הגיע עת שלום

הגיע העת לשינוי דיסקט אחרי יממה של מתקפת הרג והרס בדרום, אחרי יממה של מטחים כבדים של רקטות אש, שנורו מעזה לעבר יישובים רבים בעוטף עזה ולעבר ריכוזי הערים שדרות ונתיבות, אשקלון ואשדוד, באר שבע וקריית גת. אחרי יממה של פגיעה הרסנית ברקמת החיים של מאות אלפי אזרחים במדינת ישראל ושל מטחי אש מעזה על אוכלוסייה אזרחית בישראל הגיע העת לשים סוף לסבבי המוות.

בית החולים "ברזילי" טיפל במהלך יום השבת בכשמונים נפגעים ממתקפת הרקטות שיצאה מעזה. למרבה הצער, גם אזרח ישראלי אחד הגיע ללא רוח חיים. זו מציאות שחייבים לשים לה קץ. גם בבתי החולים בעזה אושפזו עשרות פצועים וכמה אזרחים נהרגו.

הקץ למציאות זו לא יגיע דרך הפתרונות הקבועים "שחובה להביס", "צריך להכריע במכת מוות", "חייבים לשבור אותם", "ומייד למוטט אותם" או בנוסחה הידועה של המיועד להיות שר הביטחון "לדאוג שתוך שבועיים מנהיג החמאס נופח את נשמתו".

הלקסיקון הצבאי של "נביס אותם" ו"נכה בהם" הוא בעוכרי ההנהגות של שני העמים. הוא בעוכרי שתי חברות שמוכנות לקבל פתרונות כאלו.

אי-אפשר להטיל את כל האחריות על הצבא. יש לומר לא! למדיניות של ממשלה בישראל, שלמרבה הצער, זכתה לאימון של רוב הציבור בישראל. מדיניות החותרת לספח את שטח C (60% משטחי יהודה ושומרון) תוך הפקרה מוחלטת של יישובי דרום הארץ זו מדיניות מופקרת, זו מדיניות פושעת.

אי-אפשר לחנוק את עזה כלכלית ולהיות "נדיב" במתן תוואי של עוד 2 ק"מ להיתרי דייג. אי-אפשר לגחך עצמנו לדעת כהומאניסטים המאפשרים לסוחרי עזה לקנות מזון בישראל, שיועמסו על כמה מאות משאיות כדי לכלכל אוכלוסייה של שני מיליון איש, כשרובה אינם עובדים. בהמשך מציאות זו מעוניינת ממשלת ישראל, כי זו ממשלה המעוניינת בהמשך ניהול הסכסוך ולא בפתרון.

אין הצדקה לשום ירי על אוכלוסייה אזרחית לא מעזה על ישראל, ולא מישראל על עזה. אין מקום להסדר של חלוקת אקומולים בדמות אלפי דולרים מדי פעם. הגיע העת לשלום. הגיע העת לתת לחברה הפלשתינית לממש את מאווייה לעצמאות לאומית במדינה פלשתינית עצמאית לצידה של מדינת ישראל.

בלי מתן אופק מדיני לחברה הפלשתינית נחזור לסבב חדש, סבב של עימותי דמים הגובים מחירי דמים יקרים משני העמים והמשך חיים של אופל מדממם המכסה את האופק בנתיבי החיים של שני העמים.

הגיע עת שלום. החכם באדם בספר קהלת פרק ג' פס' א' כותב "לַכֹּל זְמַן וְעֵת. לַכֹּל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמַיִם" והוא מסיים בפסוק ח' "עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" - הִגִּיעַ עֵת שָׁלוֹם!