אילו גלעד שליט היה בנו של ראש הממשלה או של שר הביטחון, האם עדיין היה בשבי?
שאלה זאת עלתה במחשבתי לראשונה כשקראתי את ספרו של רם אורן 'רמטכ"ל'. בספר מתוארות חטיפת בן הרמטכ"ל והדרכים שננקטו לשחררו, ובסוף הסיפור, כמובן, חוזר החטוף לחיק משפחתו המאושרת. ועולה השאלה: "מה היה קורה אילולא היה זה בן הרמטכ"ל?"
אורן מתאר בכישרון רב את המהלכים שנעשו לשחרורו של הבן, שלבסוף, תמורת שוחד של כסף רב - תרומתו של מיליונר עבריין לגורם שלישי, משוחרר. על-מנת להציל את בן הרמטכ"ל המדינה הייתה מוכנה, בסיפור הבדיוני, לקחת כסף מאדם מושחת ולשלם על-כך את המחיר בבוא העת, ובלבד שיושב השבוי לביתו. האם היו נעשים מהלכים כאלה תמורת חייל פשוט מן השורה? האם המאמצים לשחרורו היו מתרחשים במהירות ובעוצמה כפי שהתרחשו אילולא היה בנו של אישיות בכירה?
השאלות מציקות לי. כאימא לחייל קרבי, שאלות כאלה עולות בראשי יום-יום. כשבני יוצא לפעולה מבצעית, אני חדלה כמעט לתפקד. הדאגה לא מרפה ממני לרגע, ואינני רוצה להעלות על דל מחשבתי מה היה קורה אילו... וכשאני מעלה בדמיוני את תנאיו של גלעד שליט בכלא, אוחזת בי חלחלה גדולה, ואני מתמלאת דאגה.
ראש השנה בפתח. טרם סיימתי את בישולי החג, תפוח בדבש עוד לא הנחתי על השולחן. אך חשתי שאני חייבת לעצור לרגע מהכנות החג, לעשות פוס, להקדיש כמה דקות לגלעד שליט, ולשאת תפילה שישוב במהרה הביתה.
יעל לוין שלחה לי תפילה מיוחדת שחיברה למען שחרורו של גלעד, והיא מבקשת לומר אותה בראש השנה. וכך כותבת לי יעל:
"התפילה שחיברתי נתחברה כאמור באמצע אלול. אולם סיוע נוסף לחשיבותה של אמירת תפילה בנושא זה בראש השנה מצוי בדף השבועי 'קול צופיך', מבית מדרשו של הרב מרדכי אליהו. יש התייחסות מפורשות לצורך לשאת תפילה בראש השנה למען גלעד שליט בדף של פרשת השבוע האחרונה, פרשת נצבים-וילך, גיליון מס' 510, עמ' 4. בשל מחלתו של הרב מרדכי אליהו, נכתב הדף בידי בנו הרב שמואל אליהו, רבה של צפת. והנה, הקטע האחרון של הדף נושא את כותר המשנה: 'תפילה על האסירים - בראש השנה'. הרב שמואל אליהו פותח סעיף זה בציינו את המאמר התלמודי המובא בבבלי ראש השנה כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים. מאמר זה עצמו משובץ בתפילה שחיברתי, כמובן בלא שראיתי קודם לכן את דבריו אלה. הרב שמואל אליהו כותב שאביו ביקר אצל יונתן פולארד פעמים אחדות, ומציין כי בהתאם למאמר התלמודי הנזכר, ראש השנה הוא מועד ראוי לשאת תפילה לשחרורו. בהמשך מוסיף הוא לכתוב: "כך התפילה עליו ועל כל הנמצאים בשבי נשמעת דווקא ביום הזה. ולכן ראוי לייחד ביום ראש השנה תפילה לשחרורו וכן לשחרור גלעד שליט ושאר הנמצאים בשבי.
"אני מוסיפה עתה לגולל את תפישתי בעניין הנחיצות לשאת תפילה למען גלעד בראש השנה. התפילה שחיברתי היא בגדר תפילה נטו, ואין לקשור בין אמירתה ובין עמדות אישיות בעניין הפולמוס בדבר מחיר שחרורו. זאת, בין היתר, בהקשר לתפיסות הנוגעות לאפשרות שעשויות תמיד להיווצר נסיבות בלתי צפויות, בהתאם לנאמר: 'היפלא מה' דבר', ואמירות דומות.
