שני המרכיבים של מחנה השמאל/תקשורת, אשר מנצלים כל במה וכל מיקרופון להעביר את המסר היחיד שלהם, מסר של שנאה - רק לא נתניהו! - לוקים בצביעות רבה בפרשנות הפוליטית שלהם לגבי חיבורים אפשריים במפלגות הלווין של שני הגושים. בעוד שלגבי הקצה הימני של הקשת הפוליטית הם מראים תיעוב ופסילה, הרי שלגבי הקצה השמאלני של אותה קשת עצמה הם מגלים כמיהה לשיתוף. במה דברים אמורים?