יורם דנציגר, יליד 1953, ישראל. נשוי, אב לשלושה ילדים.
בשנים 1972-1975 שירת בצה"ל.
בשנת 1980 סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 1981 סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל-אביב.
במהלך לימודי התואר ראשון והשני היה חבר מערכת וסגן עורך "עיוני משפט" (1978-1979).
היה סגן עורך "הפרקליט" (1981).
זכה בפרס האגודה הישראלית לבעיות הפרלמנטריזם על עבודת מחקר בנושא "חיזוק החלטות הכנסת". עיקרי המחקר פורסמו במאמר בין שני חלקים שפורסם ב"הפרקליט".
בשנת 1983 קיבל תואר דוקטור במשפטים של אוניברסיטת לונדון.
משנת 1983 מרצה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, קורסים שונים בתחום דיני החברות.
היה חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל במשך שנתיים בסוף שנות השבעים, מייסד סניף תל-אביב של האגודה ויו"ר סניף תל-אביב במשך מספר שנים.
היה חבר בוועדה לבדיקת המבנה ודרכי הפעולה של אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, אותה מינה שר המשפטים
דן מרידור.
היה חבר הנהלת המכון להשתלמות עורכי הדין של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ושל לשכת עורכי הדין בישראל. עם פירוקו של מכון זה, ממייסדי המכון להשתלמות עורכי-דין של לשכת עורכי הדין בישראל.
היה חבר הנהלת עמותת איל"ן וחבר הנהלת סניף תל-אביב של האגודה.
ניסח את הצעת חוק המילואים, התשס"ד 2005, יוזמה חקיקתית של לובי המילואים בכנסת, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים.
ניסח הצעת חוק פרטית, הצעת חוק הירושה (תיקון מינוי רשמים לענייני ירושה), התשס"ו - 2005.
מחבר הספר "הזכות למידע אודות החברה" (בורסי, 2000) ופרסומים משפטיים רבים בתחומים שונים, רובם בתחום דיני החברות.
בחודש יולי 2007 נבחר לכהונת שופט בית המשפט העליון.
