אני שמרתי על ירושלים, אתה מעמיד אותה במחלוקת

קצת מעל 100 ימים מאז הקמת ממשלה בישראל. בכל מקום אחר בעולם אלה ימים של תקווה, התחדשות של מימוש ההבטחות של לפני הבחירות. רק בישראל - אלה ימים של ייאוש. זה לא שלא ניתנו הבטחות לפני הבחירות, על-ידי ררש הממשלה, היו ובלי כוונה לבצע, רק שאף אחד לא התכוון לקיים. ולא שלא הוצגה דרך - הוצגה.

ואני, שחולקת מהותית על הדרך שהוצגה לפני הבחירות, מאמינה שזכותה של ממשלה ליישם את הדרך שנשבעה בשמה לפני הבחירות. החלק העצוב שהתברר - שאין לממשלה הזאת ולראשה שום חזון שום דרך ושום כיוון. כלום. הנאום הטכנוקרטי הזה ששמענו קודם, מדכא עוד יותר.

הכנסת הזאת אישרה הקמת ממשלה - מנופחת בזבזנית, מיותרת בחלקה, אבל בפועל אין ממשלה בירושלים בשום תחום. כי מאז הקמת הממשלה ראשה עוסק בהישרדות.

הכנסת הזאת לא ראתה מבול זה של חקיקה שבזה לכל ערך שאנחנו מאמינים לו, לדמוקרטיה וגם לחברי הכנסת עצמם. חוק לכל חבר כנסת.

משבר כלכלי - בזה ראש הממשלה אמור להבין. נדרשת ממשלה שיש לה קו ברור ומתמודדת עם משבר גם אם יש מחיר שחלק שמשלמים אבל לא ראינו כזאת. החזקים מוכנים לשלם יותר כי אכפת להם עדיין מהחלשים. מה שאי-אפשר לומר על הממשלה הזאת. כולנו רצינו לראות ררש ממשלה שחושב על הציבור ולא על הקואליציה והתקציב. וגם העברת תקציב דו-שנתי, לדבר עליו במושגים אידיאולוגים. נו, באמת. הפיאסקו של התקציב יתן לך אורך נשימה פוליטי אבל הוא לוקח את כל האוויר מהציבור.

תעשה מה אני שאני מאמינה שראש ממשלה צריך לעשות, מה שנכון, אני יודעת שאתה עסוק בסקרים אבל גם בזה אתה טועה. אתה מבין, ראש ממשלת ישראל - מה שהעם צריך זה לא מה שנדמה לך שאתה רואה בסקרים.

בתחום המדיני - העם רוצה להגיע להסדר, אתה מנסה להימנע ממנו. העם רוצה לחיות כאן בשלום ובביטחון וליצור הפרדה ואתה מדבר שלום, אבל לא מוכן לשלם את מחירו הפוליטי. פועל כדי למנוע הפרדה כזאת. מדינת ישראל צריכה גבול, עם ישראל רוצה הנהגה שתקבע את הגבול - והעם יודע בסתר ליבו מה ההכרעות הנדרשות והעם מתפלל שתהיה לו הנהגה אמיצה דיה כדי לקבל את ההחלטות האלה - עבורו - ואין הנהגה כזאת בישראל.

אל תשלח אצבע מאשימה אל הקואליציה הזאת, אל תסביר באנגלית ובצרפתית - בחדרים סגורים כמו שאתה עושה מאשים את הקיצונים בממשלה (זה מה שהוא אומר עליכם), אומר לו שיש בעיה פוליטית. אני יודעת מה את מוכר, "זה לא אני זה הם", כאילו לא אתה בחרת את השותפים "הטבעיים" האלה ועוד שילמתם להם בכספי הציבור כדי שיצטרפו, וממשיך לשלם כדי שלא יעזבו אותך. תגיד ותיקח אחריות על מה שאתה חושב, לא על מה שאתה לא יכול. איך אומרים בצבא, אין לא יכול, יש לא רוצה. ואתה אדוני ראש הממשלה, לא רוצה.

זה מה שתמיד ידעת לעשות - אצלך הקונצנזוס סביב האיום המשותף, תחושת הפחד, מול האויבים. ויש לנו אויבים, ובראשם אירן שצריך לעמוד מולם - וזאת לא הדרך להתמודד. הדרך להתמודד היא לא דרך דיבור על האיום, אלא בטיפול בו. שמחתי לשמוע את דבריך על עזה - תמכתי במבצע עופרת יצוקה, האמנתי ואני עדיין מאמינה, שצריך להגיב בירי על ירי. אבל אני רק מקווה שדיברת עם שר הביטחון. אותו שר ביטחון שהיה במלחמה הקודמת, אופס, זה אותו שר הביטחון. יש לי תחושה שבסוף תגמור גם אתה עם הסכמות עם החמאס, דרך אגב, יקראו לזה משהו אחר.

