בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העתיק כתבה מ-Ynet וישלם 50,000 שקלים
|
בית משפט השלום בירושלים קיבל את טענת כתבת Ynet שדבריה הועתקו לאתר אחר ● המעתיקן חויב ב-10,000 ש"ח בגין כל העתקה
העיתונאית גליה גוטמן זכתה בפיצוי בסך 50,00 ש"ח לאחר שבית משפט השלום בירושלים קיבל את טענתה כי כל פריט שהועתק מכתבה שפירסמה באתר Ynet מהווה יצירה עצמאית בת פיצוי. גוטמן פירסמה באתר Ynet כתבה בנושא תיירות בסיביר. לכתבה צורפו תמונות. אילן לכיש, מבעלי אתר התיירות breeza, התפעל מאוד מהכתבה ורצה לפרסמה באתרו. משלא הצליח לייצר קישורית שתוביל לכתבה – העתיקה במלואה באתרו. משנוכחה גוטמן כי כתבתה פורסמה באתר breeza, מבלי שהתבקשה רשותה, היא פנתה ללכיש והודיעה לו כי הדברים מהווים הפרה. לכיש, מיידית, הסיר את הכתבה. בשל העתקת הכתבה הגישה גוטמן לבית משפט השלום בירושלים תביעת פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים. לטענתה, העתקת מלל הכתבה מהווה הפרה אחת, והעתקת ארבעת התמונות הנלוות מהווה ארבע הפרות נוספות. לדבריה, מאחר שפקודת זכויות יוצרים קובעת כי בגין כל הפרה רשאי ביהמ"ש לחייב את המיפר לפצות את בעל זכויות היוצרים בסכום שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח - יש מקום לפצותה בסכום המקסימאלי, 20,000 ש"ח בשל כל הפרה. סה"כ: 100,000 ש"ח. לדברי הנתבע, יש לראות במלל הכתבה, על תמונותיה יצירה אחת, ולכן בפרסום הכתבה על תמונותיה הפרה אחת. הכרעה: כל תמונה היא יצירה נפרדת שופט בית משפט השלום בירושלים, השופט ארנון דראל, קיבל את טענת התובעת לדבריו, כל תמונה היא יצירה עצמאית. כמו-כן, מלל הכתבה מהווה יצירה עצמאית; ומשכך, פרסום ארבעת התמונות ומלל הכתבה מהווה חמש הפרות, הגם שבוצעו בהינף העתקה אחת. מדבריו: "מבחינה זו אני סבור כי יש לייחס לכתבה ולכל אחת מהתמונות השקעה נפרדת וחשיבות כלכלית נפרדת ואין לראותן כיצירה אחת. עצם העתקן בהינף אחד של העתק-הדבק אינו משנה את מהותן הנפרדת של הכתבה ושל כל אחת מהתמונות". עם זאת, מאחר שהתובעת לא הוכיחה כי ניזוקה עקב הפרסום האסור, וכמו-כן, הנתבע לא התכוון להרוויח בגין ההפרה ונהג בתום לב, הן כשפירסם את הכתבה והן כשהתבקש להסירה, החליט השופט להשית על הנתבע את פיצוי המינימום וחייבו ב-10,000 ש"ח בלבד בשל כל הפרה. סה"כ: 50,000 ש"ח. כמו-כן הושתו על הנתבע 5,000 ש"ח עבור שכר טירחת עו"ד התובעת.
|
התובעת גליה גוטמן היא עיתונאית שכותבת בתחום טיולים ומסעות לחו"ל. היא פרסמה באתר האינטרנט Ynet כתבה על אודות טיול לסיביר, אליה צורפו שמונה תמונות שצילמה. בכתב התביעה שהגישה טענה גוטמן כי על כל בעלי אתר breeza חלה אחריות שכן כולם השתתפו בהעתקת הכתבה בשלמותה מאתר Ynet מבלי שקיבלו ממנה אישור לכך. בקדם המשפט חזרה בה מתביעתה כנגד בעלי כל האתר, והותירה את התביעה רק כנגד אילן לכיש שהעלה את הכתבה לאתר.לדבריה, יש לפצותה בגין חמש הפרות שונות שארעו עקב העתקת הכתבה. אחת עבור המלל וארבע עבור התמונות.
