נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, אישרה (18.6.20) הטלת עיצומים על אישה המסרבת לקבל גט מבעלה, למרות שהשניים נפרדו שלושה ימים בלבד לאחר נישואיהם. העיצומים הוטלו בידי בית הדין הרבני ברחובות והחוק מחייב לקבל את אישורו של נשיא בית המשפט העליון.
בני הזוג נישאו בשנת 2017, אך כבר לפני החתונה פרצה מריבה קשה בין משפחותיהם וכאמור הם נפרדו שלושה ימים אחריה. בפברואר 2019 דחה בית הדין הרבני את בקשת האישה לשלום בית והורה לסדר גט בהקדם האפשרי. בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעורה ובג"ץ דחה את עתירה ביולי 2019, אך מאז מסרבת האישה לקבל את הגט. הגבלות שהטיל עליה בית הדין הרבני בפברואר השנה לא הועילו אף הן, ונסיונותיהם של הדיינים לשכנע אותה עלו בתוהו.
כיוון שכך, החליט בית הדין בתחילת החודש, כי האישה תשלם קנס יומי לאוצר המדינה, המתחיל ב-150 שקל ויגיע מתחילת החודש הבא ל-220 שקל. עוד נקבע, כי כל יום של סרבנות יוביל להפחתת כתובתה ב-500 שקל, וכי ניתן לפרסם את ההחלטות תוך ציון שמה - כפי שנעשה במקרים קיצוניים של עיגון מצד גברים. האישה טענה בפני חיות, כי נפלו פגמים בהליך בבית הדין הרבני וכי יש להסדיר קודם את קבלת כתובתה. היא גם חשפה, שהמגבלות הקודמות שהטיל בית הדין גרמו לפיטוריה וכיום אין לה מקור הכנסה. הגבר טען, כי האישה מודעת לגילו המתקדם ולרצונו להקים משפחה, והודיע שהוא מוכן להעניק לה את כל הכסף שקיבלו לחתונתם - 60,000 שקל.
בהחלטתה אומרת חיות: "על חומרתה של התנהגות מעין זו ועל הפגיעה שנגרמת בעטיה אין צורך להכביר מילים, וכבר נפסק כי על בית הדין הרבני ועל בתי המשפט להילחם בתופעה זו על-מנת למגרה". בית הדין המתין די הצורך בין הטלת המגבלות לבין הטלת הקנסות, ואין המדובר בענישה על העבר אלא בצעדים צופי פני עתיד שמטרתם להביא אותה לציית לפסק הדין. חיות ביטלה את הפחתת הכתובה, שכן מדובר למעשה בהליכי בזיון בית המשפט - אך במסגרתם ניתן להטיל קנס רק לטובת אוצר המדינה; הפחתת הכתובה משמעותה היא העברת הכסף לכיסו של הבעל. בנושא פרסום השם אומרת חיות, כי האישה יכולה לערער עליו במסגרות המקובלות.
