החשכ"ל מציג: כך נשמור על עובדי קבלן

הוועדה לביקורת המדינה קיימה (יום ד', 21.11.18) ישיבת מעקב שנייה במעמד עובדי קבלן ועובדים המועסקים דרך "ספקי שירותים". הוועדה דנה במחסור בנתונים הקיימים בשירות הציבורי על עובדי קבלן, הפרת זכויות שיטתית ואי-אכיפה של חוקי העבודה ופעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים בשכר נמוך. הישיבה התקיימה בהשתתפות החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו.



יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ': "אומנם כיום יש הרבה פחות הפרות של חוקי העבודה כלפי עובדי קבלן, משום שיש מודעות וחקיקה בנושא, אך במקביל יש יותר עובדי קבלן המועסקים בשירות המדינה. אנחנו מצפים מהחשכ"ל לדעת, לכל הפחות, בכמה עובדים מדובר. ככל הנראה הנתון האמיתי הוא פי 20 מהנתון שהציג החשכ"ל, יותר מ-427,000 עובדים ולא 25,000. בתחום אחריותו של החשכ"ל לשמור על תנאי העסקה הוגנת של העובדים ולספק את הנתון הכל-כך פשוט ובסיס-כמה עובדי קבלן מועסקים בשירות המדינה ולא להסתפק בסיבות ביורוקרטיות מדוע לא ניתן לאמוד נתון זה".

ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד): "מהיכרות אישית אני יודעת על רמיסתם של עובדי קבלן. אחת שעבדה אצל קרוב משפחתי, סיפרה לי כיצד יחד עם עובדות ניקיון נוספות, הן לא קיבלו שכר מהמעסיק, בטענה כי מי ששכר את שירותיו טרם העביר לו תשלום. צריך לדבר על כל עובדי הקבלן ולעשות סדר ביחס אליהם. משרד האוצר חייב לדאוג גם שכל מה שיפורסם, יתורגם ויונגש בכל השפות".

ח"כ מסעוד גנאים (הרשימה המשותפת): "כאשר אין נתונים, אנחנו לא יודעים כלום וזה חושך, ובחושך ניתן לרמוס ולנצל אלו שמועסקים באופן שאינו סדיר אלא ע"י ספקי שירות. צריך שכל התנהלות בין מעסיקים לעובדים, יהיה באור ולא בחושך".

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, ציין כי אין בידיו הנתון לגבי מספר עובדי הקבלן המועסקים באופן עקיף בשירות המדינה, לרבות השלטון המקומי.

חזקיהו אמר: ‏״עבודת הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ שלי יחימוביץ', היא הגורם המאיץ מאחורי כל העבודה שלנו לשיפור ושמירת זכויות עובדי קבלן במשרדי ממשלה ויחידות הסמך. כל דבר שיש לשפר, אנחנו נשפר, קחו את המילה שלי, אני חושב שאנחנו אותו צד בעניין".

חסן אסמעיל, סגן בכיר לחשב הכללי הציג נתונים בוועדה על מערך הביקורת בזכויות עובדי קבלן: "בממוצע מוחזרים מדי שנה 1.1 מיליון שקלים לעובדים וזאת לאחר ביקורת ב290 התקשרויות, 90 ספקי שירותים ואצל 2000 עובדים. במשרד האוצר מטפלים גם בתלונות אנונימיות בנושא עובדי קבלן ואין צורך בזיהוי של המתלונן. תלונה זו יכולה גם להתקבל באתר משרד האוצר והיא תטופל". לדברי אסמעיל, חלק גדול מעובדי הקבלן בשירות הציבורי אינם בפיקוח החשכ"ל שכן מדובר בעובדי קבלן שמועסקים ע"י הרשויות המקומיות.

עו"ד ערן גולן: "למרבה הצער, הנורמות של שקיפות מידע רק הולכות לאחור. ב2008 החשכ"ל עשה ביקורות והביא נתונים על חברות ומספרים – היום גם את זה אנחנו לא יודעים. המידע הזה הוא שייך לציבור ולא לחשכ"ל כי הכסף שמקבלים אותן החברות הוא כסף שמגיע מהציבור. אנחנו מודעים להפרות קשות בתנאי ההתקשרות של החברה עם הספק ועובדים אפילו לא יודעם באיזה סכום מינימום מדבר החוזה של החברה עם הגוף הציבורי".

אילן שמעוני, יו"ר איגוד חברות הניקיון בישראל: "יש במדינת ישראל מחסור אדיר בעובדי ניקיון ישראלים והעובדים האלו אמורה הייתה להיות שעתם הכי יפה עכשיו ולהתחיל להשתכר במספרים גבוהים. אלא שלמרבה הצער, החשכ"ל הוא זה שמוריד את שכרם – הוא קובע בחוזר רשמי לחברות כי יש לתת לעובדי ניקיון שכר רק של 5300. במקום שהמדינה תשמש דוגמה לכולם, היא בפועל מורידה את השכר. 29.12, זה אינו שכר מינימום, זה שכר מקסימום שהאוצר מכוון את השוק כלפי מטה. לדעתי, אפילו הרשות להגבלים עסקיים יכולה לטעון כאן על הפרה בעניין. אחת הבעיות של הרכש הממשלתי שאמות המידה לא הקיימות בשוק, לא נעשות ולכן בוחרים חברות ניקון שישלמו פחות. המכרזים האלו הם החפצת שירות העובדים. בוועדות המכרזים יש להכניס עוד גורם שהוא נציג של ארגון העובדים הרלוונטי. בהסתדרות הכלכלית החדשה יש אגף מיוחד כלכלי שיכול לבדוק כיצד הדברים מתבצעים והם ראויים לשבת גם בוועדת המכרזים".

בעקבות דיוני הוועדה, החל החשכ"ל בתהליך תיקון תקנות חוק חובת המכרזים, שיכללו את קביעת ציון המבדק של החברות כציון סף להשתתפות במכרזים שנמצא בתהליך בימים אלה. התיקון יציב סף מינימלי של 60 נקודות למציעי שירותים, ומציע שלא יעמוד בתנאי הסף יהיה מנוע מלהתמודד במכרזים במשך תקופה של 18 חודשים, ללא אפשרות להאריך התקשרות קיימת עימו מתוקף אופציה הקיימת בחוזה. בנוסף, יורחב המדגם של החשכ"ל בקרב עובדי חברות הקבלן, ויקוצרו לוחות הזמנים לעריכת הביקורת של החשכ"ל כדי לתקן את ההפרות של תנאי ההעסקה במהירות.