"במקום פליטים יהיו מהגרים כלכליים ומהגרי אקלים"

ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה (יום ד', 21.11.18) לדיון דחוף על מסמך היוזמה של האו"ם בנושא ההגירה.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: "קבענו את הדיון ביום שני בדחיפות, ובינתיים שמענו את אמירתו של ראש הממשלה, שהוא גם שר החוץ, כי ישראל לא תאמץ את היוזמה ואף לא תשתתף בוועידת האימוץ, וכי ישראל יודעת לשמור על גבולותיה ופועלת בתיאום מלא עם ארה"ב בנושא. קראתי את טיוטת המסמך שמוגשת לוועידה ועוד מבלי להיכנס לדקויות ניתן לראות שמדובר בהסכם רחוק מאוד מעמדות הציבור בישראל. לאחר שעמדת המדינה הובהרה ללא צל של ספק, אני מבקש להבין איך מתגבש כזה הסכם, איפה ישראל בתהליך הזה, ודאי כאשר אנו יודעים שמדינות אחרות כמו ארה"ב מתנגדות לו, מה הייתה רמת המעורבות והמודעות של הדרג המדיני ולמה לא נוהל דיון ציבורי משמעותי על היוזמה, התאמתה לישראל והשלכותיה?"

אלון בר, סמנכ"ל או"ם וארגונים בינלאומיים במשרד החוץ: "המסמך אינו אמנה, ולכן גם לא חותמים עליו, בניגוד למה שפורסם. המונח הרשמי הוא Global Compact ומתיימר לייצר מסגרת נורמטיבית לטיפול במהגרים. זה אחד מעשרות תהליכים המתרחשים באו"ם, כל הזמן, בכל אחד מהנושאים שמעניינים את הקהילה הבינ"ל. כמו כל מדינה בעולם, ישראל משתתפת בדיונים בכל תהליך, כדי לוודא שלא מתקבלות החלטות שנוגדות את מדיניותנו ולהתאים את מה שמיוצר, ככל הניתן, לכללים ולנורמות בישראל. יש חשיבות להשפיע על מסמך שכזה, גם אם לא נהיה צד לו. כאשר יש מסמך, ובמקרה זה התהליך לקח שנתיים, אנו מציגים אותו לדרג המדיני, מפרטים מה הצלחנו להתאים ומה לא, ומתקבלת החלטה. אחד השיקולים לגבי השלב בו מערבים את הדרג המדיני הוא מידת החבות המשפטית של המסמך, וכאן כבר בהתחלת המסמך נקבע כי אינו מחייב וכל מדינה רשאית לקבוע את מדיניות ההגירה שלה. כאשר הסתיים המו"מ על המסמך, לפני שלושה חודשים, הצגנו אותו למנכ"ל המשרד והוא הציג אותו לדרג המדיני".

ראובן עזר, ראש אגף מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי: "רה"מ הודיע על הסתייגות מהמסמך, כפי שהודיעו עוד מדינות חשובות כמו ארה"ב ואוסטרליה. המסמך הוא אסופה של כללים, אשר סותרים פנימית זה את זה, לא נותן כלים להתמודדות עם כלי הגירה מסיביים כמו אלה מאפריקה, אין בו התייחסות לתופעות כמו סחר בבני אדם, ולא מבחין כלל בין הגירה חוקית ללא חוקית. המסמך גם לא מטיל של חובה משמעותית על מדינות המוצא של המהגרים, אבל כן על מדינות ההגעה, ללא התחשבות במצבן הכלכלי, הפוליטי והדמוגרפי. ישראל היא מדינה יחידה עם גבול יבשתי עם אפריקה, אחת המדינות הצפופות בעולם, המדינה היחידה של העם היהודי, המדינה עם הריבוי הטבעי הגבוה ב-OECD ואינה רואה במסמך משהו המתאים למציאות שלה".

