100 פלשתינים מיהודה ושומרון יורשו להיכנס לישראל, כדי ליטול חלק בטקס משותף לישראלים ופלשתינים אשר יתקיים ביום הזיכרון לחללי צה"ל. כך קובע (יום ב', 6.5.19) שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית.

את הטקס, המתקיים זו השנה ה-14, מארגנים לוחמים למען שלום וחוג ההורים. בשנה שעברה סירב שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, להתיר כניסת פלשתינים מהשטחים, אך בג"ץ הורה לאפשר את כניסתם של 90 מהם, בכפוף לבדיקה פרטנית ולכך שאין מניעה נקודתית לכניסתם. בפתח פסק הדין היום מביע עמית צער על הצורך לחזור שוב על אותה פסיקה, למרות זאת שניתנה אשתקד.

הנימוק של מערכת הביטחון השנה היה קיומו של סגר על השטחים ביום הזיכרון וביום העצמאות, אך עמית מציין שקיימת רשימה ארוכה של חריגים מן הסגר הכוללת אלפי פלשתינים. על-רקע זה, הוא אומר, "אנו מתקשים לקבל את הטענה כי הסגר מונע
מלכלול ברשימה זו עוד כמאה פלשתינים המבקשים להשתתף בטקס המשותף".

עמית מוסיף: "הרגישות הציבורית הנלווית לעתירה שבפנינו לא נעלמה מעיננו. השכול נוגע בנימי הנפש של החברה הישראלית. אך הטקס אינו מתריס, אינו פרובוקציה ומי שמתנער ממנו מוזמן שלא להגיע ולא ליטול בו חלק". הוא מוסיף:

"תשעים ותשע דרכים להנצחה. תשעים ותשע דרכים לבטא את השכול. כאן מונחת הליבה של חופש הביטוי, של האוטונומיה האישית, זו המעניקה לכל אדם את האפשרות לכתוב ולעצב את סיפור חייו על-פי דרכו-שלו. בסיפור החיים של כל משפחה שכולה יש צער, כאב וגעגוע אין קץ ליקירה. אל לשר הביטחון להתערב בדרך בה משפחה מבקשת לבטא את השכול הפרטי שלה, את העצב והיגון על לכתו ללא עת של אהוב ליבה. העותרות שבפנינו מאגדות משפחות שכולות אשר בחרו לבטא את כאבן ולציין את זכרם של יקיריהן בטקס המשותף. לא לנו להתערב בבחירתם זו".

עוד מזכיר עמית את החלטתו של בג"ץ בשנת 1950, אשר ביטל את האיסור שהטיל דוד בן-גוריון על ישראל שייב-אלדד, ממנהיגי הלח"י לשעבר, לעבוד כמורה. והוא אומר: "כאז כן היום. שר הביטחון מופקד על ביטחון תושבי ישראל, ועליו המשימה להגן על תושבי ישראל מפני כל סכנה. התקשינו לראות מה סכנה אורבת לציבור בישראל אם יתקיים הטקס".

השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה, כי מדובר "בשאלה שלה היבטים מובהקים של הגנה על חופש הביטוי, שאמות המידה החלות עליה אמורות להיות קפדניות במיוחד", אך המדינה כלל לא התייחסה לכך בתשובתה לעתירה. "כשופטים, תפקידנו הוא להבטיח כי חופש הביטוי בחברה הישראלית, בעיקר בנושאים השנויים במחלוקת, יישמר מכל משמר". עוד היא אומרת, כי בג"ץ מייחס את מלוא המשקל לשיקולים הביטחוניים, אך המענה להם הוא בבדיקה הפרטנית של הפלשתינים שיבקשו להיכנס לישראל.

השופטת ענת ברון אף מביעה תמיכה בעצם קיומו של הטקס: "לעיתים השכול, מעין שותפות גורל, יכול שיהווה מקור להזדהות ולאחדות, עד כמה שהדברים קשים להיאמר. המחיר הכבד שנגבה מן המשתתפים יש בו כדי לקרב לבבות ולהבקיע חומות המפרידות בין מי שבהגדרה משתייכים לשני מחנות".

את העותרים ייצגו עוה"ד גבי לסקי ויובל יועז, ואת המדינה - עוה"ד רועי שויקה ושי כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב:: ההחלטה של בג"ץ שגויה ומאכזבת. אין מקום לטקס זיכרון שמשווה בין דם בנינו לדמם של מחבלים. על כן סרבתי לאפשר את כניסתם של משתתפי הטקס ואני סבור שלא היה מקום להתערבותו של בג"ץ בהחלטתי זו".

יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ': "בג"ץ מחייב להכניס למדינת ישראל אנשים מהצד של האויב לטקס של ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. זהו. אין שורת מחץ".