ראש הממשלה
אהוד אולמרט, צודק. גם הפעם. בפעם ההיא הוא צדק בגלל שסירב לתת ללבני את השלטון על מגש של כסף.
על כך כתבנו בהרחבה. הפעם הוא צודק בגלל החלטת היועץ המשפטי לממשלה,
מני מזוז, ששגה באופן חמור ומביך, כאשר החליט והגיש לבית המשפט כתב אישום נגד רחל רז-ריסבי בפרשת ראשונטורס, וזאת בטרם התקיים השימוע לאולמרט בעניין זה. טוב היה עושה אם היה ממתין עד לעריכת השימוע לאולמרט, ורק לאחר מכן מקבל החלטה בנוגע לאולמרט ורז-ריסבי. בחבילה אחת.
רז-ריסבי שימשה יד ימינו של אולמרט במסעותיו המושחתים ברחבי העולם. בכתב האישום מאשים מזוז את רז-ריסבי, ובמקביל גם את אולמרט, בביצוע עבירות פליליות חמורות. אולמרט מוצג כנהנה הראשי מהכספים שנגזלו משורה של מוסדות ציבוריים ואחרים. אולמרט מוצג כאיש שהפעיל פקידי ציבור בכירים והניעם לקבלת עבורו, במשך שנים, כספים במרמה ובתחבולה.
אולמרט אינו מופיע בכתב אישום זה כנאשם פורמלי, אך קריאת כתב האישום מלמדת מעבר לכל ספק: מזוז מאשים את אולמרט בביצוע עבירות פליליות חמורות. די בכך כדי להבין כי מזוז כבר הכריע למעשה בענייניו של אולמרט, וכי השימוע שנועד להתקיים בקרוב זומן/הוצע רק למראית עין. צריך להאמין למזוז שהוא אכן מאמין באמיתות הטענות שהוגשו במסגרת כתב האישום, שאלמלא כך לא היה מגישם. אלא שדבר זה חוזר כבומרנג נגדו, נוכח השאלה: כיצד יוכל מזוז לשכנע כי הוא פתוח לשיכנוע, וזאת על-אף שכבר אמר דעתו בכתב אישום שהגיש לבית המשפט.
מוסד השימוע שנוי במחלוקת. הוא נועד בעיקר לאישי ציבור, על-מנת ליתן להם הזדמנות אחרונה - בטרם יוגש כתב אישום ולאחר שכבר התקבלה החלטה עקרונית, להציג גירסה ו/או טיעונים שיש בהם כדי לשנות את רוע הגזירה.
רבים וטובים אינם מאמינים, ובצדק, במוסד זה, ועל-כן הם מוותרים על זכות השימוע. אולמרט לא ויתר על זכות זו - למרות שהוא ופרקליטיו טענו כי דעתו של מזוז נעולה, אך הוא נקט סחבת מכוונת כדי להרוויח זמן ולדחות את הקץ, בתקווה שהיועמ"ש החדש שייכנס בינואר 2010 יקל עימו.
מזוז שיחק לידיו של אולמרט. צודק אולמרט כשהוא טוען שמזוז כבר הכריע בפרשת ראשונטורס, כי דעתו נעולה, ולראיה: הטיעונים שכלל נגד אולמרט בכתב האישום נגד רז-ריסבי. אולמרט מרוויח נקודות, בגלל הטעות הקשה. חסידיו השוטים ישתמשו בזאת לבטח כדי להציגו כקורבן, אך הדבר לא יועיל להם. שכן, מחמת פשעיו הרבים לא יוכל אולמרט להיחלץ מאימת הדין - עם הרשעה בפרשת ראשונטורס או בלעדיה.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
