משרד האוצר הקציב 200 מיליון שקל למניעת פשיעה, בעקבות דוח ועדת דורנר מהשנה שעברה. הדוח מצא, כי הענישה אינה משיגה תמיד את מטרתה להרתיע עבריינים, וכי מוטב להשקיע במניעת הפשע. כך מסרה (יום ג', 7.6.16) מנכ"ל משרד המשפטים, אמי פלמור, בכנס במלאת 20 שנה לסנגוריה הציבורית.

עוד אמרה פלמור, לשעבר מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, כי קיימת מגמה מטרידה מאוד של שימוש הולך ופוחת במכשיר השחרור בתום ריצוי שני שלישים מעונשו. "אני מצפה מהפרקליט להבין שאם בית המשפט דן את האדם לשש שנות מאסר, הכוונה היא שהוא ייצא אחרי ארבע, ויפעל עם הסניגור כדי לממש את זה", אמרה - אם כי לא ברור האם התכוונה לרמוז לתיק קצב.

לדברי פלמור, יש לקדש את האמצעי שמאפשר לפקח על האסיר המשוחרר ולהחזיר אותו לחברה, שכן קיימת חשיבות רבה במניעת פשיעה חוזרת. "אנחנו לא עושים את החשבון, שהכסף שעולה לנו להחזיק אותו במהלך השליש, היה מאפשר לנו לסבסד מקומות עבודה, לממן יותר פיקוח או לממן הוסטלים".

פלמור יצאה נגד המגמה של "להפוך הכל לפלילי". היא הביאה כדוגמה את המחאה האתיופית, בה עלתה דרישה לטפל באמצעים פליליים בשוטרים שהפעילו אלימות אסורה, במקום להפעיל את הכלי המשמעתי - בו כלל לא נעשה שימוש במקרה זה. לצד זאת, בירכה פלמור על ההתעניינות הציבורית בעניינו של יונתן היילו, במיוחד לנוכח היותו יוצא אתיופיה.

פרקליט המדינה, שי ניצן, אמר שפסגת שאיפותיו של תובע איננה להשיג הרשעה - ודבריו התקבלו בקולות גיחוך של הנוכחים באולם. ניצן הגיב: "אני מצפה שאתקבל כאן באותו יחס שבו מתקבל [הסניגור הציבורי הארצי] יואב ספיר כאשר הוא מרצה בכנס של הפרקליטות". לדברי ניצן, תובע חייב לבחון בכל עת האם יש עדיין סיכוי סביר להרשעה, ואם לא - עליו לחזור בו מכתב האישום.

ניצן אמר עוד, כי אף פוליטיקאי לא רמז לו בצורה כלשהי האם להגיש או לא להגיש כתב אישום. "אני לא יודע אם זה בגלל שהם צדיקים או בגלל שהם מפחדים, וטוב שכך", אמר. "מי שכן לוחץ זה אמצעי התקשורת, שיש להם דעה על כל דבר, אבל זה סופר לגיטימי. אני מעביר לכל הפרקליטים, שהם צריכים לקבל החלטה רק לפי הראיות. חלילה לנו אם נגיע ליום שבו החלטה תהיה מושפעת ממה יגידו בתקשורת". ניצן הדגיש, כי הדבר נכון "גם לגבי תיקים אזרחיים תיאורטיים של ראשי ממשלות".

גם ניצן בירך על התעניינות הציבור בתחום המשפטי ועל תוכניות בתקשורת שעוסקות בנושא, וטען שדבריו בנושא [נגד התוכניות "צל של אמת" ו"דיני נפשות"] פורשו בצורה לא נכונה. "מה שמטריד אותי הוא מסר תקשורתי, לפיו לא חשוב מה יחליט בית המשפט. זה מכרסם את היסודות השלטוניים שלנו. תחקיר עיתונאי לא יכול להחליף בית משפט", אמר.

הסנגורית הציבורית הקודמת, ענבל רובינשטיין, אמרה שבפרקליטות קיימת מגמה של "ציפוף שורות" כאשר עולות טענות לטעויות וכשלים שלה - כגון בפרשת זדורוב. היא גם יצאה נגד שקרים של חוקרים לחשודים: "איפה אותה פרקליטות שאין לה שאיפה להרשיע?", שאלה רטורית. לדבריה, "95% מהפרטים המוכמנים נשתלים בראשיהם של החשודים בידי השוטרים".