במהלך הדיון תהה היו"ר מרגי: "אני לא מבין למה לא נעשתה תוכנית להשתמש במסה קריטית של מפעילים פרטיים שישבו בבית? אני מכיר זכיונות וחוקים. הממשלה יודעת לפעול בתקנות שעת חירום. יכולנו לייצר רציפים ומסלולים מקבילים של מפעילים פרטיים. זה יעלה כסף, אבל בשעת משבר צריך היה לתת את כל הסעד האפשרי".

סגן שר התחבורה, ח"כ אורי מקלב, השיב לו: "אני חושב שאתה צודק. שאלתי זאת את השר הקודם, ח"כ בצלאל סמוטריץ', והתשובה הייתה שהאוצר לא אפשר".

בפתח הישיבה, אמר יו"ר הוועדה כי "המשק חוזר לפעילות בהדרגה וההחלטות מתקבלות בקבינט הקורונה. משרד הבריאות והמל"ל ולא תמיד כל הזרועות חוזרים לפעילות באותו קצב. תחבורה ציבורית היא אחד העורקים החשובים שיכול להזרים חמצן והנעה למשק והתחושה שזה לא קורה בדיוק כך. יכול להיות שמשרד התחבורה יחשוב כמונו, שאפשר להקל ולאגם משאבים ולהוביל כמה שיותר אנשים חיוניים למקומות עבודה חיוניים".

מקלב הודה למרגי על ברכות שהרעיף עליו, ואמר: "אני סגן שרה בגללו או בזכותו. יש לי פינה חמה לוועדה, ואני מאחל לך בהצלחה. אנחנו יודעים שבנושא תחבורה ציבורית כל חברי הכנסת עוסקים בזה. הוועדה דנה בזה הרבה. השרה הטילה עלי את הממשק בין המשרד לכנסת, ואנחנו ניפגש הרבה. ועדת הכלכלה לא הסכימה לשינוי במדיניות של משרד התחבורה. ועדת הכלכלה נאבקה עם משרד התחבורה לקבל דוח לביקורת תחבורה ציבורית. היו קשיים גדולים מאוד.

"התחבורה הציבורית היא המקום שהכי קשה לעשות בו תו סגול מכיוון שקשה לשמור מניעת הדבקה באוטובוס. מצאו שילוב של תחבורה ציבורית מצומצמת בקווים מרכזיים, אבל אם צריך להגיע מנקודה אחת מכרמיאל לירושלים - אז לא היה קו ישיר והייתה הגבלה של נוסעים - 19 נוסעים. כשהמשק חזר לפעילות היה ברור שזה לא יכול לתפקד ככה. היו קשיים גדולים לאזרחים, עובדים, תלמידים, צוותי הוראה, ראינו זמן המתנה ארוך ואנשים צובאים על תחנות. שרת התחבורה לקחה את זה כפרויקט ראשון שלה ויזמה דיון אצל שר הבריאות - המסקנות של הדיון היו מהפך. ההגבלות צומצמו ל-75 אחוז נוסעים, והחזרת כל הקווים. רכבת - לא.

במשרד הבריאות הבינו שאי אפשר משק בלי תחבורה ציבורית. הצגנו תמונות כאלה של עומסים בתחנות המרכזיות. בגלל שלא היו אוטובוסים, אנשים עמדו צפופים וזה גרם לסכנה יותר גדולה. המצב הזה שאותו נוסע נפגש עם 50 נוסעים, עם 150 נוסעים. מערב החג אנחנו באירוע אחר לגמרי, אנחנו פתוחים לשיפורים והנושא המרכזי הוא הנושא של הרכבת. לגבי הרכבת, היה חשש לפגיעה בפרטיות".

יו"ר ארגון נהגי האוטובוסים, ישראל גנון, אמר בדיון כי 15% מהנהגים בתחבורה הציבורית לא חזרו מהחל"ת. לדבריו, 80-70 אחוז מהחולים המאומתים התגלו בתחבורה הציבורית. נציגת משרד הבריאות דחתה את הנתון, ואמרה כי מרכז המידע והידע הלאומי למאבק בקורונה, המופעל על-ידי יוצאי יחידת 8200, התבקש לבסס את הנתונים בנושא, ולדבריה "לא נמצאו מחקרים בעולם על ההידבקות בתחבורה הקרקעית, וזאת בניגוד לתחבורה האווירית שעליה יש מחקרים". עם זאת ציינה כי מחקר מהימן מסין טוען שאפשר להידבק בתחבורה קרקעית אפילו ממרחק של 4.5 מטרים, אך איש מבין הנוסעים שעטו מסכות פנים לא נדבק. תמיד אנחנו רואים התייחסות לנהגים - לשמור מהם מרחק, לרבות השארת המושבים הקדמיים פנויים.