ולמען הסר ספק, אם אכן תמשיך באותה מדיניות שנקטנו בה במבצע עופרת יצוקה, של השגת הרתעה ולא הסברה. מכיוון שאמרתי שנתמוך כשתעשה את הדבר הנכון, אני אתמוך בך. אני לא יודעת אם שר הביטחון, אבל אנחנו נתמוך. אבל אני מסרבת להיכנע למלל הזה. יש בי את הביטחון ולעם ישראל יש את הכוח להאמין שיש קונצנזוס גם סביב תקווה והסדרים ולא רק איומים ומלחמות. כי אתה, ראש הממשלה, מייצג הקונצנזוס של הפחד ואנחנו מייצגים את הקונצנזוס של התקווה. בשביל זה בחרנו לשמור על התקווה באופוזיציה. כי יש ציבור שמאמין בכוח של ישראל לשמור על האינטרסים שלה, הביטחוניים, והלאומיים גם בכניסה לחדר המשא-ומתן במקום לפחד להגיע לשם. אני יודעת שאתה אומר שאתה רוצה לדבר ואפילו אמרת שתי מדינות, או משהו דומה, ואפילו בירכתי שצעדת צעד קטן אמנם, אבל צעד קדימה תרתי משמע.

אבל שלום לא קורה במקרה, ולא מספיקות מילים, בטח לא ממי שאמר - "מילים זה דבר הפיך". דיבורים כנוסחת הישרדות ותו לא. ובעיקר מצער שדווקא מתוך חולשת הלחץ - איך הסברת בליכוד ("העולם לחץ"), אמרת הדברים ולא מתוך אמונה שזה האינטרס הישראלי - וזה, אדוני ראש הממשלה, ההבדל העמוק בינינו. אבל לפחות תומכיך לא יוכלו לחזור בהם מזה ממה שאמרת והנחת על השולחן. אבל אז בלי בושה האיש שסירב ליזום תהליך מדיני כלשהו או לתמוך באיזשהו הסדר, לתמוך ממש לא למלמל כמה מילים, כדי להגיע לשלטון או לשרוד - אחר-כך תלוי באיזה שנה מצאו את נוסחת ההישרדות החדשה - קונצנזוס. החיק החמים של הקונצנזוס.

נכון - לקחת את העקרונות שנלחמתי עליהם במו"מ - עקרונות הביטחון והגושים ובלי פליטים ירושלים בירת ישראל. כשניהלתי מו"מ ידע גם הצד השני שיש דברים שלא אתפשר בהם לעולם. אתה טוב בשיווק בעברית, אך לצערי זה כבר לא עובד בשפות אחרות. כי כשנכנסתי לחדר המשא-ומתן, העולם ידע שאני משוכנעת שההסדר מייצג את האינטרסים של מדינת ישראל. שקיפאון רע. אבל העולם ידע, כמו אזרחי ישראל, שאני משוכנעת שהסדר מייצג את האינטרסים של ישראל שקיפאון רע קודם כל לישראל זה ההבדל בין לשמור על האינטרסים כדי להגיע להסדר טוב לבין להשתמש באינטרסים כדי להימנע מהסדר. ואני באמת מאמינה שזכותנו להילחם על האינטרסים הבסיסיים והחשובים ביותר לישראל גם במחיר של ויכוח עם העולם, וגם במחיר ויכוח עם ידידה. הבעיה היא, שאתה, בהתנהלותך, מסכן את האינטרסים החשובים ביותר לעם ישראל.

אני לא אשים את הדברים החשובים ביותר לעם ישראל במחלוקת. להפך, אגן מכל מקום שאהיה על האינטרסים האלה עם ממשלה אחראית, היא לא כזאת. אבל אשים היום במחלוקת ציבורית נוקבת את ההתנהלות שלך, ביחס לאינטרסים ולדברים החשובים האלה. כפטריוטית ישראלית, כמי שהגנה על האינטרסים האלה, ביטחון וגושי התיישבות, מניעת כניסת פליטים לישראל. בפני כל העולם וגם בחדרי המו"מ זכותי לומר היום וחובתי לומר - אתה בהתנהלות שלך גורם נזק לישראל (גם אם נדמה לך שאתה מפיק תועלת אישית פוליטית).