|
לדברי התובעת, כל תמונה מהווה יצירה בפני עצמה, וכן הכתבה היא יצירה בני עצמה. כך שיש לפצותה בשל חמש הפרות של זכויות היוצרים שלה. בעבור כל הפרה היא תבעה 20,000 ש"ח. סך הכל 100,000 ש"ח. לדברי הנתבע, התובעת לא הוכיחה כי בעלת זכויות היוצרים של הכתבה מאחר ולא הראתה אישור מהמו"ל (ynet) המראה כי היא בעלת זכויות היוצרים. עוד הוא טוען כי לא סביר לדרוש מקוראים לחפש מי הבעלים של זכות היוצרים בכל כתבה ולקחור האם הבעלים הם האתר או הכותב. לפיכך, בהיעדר הוראה מטעם הכתב לאתר האינטרנט, ניתן להשתמש, גם ללא רשות, בחומר שפורסם באתר. עוד טוען כי אתר אינטרנט אינו "אמצעי תקשורת". כמו כן, הוא מציין את העובדה שמיד עם פנייתה של התובעת אליו, בה הלינה על ההפרה – הוא הסיר את הכתבה מהאתר. לדבריו, גם אם יוכרע כי מדובר בהפרת זכויות יוצרים, יש לראות בשימוש שנעשה בכתבה ובתמונות הנלוות אליה הפרה אחת בלבד, שכן התמונות והכתבה הן יצירה עצמאית אחת, ולא גילום של מספר יצירות.
|
לדברי השופט ארנון דראל, מאחר ולא הוכח שבין התובעת לבין אתר ynet הוסכם כי התובעת אינה בעלת זכויות היוצרים בכתבה, יש לראות בה כבעלת זכויות היוצרים. כמו כן דחה השופט את טענת התובעת כי אתר אינטרנט אינו אמצעי תקשורת. לגבי מספר ההפרות כתב השופט כי מלל הכתבה והתמונות הן יצירות נפרדות, שפרסום כל אחת מהן מהווה הפרת זכויות יוצרים בפני עצמה. זאת, אף אם ההפרה שבוצעה בכל אחת מהיצירות בוצעה בבת אחת עם הפרת הזכויות שבשאר היצירות. מדבריו: "מבחינה זו אני סבור כי יש לייחס לכתבה ולכל אחת מהתמונות השקעה נפרדת וחשיבות כלכלית נפרדת ואין לראותן כיצירה אחת. עצם העתקן בהינף אחד של העתק- הדבק אינו משנה את מהותן הנפרדת של הכתבה ושל כל אחת מהתמונות". השופט ציטט מסעיף 3 א' לפקודת זכויות יוצרים הקובע כי אם בוצעה הפרה, רשאי בית המשפט לפסוק בגינה פיצוי לתובע בסכום שלא יפחת מ-10,000 ש"ח ולא יעלה על 20,000 ש"ח. לדבריו, במקרה דנן יש לפסוק לתובעת את פיצוי המינימום בשל כל הפרה. הן משום, שככלות הכל, ההפרות בוצעו בהינף העתקה אחד, הן משום שההפרה נעשתה, באמת, שלא למטרות רווח, הן משום שהנתבע הסיר, מייד עם פנייתה אליו, את הכתבה מהאתר, ובעיקר משום שלתובעת לא נגרם שום נזק.
|
הנתבע חויב לפצות את התובעת בסכום של 50,000 ש"ח. כמו-כן, הושתו עליו הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.