חלק מן הדיון הוקדש לנושא החלופות התחבורתיות שלא הוצעו. מקלב אמר: "מדיניות השרה היא לא לעצור את התחבורה הציבורית. משרד התחבורה הציע פתרונות טכנולוגיים שמשרד הבריאות התנגד אליהם. הייתה אפליה ולבעלי רכב פרטי הייתה יותר נגישות. הציבור מתלונן שהנסיעה מסוכנת כי יש הרבה נוסעים באוטובוס. ועדת הכלכלה צריכה להעלות את הנושאים הללו, ואם צריך - להגביל את מספר הנוסעים".

ח"כ שרן השכל (ליכוד) קראה לאפשר לחברת אובר לקיים ניסוי כפוף למגבלות מסוימות, כגון תחבורה שיתופית שתוכל להסיע רק שניים ברכב, ואמרה שהדבר יקל על התחבורה הציבורית.

יו"ר איגוד נהגי המוניות, יהודה בר-אור, טען בדיון כי לא התקבל מתווה המוניות להצעת חלופות לתחבורה הציבורית. גרוס דחתה את דבריו, ואמרה: "קיבלנו המון פניות עם הצעות בנושאי תחבורה, אבל לא התקבלה אף פנייה מנהגי המוניות". בין היתר ציינה כי במשרד הבריאות התקבלו רעיונות בנושא מסלולים חלופיים ממר"מים (מרכזים רפואיים, ע.י.) ומבתי חולים, שניסו להשתמש בחלופה זו אך הנטל הכספי להפעלת הסעות אלה היה גבוה. על כך הגיב היו"ר מרגי: "רף הרגישות שלי לנושא הכספי נמוך בתקופה כזו". על הצורך במציאת חלופות אמר: "המוח גמיש, רק צריך לפתח אותו. השאלה היא האם רצינו".

יעל עבאדי מאגף התקציבים במשרד האוצר הציגה נתונים באשר לביקוש: "שיעור הנוסעים בתחבורה הציבורית לפני ההקלות עמד על 15% מהשגרה. סדר העדיפות שלנו היה להשקיע במערכת הבריאות ובסיוע למעסיקים. גם כעת, לאחר הפעלת השירות, שיעור המשתמשים בתחבורה הציבורית הוא 55%. לא הגיעה אלינו בקשה לתגבור, ואם תגיע אנחנו מוכנים לשקול אותה. רבים מעסיקים את עובדיהם מהבית, ואנחנו מצפים ליותר שת"פ מהרשויות המקומיות לקדם שבילי אופניים. מרגי העיר כי אין קמפיין לעידוד נסיעה באופניים וציין כי בפריפריה בקושי נוסעים בהם. ח"כ סובה הוסיף: "בפריפריה האופניים משמשים לפנאי ולא לעבודה". סובה קרא לפקידים "לשנות את התפישה ולבוא בגישה קונסטרוקטיבית ולא כאילו מתכוננים לוועדת חקירה ממלכתית, שאני בעדה, על תהליך קבלת ההחלטות. כל החלטה צריכה להיות שקופה, ואף פקיד לא צריך לחשוש. ראיתי פקידים מתגוננים, כאילו הולכים לפטר את כל הפקידים. תקשיבו לנו מדי פעם, אנחנו נבחרי הציבור".

יעקב בבילה, מנהל התנועה של חברת דן, אמר: "הדבר היחיד שאליו אנחנו מתגעגעים בתקופת הקורונה הוא הכבישים הריקים". מרגי: "האם כשראיתם את העומס והקושי, ניסיתם להציע מתווה אחר, או שפעלתם כזה ראה וקדש, לפי מה שקבע המשרד?". בבילה: "כל בקשה שהגשנו התקבלה. נתנו לנו יד חופשית והמון גמישות, וזה התבטא במספר התלונות שכמעט לא הגיעו. היה מאתגר, אבל עברנו את זה בשלום באמצעות מתן פתרונות מיידיים". גם נציג נתיב אקספרס אישר כי החברה קיבלה יד חופשית ממשרד התחבורה, וביקש להגדיל את התמיכה הממשלתית במפעילים.