"לדידי, אסור להחמיץ את האפשרות של סגולת הימים הללו. אנו חייבים את זה לו ולעצמנו, ואסור לנו לעמוד מנגד. כיהודים מאמינים, דווקא משום שהמאמצים האנושיים טרם צלחו, על כן מן ההכרח לנסות יותר ויותר את האפיק הזה של פנייה כלפי שמים. וכבר נאמר: 'הן א-ל כביר לא ימאס'. תפילת הרבים יכולה לפעול, ולגבי שחרורו - אסור לאבד תקווה גם לגבי נסיבות לא צפויות העשויות להתפתח.
"תפילות ראש השנה אומנם אינן קצרות, אולם גם לו יצויר שתעלה הטענה שסדר התפילה ארוך ממילא, הרי שלטעמי יש מקום לתת את הדעת לקצר במקום אחר, לכל הפחות השנה, לטובת נשיאת תפילה זו שהיא צורך השעה.
"בהקשר לנשיאת תפילות שנתחברו בידי נשים בבית הכנסת, אפשר להזכיר כי בצפון אפריקה לא נמנעו מלומר פיוטים שחוברו בידי המשוררת העברייה ממרוקו בת המאה השמונה עשרה, פריחא בת רבי אברהם בר אדיבה. [ראו באריכות י' לוין, 'נשים יהודיות שחיברו תפילות לכלל ישראל - עיון היסטורי', כנישתא ב (תשס"ג), עמ' פט-צז]. בעניין זה אציין כי שתי תפילות שחיברתי בשנים האחרונות, 'תְּפִלָּה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּרְצְחוּ בִידֵי בְּנֵי זוּגָן' ו'מִי שֶׁבֵּרַךְ לְהַתָּרַת עֲגוּנוֹת וּמְסֹרְבוֹת גֵּט' נאמרות בשבת המתאימה בבתי כנסת רבים. התקבלותן הייתה לעתים החלטת הרב ולעתים החלטת הגבאים או הציבור. גם בקהילות שבהן עדיין אין הסכמה רחבה לומר תפילות שנתחברו בידי נשים, מי שמבקשים לומר את התפילה למען שחרורו של גלעד שליט יכולים לעשות כן ביחידות, תוך השמטת ההיגד המופיע לקראת חתימת התפילה, שיש בו עתירה שהתפילה תתקבל ושגלעד ישוחרר בזכות תפילת הקהל.
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה,
יעל לוין"
והנה התפילה:
תְּפִלָּה לְגִלְעָד שַׁלִּיט
לאומרה בבתי הכנסת בראש השנה
יעל לוין
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אֵל מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים, פְּקֹד נָא לְטוֹבָה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה אֶת גִּלְעָד בֶּן אֲבִיבָה וְנוֹעַם שַׁלִּיט, אֲשֶׁר הָלַךְ שְׁבִי לִפְנֵי צָר.
מִי כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים. זָכְרֵהוּ לְחָיַיִם, מֶלֶךְ חֵפֶץ בַּחַיִּים, וּפְדֵהוּ וְהוֹצִיאוֹ מְהֵרָה מִמַּסְגֵּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא ישְׁבֵי חֹשֶׁךְ".
אָנָּא מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם, הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי, תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר, וִיקֻיַּם בּוֹ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ", וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים".
חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ, וְהַט אֶל גִּלְעָד בֶּן אֲבִיבָה וְנוֹעַם שַׁלִּיט חֶסֶד בְּיוֹם הַדִּין הַזֶּה. זָכְרֵהוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵהוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בִּזְכוּת יוֹסֵף שֶׁיָּצָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִבֵּית הָאֲסוּרִים וּבִזְכוּת שָׂרָה, רָחֵל וְחַנָּה שֶׁנִּפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבַעֲבוּר שֶׁכָּל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה מִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיָּשׁוּב מְהֵרָה בְּשָׁלוֹם. אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
שנה טובה.
