עו"ד יוסף נוילנדר ממשרדו של דב ויסגלס העלים מבית משפט השלום ברמלה ראיה מכרעת לטובת המדינה, כאשר ייצג אותה בתביעה על רשלנות רפואית. הראיה התגלתה במקרה, היא הובילה לדחיית התביעה - אך המדינה תשלם לתובעים הוצאות של 70,000 שקל בשל התנהגותם של נוילנדר ושלה.

אין זו הפעם הראשונה בה מתברר, כי משרד ויסגלס אינו מגלה ראיות מהותיות בתביעות על נזקי גוף. כפי שנחשף ב-News1, עו"ד דפנה רוזן-זינגר הסתירה ראיה חשובה במיוחד בתביעה שהוגשה נגד בית החולים הדסה בטענה לרשלנות בטיפול ביולדת (ראו קישור משמאל). אלא שבעוד שבאותו מקרה הראיה הייתה לרעת בית החולים, הפעם מדובר בראיה לטובת המדינה - אותה ייצג המשרד. ההסתרה הפעם מלמדת לכאורה על רשלנות משמעותית בניהול התיק, כפי שגם עולה מדבריו של בית המשפט.

הוריה של תינוקת שנולדה ביוני 2010 הגישו תביעה נגד המדינה, בעקבות מותה בבית החולים שיבא (תל השומר) בפברואר 2011. השאלה המרכזית שבמחלוקת הייתה האם המוות נגרם בשל רשלנות בית החולים או בשל זיהום. בין עדי ההגנה היה פרופ' אורי אפרתי, אשר ביצע את הניתוח שקדם למותה של התינוקת. במהלך עדותו פנה אפרתי לנוילנדר, וביקש לפי תומו להציג את סרטון הווידאו של הניתוח שהעביר קודם לכן למשרד ויסגלס.

סגן נשיא בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, מדגיש (26.6.20): "אין חולק שהסרטון לא הוגש יחד עם תיק מוצגי הנתבעת ולא הועבר לעיון התובעים עד לאותה נקודת זמן בניהול המשפט. ויודגש: באי-כוח הנתבעים לא העלו את דבר קיומו של הסרטון משך כל התנהלותם מול התובעים, דרך כל מהלך ניהול ההוכחות עד עדותו של אפרתי". נוילנדר לא הציג את הסרטון בפני שלושת העדים המומחים - פרופ' שמעון דב מטעם התובעים ופרופ' נתן רוגין ופרופ' גידי פרט מטעם המדינה. כאשר הוצג הסרטון, שאל מזרחי את בא-כוח ההורים האם ראה אותו אי-פעם. הוא השיב בשלילה, ו"מארשת הפליאה על פני בא-כוח התובעים במהלך הדיון התרשמתי, כי אכן כך הם פני הדברים". נוילנדר אישר בסיכומיו, כי אכן הסרטון לא הוצג לתובעים.

לאחר הצפייה בסרטון המליץ מזרחי בפני ההורים להסכים לדחיית התביעה, משום שהוא מלמד בבירור שלא הייתה רשלנות בטיפול בבתם. בהסכמת ההורים דחה מזרחי בחודש פברואר את התביעה, אך הם ביקשו לפסוק הוצאות לזכותם - ומזרחי נענה לבקשה. הוא אומר כי מדובר בראיה מכרעת ביותר, אשר אם הייתה בידי ההורים - כלל לא היו מגישים את תביעתם. נוילנדר ניסה בסיכומיו להמעיט מערכו של הסרטון, אך מזרחי אומר שכעובדה - זוהי הראיה שגרמה לדחיית התביעה.

התנהלות סבירה של משרד ויסגלס הייתה אמורה לחשוף מלכתחילה את הסרטון בפני ההורים, מדגיש מזרחי. נוילנדר אמר שנחשף לסרטון רק כאשר הכין את עדותו של אפרתי וסבר שאין להגיש אותו, מתוך הוגנות כלפי התובעים. מזרחי אומר: "איני קובע ואיני חושד, כי בא-כוח הנתבעת, שעשה עלי רושם של עורך דין מקצועי, ישר והגון, פעל בעניין זה במזיד או במכוון - חלילה. אבקש להסיר כל טענת זדון ממערכת הטיעונים בעניין זה - לטעמי הייתה זו שגגה, ועדיפה שגגה גדולה מזדון קטן.