תם פרומוביץ, ראש ענף ועדי התחבורה בכוח לעובדים, אמר כי הוא מוטרד משתי בעיות: "א. אי אפשר לדבר על המחסור החמור ב-4,000 נהגים מבלי לדבר על הפגיעה ביחסי העבודה בימי הקורונה. בחסות המשבר הבריאותי חברות האוטובוסים שולפות תוכניות מגירה ומאיימות על הנהגים - חיזרו לעבודה בתנאים מופחתים או שלא תחזרו בכלל. מצב כזה קיים למשל בחברות קווים ומטרופולין. אלפי הנהגים עומדים לבדם לדאבוננו, בפני פגיעה חמורה בתנאי העסקתם, דווקא בשעה קשה זו לאחר חודשי חל"ת. ב. סוגיית ניתוק המגע בין נוסעים לנהגים- מטעמי בריאות בשגרה ומטעמי הגנה מפני אלימות הנוסעים בימי שגרה. לדאבוננו אין חדש בהבטחה להקמת מחיצה. אנו מאמינים בכוחה של הוועדה להגדיר לוח זמנים לנושא".

יוסי סעידוב מארגון 15 דקות שם דגש על נושא תדירות האוטובוסים: "גם כאשר התחבורה הציבורית תחזור ל-100%, תהיה צפיפות, וצריך להגדיל את מספר האוטובוסים והנסיעות. צריך למצוא פתרון לחניית אוטובוסים בתשתיות לרכב פרטי ובחניונים בערים ובתחנות הרכבת". סעידוב הוסיף: "13% מהנוסעים נוסעים ברכבת, וזו בעיה שאין אותה. חדר מצב במשרד התחבורה שיזם השר סמוטריץ' יכול היה לסייע. אין עלייה מדלת אחורית- זה חייב לקרות מיד". אולה, שהשמיעה את קולם של בעלי המוגבלויות בדיון, אמרה: "מחמיצים את הנוסעים בעלי המוגבלויות. הרכבות הן כלי התחבורה העיקרי שלנו".

ראש הרשות לתחבורה ציבורית אסרף, התייחס לכמה נושאים שעלו בישיבה: "קווים שלא הצלחנו לתגבר ושהציבור לא היה ממושמע בהם - ביטלנו. כדי לשמר נהגים - הפכנו אלף נהגים לפקחים שיספרו שבאוטובוס יש 20 איש כדי שהנהג לא יעסוק בזה. שילמנו להם 30% במקום להוציא אותם לחל"ת. שימרנו אותם כעתודה והחזרנו אותם לניהוג כאשר התאפשר.


אסרף גילה כי על הפרק עמדה האפשרות להשבית כליל את התחבורה הציבורית: "בשיא המשבר, התחבורה הציבורית הצטמצמה ל-25 אחוז מהרשת. החלופה הייתה לסגור בכלל את התחבורה הציבורית. לצמצם זה הרבה יותר מסובך מאשר לסגור פעילות. היינו מוגבלים ל-10 אחוז מהקיבולת. היום עלינו ל-75 אחוז מהקיבולת. מבחינת הנחיות, ביטלנו מכירה אצל הנהג לשמור על נהגים. אפשרנו עלייה מכל הדלתות חסמנו שורה ראשונה מאחורי הנהג. יצאנו לדרך, קיבלנו מהאוצר 36 מיליון שקלים. חייבנו את כל חברות התחבורה הציבורית לעשות ניקיון יסודי, לא חיטוי, אחת ליום. בדיקות נדרשות וחובת עטיית מסכות.

"הייתה פגישה בין שרת התחבורה, שר הבריאות והצוותים המקצועיים. לפני שבועיים רוב האוטובוסים עבדו ורוב הנהגים חזרו. הגברנו תדירות. היום פועלים 35 קווים לעומת 24. מגבלת הנוסעים מגדילה את תקציב הסובסידיה ב-1.5 מיליארד שקל במונחים שנתיים.

"מוקד המידע לתחבורה ציבורית מקבל 1.2 מיליון שיחות. הפעלנו 400 מוקדנים, רבע מעובדי בזק אונליין, שנדרשו לחיבור מערכות המידע בבית, ומשך השיחה, שחרגה רק ממידע בסיסי, התארך מדקה לחמש דקות. לגבי החזרים לבעלי מינויים ברב-קו, החזרנו למעל 40 אלף איש, יש 450 אלף שצריך לפצות. זה מתקדם".