו מוצדקות. ריבלין אינו אומר מיהם השופטים ובאלו ערכאות הם מכהנים.

בהתייחסו לבתי המשפט למשפחה אומר ריבלין, כי התלונות מצביעות על קשיים ייחודיים לערכאה זו, בשל הנושאים בהם היא דנה, ועל הצורך בהקפדה מיוחדת על סיום ההליכים תוך פרק זמן סביר. גורם נוסף לריבוי התלונות הוא הניסיון, המובנה בתפיסת העולם של בתי משפט אלו, להביא את הצדדים להסכמות. לדברי ריבלין, שופטי המשפחה צריכים לגלות "רגישות מיוחדת ותבונה רבה". על הדיינים הרבניים הוא אומר, כי ריבוי התלונות המוצדקות מלמד שהם אינם מפנימים די הצורך את כללי הצדק הטבעי ואת כללי האתיקה החלים עליהם.

ריבלין מצביע על שורה של ליקויים מערכתיים שגילה תוך כדי טיפול בתלונה פרטנית. בין היתר הוא מוסר, כי נאור החליטה להפסיק את הליכי הגישור שמקיימים שופטים בתיקים אזרחיים, משום שאין להם הסמכה בחוק לעשות זאת. עוד נקבע, כי אין לקיים דיונים ב"תביעות פח" בשל הגשת תצהירים כחוק, למרות שדיונים כאלו הם יעילים יותר. ריבלין גם מצא טעם לפגם בכך ששופט הביא לכך שתיק יידון בפניו כבורר לאחר פרישתו, למרות שעשה זאת בחינם ובאישור הנהלת בתי המשפט; החלטה זו התקבלה בעקבות פנייה של מבקר המדינה, יוסף שפירא.

עוד מצא ריבלין, כי בית הדין הארצי לעבודה קובע דיונים בערעורים לשנתיים קדימה; מנהל בתי המשפט, מיכאל שפיצר, הבטיח שהנושא יטופל. ריבלין גם העיר על התמשכות הליכים בבתי המשפט למשפחה בשל מחסור בשופטים. הוא גם עומד על הכשל המתמשך שבעטיו לא מונו מזה שנים דיינים לבית הדין הרבני הגדול.

ריבלין גם קורא למחוקק להסדיר את סוגיית ייצוגם של תאגידים בבתי המשפט לתביעות קטנות, כדי למנוע את ה"ישראבלוף" - כלשונו - השורר כיום בתחום זה, לנוכח האיסור על ייצוג בידי עורכי דין בערכאה זו. אם הדבר לא ייעשה, הוא מתריע, תסוכל כוונתו המקורית של המחוקק ויימשכו התלונות הרבות שיימצאו מוצדקות.