"עם זאת, חובת ההגינות של הנתבעת עצמה (גם במנותק מהתנהלות באי-כוחה) חייבה את הנתבעת עצמה להעביר את הסרטון המדובר לעיון התובעים, וזאת מלכתחילה עם כלל התיק הרפואי. כאשר מתבקשת הנתבעת עצמה להעמיד עותק מכל התיק הרפואי עליה לעשות כן מבלי להחסיר פעימה - קלה כחמורה. באי-כוח הנתבעת אינם יכולים לתרץ את מחדלה של הנתבעת בטענה, כי הנתבעת התרשלה גם כלפיהם בכך שלא העבירה לידיהם את הסרטון מלכתחילה, ועניין זה ראוי שירבוץ לפתחה של הנתבעת ולא לפתחם של התובעים.

"...תובע המבקש לעיין בתיק רפואי רלוונטי שברשות הנתבעת, אינו נדרש לכתת את רגליו בין משרדיה השונים של הנתבעת, כמחזר על הפתחים, לנחש ניחושים היכן מצוי כל בדל ראיה הנוגע לעניינו, ובהחלט יש לו ציפייה סבירה, שהנתבעת תדע להעביר לו את כלל החומר הרפואי בלא סינון, סייג ובלא כחל ושרק. על כן אני קובע שהנתבעת הייתה חייבת לגלות לתובעים את דבר קיומו של הסרטון המדובר, יחד עם כלל התיק הרפואי שהתבקש".

מזרחי ממשיך ומותח ביקורת על אופן ייצוגה של המדינה בידי משרד ויסגלס. הוא מראה, כי בכתב ההגנה שהגיש המשרד היו "אמרות מכחישות כלליות", בעוד ש"מצופה מנתבעת הגונה למסור כתב הגנה לאחר שתברר את כל העובדות כהווייתן". מזרחי מוסיף: "תחשיב הנתבעת שהוגש בחודש ספטמבר 2018, לאחר שכלל חוות הדעת עמדו בפני הצדדים, אף הוא אינו כולל כל התייחסות לסרטון המדובר. בשלב זה, כאשר מגישים תחשיבי נזק, ראוי לערוך בדיקה נוספת עם עדי הנתבעת. אילו הדבר היה נעשה, יש להניח שדבר קיומו של הסרטון היה מתגלה כבר אז לנציגיה".

מזרחי מסכם: "הליך הוגן חייב להתנהל ב'קלפים פתוחים' ואין לקבל מצב דברים שצד כלשהו ישאיר מטעם כלשהו 'קלף חזק' חבוי בשרוולו. אדרבה - ישאיר נא את ההחלטה ביחס לכך לצד השני, אשר רשאי לפעול לפי שיקול דעתו. ויודגש שוב: איני פוסק חלילה, כי התנהלותם של מייצגי הנתבעת ביחס לסרטון המדובר הייתה מכוונת או חסרת תום לב. ברם, גם נוכח הנחה זו, זכאים התובעים בנסיבות תיק זה להוצאותיהם. ויודגש: ההוצאות מוטלות על הנתבעת עצמה - לא על באי-כוח הנתבעת, ואין שופטים את התנהלות באי-כוח הנתבעת אלא את זו של הנתבעת עצמה".

מזרחי קיבל במלואה את בקשת ההורים להחזר הוצאותיהם, על-פי הפירוט הממוסמך שהגישו לו. הוא הורה למדינה לשלם להם 71,607 שקל - 38,025 שקל כשכר טירחת עורכי דין והוצאות בסך 33,582 שקל. את ההורים ייצגו עוה"ד מיכאל לב ומשה טייב.