רו"ח פרץ וינקלר, שהיה מנהל הכספים של קבוצת יכין-חקל ויד ימינו של הבעלים סמי שמעון, ועו"ד אילן אורלי ישלמו 810,000 שקל לאלמנתו של שמעון, אנג'לה שמעון. כך קובע (15.6.20) שופט בית משפט השלום בתל אביב, עדי הדר, המותח ביקורת חריפה על השניים. השליטה בעזבונו של שמעון, שהיקפו מאות מיליוני דולרים, נתונה במאבק מאז פטירתו בשנת 2009.

על התנהגותו של וינקלר אומר הדר: "פרץ, עת היה בניגוד עניינים, העביר לעורך דין, ששירת את עניינו האישי לקבל נכס ששוויו סכום עתק, שכר טירחה מכספה של התובעת, על-אף שהיא לא אישרה התשלום. התנהלותו אינה עומדת בקנה אחד עם המצופה מנאמן ושלוח ובמיוחד רואה חשבון, גם אם לא ביצע הפעולות כרואה חשבון". וינקלר הפר את חובת האמונים לתובעת, אם כי נהנה בעקיפין ולא במישרין מההעברה הפסולה. וינקלר מנהל במקביל הליך בו הוא טוען לזכאותו ל-12.5% ממניות חברת פלסידו, השולטת ביכין-חק"ל, והוא נעזר באורלי - ומכאן שלשניים יש אינטרס משותף ופעילותם מול שמעון נגועה בניגוד עניינים.

על אורלי אומר הדר: "אילן קיבל הכסף ישירות, כאשר הוא יודע שהוא שולם לו ללא הרשאת התובעת. עקב מחדלו לעגן תשלום שכרו בהסכם שכר טירחה בכתב, הוא גרר את כל המעורבים להתדיינות ארוכה וממושכת. התנהלותו לאחר קבלת התשלום העידה שסבר כי התובעת לא תשים לב ששילמה לו שכרו. התנהגותו של אילן אינה עומדת בקנה אחד מהמצופה מעורך דין". הדר גם קבע, כי אורלי קיבל מאות אלפי שקלים בלא להוציא חשבונית כחוק, והוציא אותה רק לאחר למעלה משלוש שנים, כאשר שמעון פנתה אליו בנוגע לתשלום זה.

המחלוקת נגעה לתשלום בסך 250,000 דולר שהעביר וינקלר לאורלי מכספה של הקבוצה הנמצאת כיום בשליטתה של אנג'לה שמעון. היא טענה, כי לא אישרה את התשלום. וינקלר ואורלי טענו, כי היה זה תשלום תמורת שירותיו המקצועיים של אורלי לחברת סילקווד שבבעלותה יאכטה הנושאת את שמה של שמעון, וכי היא אישרה את ביצועו. אורלי החזיק בנאמנות במניותיה של סילקווד והיה אחראי על תחזוקת היאכטה.

הדר אומר, כי אורלי הגיש 13 קלסרים של מסמכים ותכתובות - אך אין בהם ולו מסמך אחד המעיד שהוא ביקש מאנג'לה שמעון שכר טירחה, מעבר לתשלום שקיבל תמורת הטיפול ביאכטה, והוא לא נתן בחקירתו מענה הולם לטענתה לפיה לא היה ביניהם סיכום לגבי השכר שיקבל. גם בידי וינקלר לא היו מסמכים המתעדים את השכר המגיע לאורלי, תשובותיו "אינן הולמות מעמדו המקצועי וניסיונו כרואה חשבון ואיש כספים בכיר בקבוצה וכמי שחב בנאמנות כלפי התובעת לגבי משיכות כספים מחשבונה" והוא אף ניסה להטעות את בית המשפט. בהמשך אומר הדר, כי וינקלר ואורלי אף העלימו מבית המשפט ראיה מרכזית, בדמות מחיקת קטע ממכתבו של וינקלר לאורלי בנוגע לתשלום.

