גל של פשיעה פיננסית שוטף את ישראל, כמו את כל העולם, תוך ניצול מגיפת הקורונה - קובעת (יום ב', 19.10.20) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים. הרשות אומרת כי הגורם המרכזי לכך הוא המעבר לעבודה מרחוק, אשר הגביר משמעותית את הפעילות האינטרנטית - אותה יכולים לנצל עבריינים, בניגוד לקושי שלהם לבצע פשיעה פיננסית פנים אל פנים.

הדיווחים של גופים פיננסים בארץ ובעולם מצביעים על מגוון של הונאות הקשורות לקורונה: שיווק בארץ ובחו"ל של ציוד היגייני/רפואי מזויף או שאינו קיים (כולל ע"י גורמי טרור), הונאת רשויות בכדי לקבל במרמה מענקי קורונה, התחזות ועוד. עבריינים ניצלו את התקופה לביצוע פעולות של הלבנת הון שקשה לבצע בימים כתיקונם (דוגמת משיכות והפקדות מזומנים מוגברות), תוך נימוקן כפעילות הנובעת מהקורונה. בהקשר זה בולטת עלייה בשימוש בנותני שירותים פיננסיים ובפעילות סחר כמתודות פעולה להלבנת הון, בנכסים וירטואליים (מטבעות קריפטוגרפיים), לצד ירידה בפעילות במזומן ובשימוש בישויות קש. לדברי הרשות, ההונאות מבוצעות בעיקר בתחומים הבאים:

• אתרים מתחזים - משתמשים המחפשים מידע על קורונה נתקלים באתרי דמה, אשר פורצים למכשיר של המשתמש.

• מתקפות דיוג ("פישינג") - שיעור גבוה ממתקפות הקורונה מקורו בהודעות דואר אלקטרוני שמתחזות להישלח ממקור אמין כביכול (גורמי ממשל, ארגון הבריאות העולמי וכו'), ובפועל שולחים נוזקה שאוספת מידע פרטי של המשתמש. במסגרת זאת, נעשה שימוש בכתובות דוא"ל דומות לאלו של ארגוני המקור.

• מתקפות כופרה - מבוצעות לרוב באמצעות אפליקציות ואתרים מתחזים. ארגוני בריאות ומשתמשים פרטיים הותקפו לאחרונה על-ידי תוכנות כופרה, אשר נועלות את מכשיריהם ודורשים תשלום בתוך 48 שעות בביטקוין, תוך איום במחיקת מידע והדלפת פרטיים אישיים של המשתמש ברשתות החברתיות.

על-פי הרשות לאיסור הלבנת הון, בישראל בולטות התופעות הבאות:

• הונאות רפואיות אשר מספרן זינק בעשרות אחוזים. הונאות אלו מבוצעות הן ע"י ישראלים בארץ ובחו"ל והן ע"י גורמים בינלאומיים מול ישויות ישראליות, תוך ניצול מחסור קשה במלאים (בעיקר בחודשים מארס-אפריל, בעיצומו של הגל הראשון). מדובר בין היתר בשיווק מוצרים רפואיים ומוצרי היגיינה מזויפים, ביצוע עוקצים על-ידי אתרים וגורמים שנחזו ככאלו המייצרים מוצרי רפואה, וכן מקרים בהם גורמים מתחזים יצרו קשר עם מפעלים בארץ ובחו"ל והציעו לשווק להם חומרי גלם ומוצרים מוגמרים בתחום הרפואה.

• הונאות סייבר: עלייה של עשרות אחוזים בכמות התלונות למשטרה ובמספר תיקי החקירה שנפתחו, בשל המעבר של המדינה לשירותים מקוונים והשימוש הגובר של הציבור בשירותים אלו. חלה עלייה בהיקף מתקפות הדיוג המבוצעות ע"י תשתיות פשיעה מאורגנות, בין היתר באמצעות התחזות למוסד לביטוח לאומי ומוסדות ממשלה אחרים.

• הלוואות: על-רקע המשבר הכלכלי העמוק, קיימת עלייה משמעותית בהיקף ההלוואות הניתנות בשוק האפור. משבר זה מנוצל ע"י גורמי פשיעה ומביא גם לכניסה של גורמים בלתי מורשים לתחום, וקיים חשש שהוא יעצים את הכוח של גורמי פשיעה אלו.

• התחזות: ניצול הריחוק החברתי על-ידי עבריינים ישראלים לשם התחזות ללקוח אחר וביצוע פעולות בשמו. דפוס זה מבוצע הן מול המגזר הפיננסי לשם משיכת כספים המנוהלים על-ידי הקורבן והן מול הציבור, בדגש על אוכלוסיות מבוגרות, לשם דליית פרטים אישיים, בקשת תרומות, והוצאת כספים במרמה ולהעברות כספים בלתי חוקיות. מקרי התחזות נוספים מבוצעים מול הרשויות לשם קבלת מענקים כלכליים והלוואות.

• הונאות בכרטיסי חיוב עלו בצורה משמעותית, בעיקר אלו המבוצעות באינטרנט, וכן נרשם גידול בהיקף העסקות החשודות (דוגמת עסקה שדווחה כשיווק "תרופות" לקורונה).

• התגברות בתופעות פשיעה מקוונת: עיקר הגידול מתמקד בתחומים של הימורים בלתי-חוקיים, סחר בסמים, ועבירות מין באמצעות באינטרנט.

• זירות סוחר וניירות ערך: זינוק חד בנפחי הפעילות בזירות אלו נוכח המצוקה הכלכלית שמאלצת אנשים לתור אחר מקורות פרנסה חלופיים. גידול זה עשוי להוות קרקע פורייה לפעילות עבריינית.

הרשות מבקשת מהגורמים המדווחים לה, לשלב בדיווחים הבלתי-רגילים ביטוי מפתח עם המילה "קורונה". היא מדגישה, כי קיימת חשיבות רבה לתגובה מיידית במקרה של הונאה. תגובה מיידית (תוך 24 שעות) לעוקץ/הונאה פיננסית תעלה את הסיכוי להשבת הכספים ל-70%, בעוד שאם זמן התגובה יתארך לשבוע, אזי הסיכויים להשבת הכספים צונחים ל-15% בלבד.

הרשות גם ממליצה לבחון באמצעים מקוונים האם אותה ישות אכן עוסקת בתחום עליו מצהירה וכי יש לה עבר בנושא. היא גם קוראת להגביר את הערנות סביב פעילות פיננסית של חברות קטנות-בינוניות שנקלעו למשבר כתוצאה מהקורונה, דוגמת חברות בתחומי התיירות, הסעדה, בידור והנדל"ן, אשר גורמים עבריינים עשויים לנצל את הקשיים אליהן נקלעו. לבסוף אומרת הרשות, כי דרושה הקפדה מוגברת על זיהוי הנהנה הסופי בהעברות כספיות.