|
- ת"א 018571/08 גליה גוטמן נגד בריזה עולם של מטיילים, אורית רג'ואן שלישי, יואב שליש ואילן לכיש - בבית משפט השלום בירושלים - בפני השופט ארנון דראל - בא-כוח התובעת גליה גוטמן: עו"ד נילי שגיא - ניתן: 18.11.2009
|
|
|
ניתן: 18.11.2009
|
|
תאריך:
|
22/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/11/2009
|
|
מאיר הילזנרט
|
העתיק כתבה מ-Ynet וישלם 50,000 שקלים
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שואל השאלות
|
23/11/09 10:52
|
|
2
|
|
תמונות
|
23/11/09 12:13
|
|
3
|
|
שובי
|
23/11/09 15:37
|
|
"הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם... ...האם (היא מ.ה) שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה וזאת אף במקרים שבהם לאב תפקיד משמעותי בחיי הילדים" כתב (11.10.2009) שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, השופט איתי כץ, בהכרעתו לתת את המשמורת על קטין לאם שמהגרת לקולומביה.
|
|
|
שרה בן עמי רכשה מחברת כפר הים שתי יחידות נופש במתחם המגורים "כפר הים". באחת היחידות היא מתגוררת עם שתי כלבותיה. לדברי "כפר הים", שהגישה לבית משפט השלום בתל אביב בקשה לסעד הצהרתי כי בן עמי הפרה את החוזה - הכנסת הכלבות אל מתחם המגורים מהווה הפרת החוזה שנכרת בין כפר הים לבין בן עמי וכן הפרה של תקנון המתחם. לדברי בן עמי, הכנסת הכלבות ליחידת הדיור אינה הפרה של החוזה.
|
|
|
טכנאי המחשבים רועי גרטל פרסם באינטרנט כי הוא מתקין תוכנות במחירי "מציאה". הוא עמד בדיבורו ואכן התקין תוכנות של חברות נבחרות במחירי מציאה ממש. לדוגמה: 15 תוכנות בשווי של מעל ל-55,000 ש"ח ב 300 ש"ח בלבד. אליה וקוץ בה – התוכנות הותקנו ללא רישיון.
|
|
|
רשמת בית המשפט העליון קבעה, כי לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך, יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות הצד שכנגד. יישומו של העיקרון נבחן לפי הנסיבות, ובין היתר בשים לב לשאלה מדוע חזר בו יוזם ההליך מההליך שהגיש, ובחינת הצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה והסעד שקיבל העותר בפועל. במקרה דנן העותרות באו על סיפוקן והעתירה הגשימה את מטרתה, ובהעדר קביעה שיפוטית כי העתירה אינה מגלה עילה בשל קיומו של סעד חלופי, אין לשלול את הצידוק בהגשת העתירה מלכתחילה, לצורך בחינת שאלת ההוצאות, וזאת למרות שנפל פגם בהתנהלות העותרות בכך שלא ציינו את דבר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי
|
|
|
בית המשפט קובע, כי בתקופה בה חברות רבות וגדולות במשק נקלעות לקשיים ואינן יכולות לפרוע את התחייבויותיהן כלפי המלווים והמשקיעים שלהם, תפקידם של הנאמנים מקבל משנה חשיבות, וכדי לעשות עבודתם נאמנה, עליהם לדאוג בראש וראשונה לציבור המשקיעים, אשר בעבורם נוצרת הנאמנות, ונאמן אשר לא ינהג כך, עלול במקרים מסוימים להיחשב רשלן. לפיכך אין לערער על שיקול הדעת של הנאמן במקרה דנן, שסרב לשחרר לחברה את כספי כרית הריבית ששמשו כבטוחה למחזיקי אגרות החוב, משחשב כי אין בידיו בטוחות נוספות מספקות אשר תוכלנה לעמוד לזכותו במקרה של אי קיום ההתחייבויות מצד החברה.
|
|
|
|