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "יש כאן יוזמה, לא מחייבת, אבל אפשר להצטרך אליה, ברמה ההצהרתית של הגנה על חלשים, ומדינת ישראל לא עושה זאת. ראש הממשלה כן מכיר בשינויי האקלים, ויהיו מהגרים רבים ממקומות שבשל האקלים כבר לא יהיו בהם מים ואוכל, והיוזמה הזו באה לפתוח דיון בנושא החשוב הזה. אני מודעת למצוקה של תושבי דרום ת"א, ובהחלט יש לטפל בה ללא קשר, אבל בשל כניעה לקמפיין שלהם, ממשלת ישראל לא מצטרפת ליוזמה חיובית".

שפי פז, עמותת "עוטף תחנה מרכזית": "יש כאן פקידים שמנהלים מדיניות עצמאית - הרחקה למדינת שלישית נפל, ואז צץ מתווה האו"ם ועכשיו זה. המסמך הזה מוחק את נושא הפליטים לגמרי ומדבר על מהגרים כלכליים, מהגרי אקלים, ומה לא? המסמך מדבר על חינוך מחדש של האוכלוסייה המקומית לקבל את המהגרים ולהשתיק ביקורת תקשורת - זו הצהרת כוונות שכדאי שנקשיב לה. האו"ם מארגן 'הפתעות' בחשאי, וכל בוקר אנו קמים בחשש מה תהיה ההפתעה היום".

ענת ברמן, המרכז למדינות הגירה הישראלית: "משרד החוץ אמר שההסכם לא מחייב, אבל מטרתו להפוך לנורמה. הוא מייצר נורמות שמהר מאוד בכל דיון יהיה מי שיקום ויגיד שזה מנוגד להסכם הבינ"ל, ובשלב הבא בית המשפט הישראלי יפסוק לפי הנורמה הזו. אני מברכים את הממשלה על ההתנגדות, אך זה לא מספיק, וישראל צריכה להוביל קואליציה של מדינות נגדו, כי אם מספיק מדינות יתנגדו, עצמתו וכוח של המסמך יפחתו".

עו"ד שירה קאהן, פורום קהלת: "יש בהסכם כמה נקודות שמנוגדות באופן ישיר למדיניות של ישראל ועלולות לחשק אותנו בבתי המשפט - למשל, המסמך מחייב לסייע למהגרים לשלוח כסף למדינת המוצא, ולעזור לאחד משפחות של מהגרים".

בר: "המסמך לא מחייב משפטית, זה כתוב בבירור, אבל זה לא סותר את האפשרות שעלולה להיות לו השפעה כלשהי, ובדיוק בשל כך היינו מעורבים בתהליך. עלו פה בדיון כל מיני פרשנויות של המסמך, אבל אומר בזהירות שגורמים שונים ורבים במערכת הישראלית עסקו במסמך, כפי שנעשה בכל אחד מעשרות התהליכים, ואיש לא היה סבור בבהירות כזו שהוא נוגד את הנורמות הישראליות, וכאמור, בשלב בו נדרשה הכרעה, לפני מספר חודשים, הוא גם הוצג לדרג המדיני".

יו"ר הוועדה, ח"כ קיש, סיכם: "אני יוצא מהדיון הזה מוטרד מאוד, בדיוק בשל הנקודה שעכשיו אמרת. מקריאה ראשונית ניתן לראות שזה מסמך מטריד, דגל אדום של ממש, אך אף אחד במשרדי הממשלה לא זיהה את זה ולא הניף את הדגל. הגישה למסמך כזה צריכה להיות מחמירה ואסור להקל בו ראש גם אם כתוב שהוא לא מחייב. אתם יושבים בדיונים, וטוב שכך, אבל איש לא מבין שהוא מנוגד למדיניות הבסיסית של ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, ומביא המלצה ברורה לדרג המדיני להתנגד. חייבת להיות פה נחרצות, ולא טמינת ראש בחו"ל, ועל זה רצוי שתעשו ביקורת אצלכם".