שני מאבקים לקראת פתיחת משפטו של בנימין נתניהו (24.5.20): האם ראש הממשלה יתייצב לדיון הראשון וכמה עורכי דין של שני הצדדים יוכלו להיות נוכחים באולם.

סניגוריו של נתניהו, עוה"ד עמית חדד ומיכה פטמן, פנו לפרקליטות מיסוי וכלכלה וביקשו את הסכמתה לכך שנתניהו לא יחויב להתייצב לדיון הקראת כתב האישום. הם נימקו זאת בשלושה הסברים: עלות גבוהה של אבטחה שניתן לחסוך, מדובר בדיון טכני בו הוא מיוצג בידי סניגוריו וניתן יהיה לחסוך באולם את המקומות של נתניהו ומאבטחיו וכך יוכלו להיכנס יותר עורכי דין.

הפרקליטות השיבה בשלילה, בציינה את הוראת החוק: "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באוזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על-ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תוכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול". לטענתה, האפשרות של הקראה בלא נוכחות הנאשם היא החריג לכלל, ויש חשיבות לנוכחותו לנוכח מראית פני הצדק. ההכרעה בנושא תעבור לבית המשפט.

במקביל ביקשו הסניגורים להגדיל את מספרם של אלו מביניהם שיורשו להיכנס לאולם בבית המשפט המחוזי בירושלים. בשל מגבלות הקורונה קבעו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, כי לאולם יוכלו להיכנס סניגור אחד של כל נאשם ונציג אחד של התביעה. עוד נקבע, כי יתר הסניגורים והעיתונאים יוכלו לצפות בדיון בשידור במעגל סגור בשני אולמות נוספים בבניין.

סניגוריהם של נתניהו ונוני מוזס מבקשים לאפשר לשניים מהם להיות נוכחים: חדד ופטמן מטעם נתניהו, נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מטעם מוזס. לדבריהם, מאחר שהם עומדים לחלק ביניהם את הייצוג - יש חשיבות לכך שכל הארבעה יהיו באולם ויוכלו להביע את עמדותיהם בסוגיות של ניהול המשפט העשויות לעלות לדיון. הפרקליטות הסכימה לבקשה, בתנאי שגם היא תוכל לצרף עוד נציג מטעמה ושהדבר יהיה אפשרי מבחינת תקנות התו הסגול.