בואו נדבר על הגבול העתידי. אין ספק שתפקידה של הנהגה לדאוג לכל אותם אזרחים ישראלים שגרים בגושי ההתיישבות. זה לא משנה מה כל אחד מחברי הבית הזה וכל אחד בציבור חושב על מפעל ההתיישבות, מי שחושב שכל אבן בנויה נבנות על אדמת מולדת ששייכת לאבותינו ולנו, ואני מאמינה בזכות של העם היהודי על הארץ כולה. ולא משנה אם חלק חושבים שזאת הייתה טעות, ואפילו לא משנה מה חושבים בעולם על הסיבות להקמת ההתיישבות או שחושבים שהם מנוגדים לחוק הבינלאומי או לא - הדבר הלגיטימי ביותר והראוי שאותה הנהגה בישראל יכולה לומר, הוא שלא משנה למה נוצרה המציאות, תפקידה של הנהגה לשמור על מרבית האזרחים בבתיהם.

אני שהצבעתי בעד ההינתקות יודעת כמה זה קשה לאלה שנאלצו לעזוב וכשזה מה שאומרים וכשהעולם יודע שישראל רוצה שלום, ורוצה להכריע עכשיו ורוצה לקבוע גבול ולא מנסה לקבל עוד ועוד זמן כדי לתפוס עוד קרקעות, רק אז מקבלים מכתב מנשיא ארצות הברית שאומר שהגבול העתידי ייקח בחשבון את גושי ההתיישבות וזה העיקרון שאומץ על-ידי כל בתי הקונגרס ואפשר על זה לשמור. גם בממשל הנוכחי בארה"ב. אבל אני חוששת שלא עם הממשלה הנוכחית.

הגדר הכרחית וצריך לומר עכשיו, אני לא יודעת אם תקציב המדינה כולל את השלמת הגדר. צריך לומר היום שאם יש תקציב לגדר, נתמוך בו גם באופוזיציה. צריך ללכת עם משוואה ברורה, שיש לה שני צדדים. רק אם תגיד את שני הצדדים של המשוואה שאני אגיד לך עכשיו, תקבל תמיכה. אתה צריך להגיד שהגדר מוקמת לצרכי ביטחון, אבל גם אתה יודע, שהגדר היא תחילתה של החלוקה אבל הגבול העתידי ייקבע בהסדר תמשיך ותבנה את הגדר אל תחסוך. רק אם תגיד את שני הצדדים של המשוואה תקבל תמיכה - כך אני פעלתי וכך קיבלנו תמיכה בארה"ב. אם אני מכירה אותך נכון, תאמר שתמשיך לבנות ולא תשכנע שזוהי תחילת החלוקה. כי אולי מישהו כאן יקפוץ אם תאמר שזו ההתחלה של החלוקה. ואי-אפשר בלי ההתנהלות שלך בנושא החשוב של ירושלים - כן, מה אפשר לעשות, ארצות הברית מעולם לא תמכה בבנייה מעבר לקווי 67', לא ביהודה ושומרון, ולצערי לא בירושלים. לצערי העמוק. ונכון, מעת לעת מזומן שגריר ישראל להערה כזאת או אחרת על בנייה גם בירושלים. וראשי ממשלות, בדרך-כלל, הם קיבלו את המידע, השתדלו לשמור אותו בחדר חדרים. חלק המשיכו לבנות, היו כאלה שהפסיקו עד לבירור על-מנת להימנע מדרדור היחסים עם ידידתה הגדולה של ישראל.

אבל לא אתה - לא, אחרי ששלחת שליחים לבקש מאובמה להוריד פרופיל במחלוקות הפומביות עם ישראל, החלטת להעלות מדרגה. כי בעצם, המשימה שלך היא לא לשמור על המקומות הקדושים לעם היהודי, אלא לייצר עימות סביב מה שנראה לך שתקבל עליו תמיכה - כשאני ששמעתי אותך ידעתי שמיד תקים עלינו את כל העולם עלינו ועל ירושלים וכך היה. אם היית באמת רוצה לשמור על ירושלים, ירושלים בירת ישראל והעם היהודי, ירושלים של המקומות הקדושים, ירושלים ההיסטורית וירושלים המתחדשת - היית מגייס עכשיו את ארצות הברית לצידה של ישראל, אבל אתה לא, אתה עושה הכל הפוך.

שוב קונצנזוס של פחד. העולם כולו נגדנו ואם תמשיך ככה גם נגיע לשם. העולם לא נגד האינטרסים החיונים לישראל, הוא פשוט לא אוהב שמשתמשים בו כדי להשיג כותרת ורווח פוליטי מיידי. חלקם אפילו בעדנו. אבל אפשר גם לאבד את התמיכה הזאת. תפקידו של מנהיג זה להנחיל את החזון ולייצר סביבו מכנה משותף פנימי ובינלאומי לא רק לבדוק בסקרים מהו הנושא שנמצא בקונצנזוס ולייצר סביבו נראות של מאבק. תפקידו של מנהיג לגייס קונצנזוס בינלאומי סביב עקרונות שחשובים לישראל. ירושלים כבירת ישראל והמקומות הקדושים בה בקונצנזוס לא בגלל מה שאתה אומר - אלא בזכות ההיסטוריה היהודית בה אלפי שנים בזכות הקשר שיש לכל אחד מעם ישראל למקומות האלה.