כאמור, הדר קובע שאורלי גם נהג בניגוד לחוק כאשר לא הוציא חשבונית מס מיד כאשר קיבל את התשלום באוגוסט 2011. הוא טען, כי העביר את הכסף לחשבון פיקדון והמתין לגמר החשבון איתו. הדר מגיב: "בית משפט קובע כי לא מאמין לגרסה של אילן... התנהלות אילן בעניין הוצאת חשבונית המס אינה עולה בקנה אחד עם חובתו על-פי חוק, במיוחד כאשר מדובר בעורך דין, וגם אינה הגיונית בעליל. אם אילן ממתין לחשבון סופי מלקוחותיו, הוא לא יכול לכלכל עצמו שכן חלק גדול מהתקבולים עבור שכרו ממתינים כביכול שנים בחשבון פקדונות". הדר קובע, כי אורלי לא הוציא את החשבונית מחשש ששמעון תטען מיד שלא אישרה את התשלום.

הדר מסכם חלק זה באומרו, כי שמעון לא אישרה את התשלום ואף לא ידעה עליו. הוא דוחה את טענת וינקלר ואורלי כאילו מדובר בתביעה נקמנית בשל המאבק על השליטה ביכין-חק"ל, ולכן מחייב את שניהם - יחדיו ולחוד - להשיב לה למעלה ממיליון שקל.

בחלק השני של פסק הדין עוסק הדר בטענתו של אורלי לפיה הוא זכאי לשכר טירחה ראוי תמורת השירותים שהעניק לשמעון, גם אם לא נחתם ביניהם הסכם שכר טירחה. אורלי טען, כי בין היתר סייע לשמעון במאבק על עזבונו של בעלה ואף שימש כמפקח-על מול עורכי הדין שהעסיקה. הדר אומר כי "אילן אכן היה מעורב בעניינים שונים הנוגעים לעיזבון, ולא תמיד ברור את עניינו של מי בדיוק משרת, של פרץ, או של התובעת, אך התיאור של אילן בדבר היותו 'מפקח-על', הינה, בלשון המעטה, מופרזת".

במקביל, שמעון אישרה ששוחחה עם אורלי בנושאים מקצועיים, והדר אומר שפעילותו חרגה מגדר של חברות גרידא ולכן הוא זכאי לתשלום - גם אם, כאמור, חלק מהפעולות נעשו לטובת שמעון ו-וינקלר גם יחד. בשלב מאוחר יותר, כאשר החל לסייע לווינקלר, אורלי "נקלע לניגוד עניינים והפר חובת הנאמנות כלפי לקוח לשעבר". הדר מינה את עו"ד אליעזר פני-גיל כמומחה מטעמו לקביעת השכר הראוי לאורלי, והלה מצא שמדובר ב-395,000 שקל בתוספת מע"מ. אולם הדר החליט לסטות כלפי מטה מחוות דעת זו באומרו, כי פני-גיל הפריז בתשלום המגיע לאורלי תמורת הטיפול ביאכטה, ולכן העמיד את השכר כולו על 241,000 שקל בתוספת מע"מ.

בשורה התחתונה חויבו כאמור וינקלר ואורלי לשלם לשמעון 810,000 שקל. בקביעת ההוצאות אומר הדר לחובתה של שמעון, כי חלק מטענותיה נדחו ומותח ביקורת על האופן בה חקר בא-כוחה את פני-גיל. על וינקלר ואורלי אומר הדר, כי הם ניצלו את העובדה שיוצגו בנפרד "כדי לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ולהפוך את החקירות הנגדיות למקצה שיפורים, ולשיטת התובעת, לחוכא ואטלולא". בעקבות ביקורתו על השניים, שצוטטה לעיל, הוא חייב את וינקלר בתשלום הוצאות בסך 35,000 שקל, ואת אורלי - ב-50,000 שקל.