ואפשר אחרת: עד שנבחרת, אדוני ראש הממשלה, ניהלנו מו"מ בתמיכת העולם כולו, לא נגעתי בירושלים בחדר המשא ומתו, ולא דיברתי עליה בחדרי המו"מ. העולם כולו הבין את הרגישות וכיבד אותנו. וגם כשבנינו בירושלים, ולא כולם אוהבים את זה, וגם אז הייתה ביקורת שקטה. נדמה לי ששמעתי צעקה על תקופה שהייתי כשרת חוץ.

אני רוצה לשתף אתכם באירוע שעברתי בשבועות האחרונים שלי בביקור כשרת חוץ. אז הסתבר שהייתה כוונה להעביר החלטה אירופית בהובלה צרפתית משותפת שקובעת עמדה ביחס לירושלים ומחלקת אותה בפועל, התווכחנו בחדר הסגור גם צעקתי גם דפקתי על השולחן עד שהתוכנית ירדה מהשולחן. לא שמעתם על זה בארץ, לא פרסמתי למרות ידעתי שאקבל כאן תמיכה מקיר לקיר שאקבל עוד קולות בבחירות, במיוחד שהיה מי שטרח לשים את ירושלים במחלוקות פוליטית. כי אני דאגתי לירושלים. אבל ידעתי שהבחירה היא בין אינטרס האישי שלי לקבל עוד קולות בארץ או אינטרס הלאומי לשמור על המקומות שכל-כך חשובים לנו. אני בחרתי באינטרס לאומי, הבחירה שלך הפוכה, ואת המחיר נשלם כולנו, גם ירושלים - אני שמרתי על ירושלים, אתה מעמיד אותה במחלוקת. אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה מסכן את ירושלים.

אמרתי לך ביום הרכבת הממשלה שתיגרר והמחיר אז יהיה הגבוה ביותר וגם היום אתה הנגרר, אמרתי שתתקפל ואתה מתקפל, וזה מה שימשיך לקרות אבל בדרך עקומה ותוך ויתור על הדברים החשובים. גם עכשיו מייעצת לך לעשות מעשה, שזה המעשה היחיד שנדרש כדי לסיים את הסכסוך. לאמץ את אנאנפוליס והמשך במקום בו הוא נפסק. אתה מסרב להתקדם על-פי הדרך הזאת ומתחיל למלמל מפת דרכים. כדאי שתדע ויידעו כולם, שבאנאפוליס הסכמנו לדבר על הכל אבל בלי שום תנאים מוקדמים של גבולות 67' או יוזמת הלוע"ר או ירושלים כבירת שתי מדינות, מה שקיים באופן כזה או אחר במפת הדרכים. ואתה תיגרר כנראה לנהל מו"מ דרך מפת הדרכים.

ויש קונצנזוס נוסף שצריך לשמור על החוק וזה כן נמצא בקונצנזוס המאחזים הלא חוקיים. הפרת חוק ברור בקונצנזוס בציבור שצריך להוריד אותם. לא כטובה לפלשתינים, אפילו לא כטובה לממשל בארה"ב. אני מראש מודה שזה היה צריך לקרות קודם, ואני מודה ששר הביטחון בממשלה הקודמת לא עשה כלום, אולי שר הביטחון בממשלה הזאת יעשה משהו - אופס - זה אותו שר הביטחון.

אין ממשלה בישראל: וירושלים היא גם אנשים ואדוני ראש הממשלה, ירושלים בוערת. קבוצה גדולה טוענת היום שאין היא מכירה במוסדות השלטון או במערכות המשפט, נוקטת באלימות ובקרית הממשלה שקט - זאת לא בעיה עירונית ולא של ראש עיריית ירושלים, זוהי תוצאה של ניכור. לדעתי, גם ראשי העדה וגם נציגי החרדים, לפחות אלה ששותפים היום בניהול המדינה, צריכים להשמיע את קולם, קל וחומר ראש ממשלת ישראל. כיבוד האתר ושמירת החוק משותפת לכולנו.

לסיום, שינוי שיטה - כולם התחייבו, האחריות על בני אדם. סיום מושב - קדימה תגיש. המעט שאתה יכול עוד להציל. אדוני ראש ממשלת ישראל - אנחנו במדרון עכשיו, תלוי בך עדיין, ובעתידה תחזיר את ישראל, לאלה שמאמינים בה למקום הראוי לה בקהילת העמים.