בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ועדת החוץ והביטחון אישרה (יום ד', 21.10.20) פה אחד, את בקשת שר הביטחון בני גנץ להוסיף 15 תפקידים לרשימת התפקידים אשר יהיו פתוחים בפני נשים, בתנאי שהן מתנדבות לכך, ותוך התחייבות לשירות חובה ארוך יותר, זהה לשירות החובה של הגברים.
חוק שירות ביטחון, המעגן את ההוראות המסדירות את שירות החובה בצה"ל, קובע מספר הבדלים בין שירות חובה של נשים לבין זה של גברים. ההבדל המרכזי הוא במשך שירות החובה הנדרש מנשים, העומד על 24 חודשים, לעומת תקופה של 30 חודשים בה חייבים גברים.
לפי סעיף 16א(ג) לחוק, שתכליתו קידום שוויון ההזדמנויות לנשים בצה"ל, שר הביטחון רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון, לקבוע בתקנות רשימת תפקידים אשר יהיו פתוחים בפני נשים, בתנאי שהן מתנדבות לכך, ותוך התחייבות לשירות חובה ארוך יותר, במשך הזהה לשירות חובה של גברים.
תקנות אלה הותקנו לראשונה בשנת 2001, ומאז תוקנו מספר פעמים ונוספו בהן תפקידים חדשים, בהם תפקידים רבים שאינם תפקידי לחימה ואף תפקידים שכבר היו פתוחים לנשים ללא קשר לאורך השירות (כגון תפקידים שונים בחיל המודיעין ובתחום הסייבר, כתבת צבאית, ועוד).
לגבי חלק מהתפקידים שנוספו בעבר והתפקידים המתבקשים כעת, הנימוק של צה"ל להארכת השירות הוא משך תקופת ההכשרה. לדברי צה"ל, בתפקידים מסוימים, אף שאין סיבות פיזיולוגיות שמונעות שיבוץ נשים, תקופת השירות הקצרה יותר מהווה חסם לשילוב נשים, שכן ההכשרה הארוכה לתפקיד מותירה פרק זמן קצר יותר לשירות אפקטיבי. בתפקידים אחרים, האפקטיביות המבצעית מגיעה רק לאחר תקופת שירות ממושכת בתפקיד, והדבר מהווה חסם לשיבוץ נשים מסיבות דומות, וכן מהווה חסם לקידום לתפקידים בכירים יותר.
כיום כוללות התקנות כ-70 תפקידים. בתקנות בהן דנה הוועדה היום מבקש שר הביטחון להוסיף 15 תפקידים נוספים שבהם ישרתו נשים תקופה של 30 חודשים. אחת מכל שש נשים (18%) משרתת 30 או 32 חודשים
צוות הייעוץ המשפטי לוועדה ציין בסקירה שהכינו לחברי הוועדה כי כבר כיום אחת מכל שש נשים (18%) משרתת 30 או 32 חודשים. במערכים מסוימים הדבר בולט במיוחד. כך, למשל, בעקבות הוספת התפקידים האחרונה בשנת 2016, כ-40% מהחיילות באגף המודיעין משרתות 30 או 32 חודשים.
תת-אלוף אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, אמר לחברי הוועדה כי כיום 85% מהתפקידים בצבא פתוחים לנשים. עוד אמר תא"ל ודמני כי הרמטכ"ל מינה ועדה, בראשות מפקד זרועה היבשה, וקצב לה שנה לבחון שילוב נוסף של נשים במערכי הלחימה. "כמובן שהדברים האלה הם פונקציה של נתונים פיזיולוגיים שאנו בודקים אותם בצורה מאוד עמוקה, ולא נבדקו בשנים האחרונות. ממש בגיוס הקרוב, בחודש נובמבר, אנחנו ממשיכים את הפיילוט הקודם של שילוב נשים בשריון לביטחון שוטף ולא בשריון מתמרן", אמר תא"ל ודמני.
אחת הסוגיות המרכזיות בדיון הייתה העובדה שחלק מהחיילות ששובצו בשנתיים האחרונות בתפקידים המובאים בתקנות, הוחתמו על מסמך התחייבות לשירות ממושך יותר, כפוף לאישור התקנות. צוות הייעוץ המשפטי עמד בהרחבה על קושי זה בסקירתו: "בעת שחיילות אלה התגייסו, תקופת שירותן על-פי חוק עמדה על 24 חודשים. החתמת החיילות בטרם המחוקק אישר את המקצועות מעוררת קושי רב ביותר שכן לכאורה יש בכך כדי לעקוף את החוק שקבעה הכנסת. חקיקה היא בראייה צופה פני עתיד, ולכן ברור שהתקנות יחולו על חיילות שיתגייסו לאחר כניסתן לתוקף, אך לעמדתנו, לגבי הנשים שכבר משרתות בתפקידים אלה, יש לקבל את הסכמתן להארכת השירות".
תא"ל ודמני הסביר כי כל אחת מהחיילות שגויסה לתפקידים אלה וחתמה על מסמך התחייבות, עודכנה באופן אישי, ביום גיוסה במיטב, כי הדבר מותנה באישור הכנסת. לשאלות חברי הוועדה אמרי כי בתקופה שבין יולי 2020 ואוקטובר 2020, ישנן כבר 40 נשים אשר השתחררו למרות חתימה על התחייבות, לאור אי-אישור התפקידים בתקנות.
ודמני אמר כי צה"ל והוועדה הגיעו להסכמה על כך שכ-50 הנשים אשר כבר משרתות בתפקידים אלה וחתמו על התחייבות, ואמורות להשתחרר עד 31.3.21, יקבלו זכות בחירה אם הן רוצות להאריך את משך השירות או לא, ולמשתחררות לאחר מכן יוארך שירות החובה עם כניסת התקנות לתוקף.
ח"כ אורנה ברביבאי: "אני כחברת כנסת רוצה להתנצל בפני הנשים הללו, אשר עברו דרך חתחתים מגיוסן. הן הוחתמו על הצהרה של ידעו אם תמומש או לא, חיכו מדצמבר 2018 שייגמר הכאוס הפוליטי, ועוד 5 חודשים מכינון הממשלה ועד ששר הביטחון הגיש את התקנות לוועדה, ומכאן לדיון היום".
"ב-1995, לפני 25 שנה, קובע בג"ץ בתיק אליס מילר לעשות מאמץ לפתוח את כל המקצועות בפני נשים, ועד עכשיו זה לא קרה. בשנת 2020 יכולים להגיד שהגיע הזמן לפתוח מאה אחוז מהמקצועות לנשים. המיון הוא כבר מיון אחיד, אז אם אפילו החסם הזה כבר הוסר, אני אדרוש בוועדת המשנה לכוח אדם בראשותי הסבר מדוע אורך השירות לא זהה, או לחלופין נבדל לפי התפקיד ולא לפי המגדר".
ח"כ יאיר גולן: "אנחנו במצב מוזר, ש-85% מהתפקידים פתוחים, ועדיין מתייחסים לפתיחת תפקידים נוספים כהחרגה. צריך לעשות היפוך שהכל יהיה פתוח והחריגים יובאו לכאן ואנו נבחן אם הם מחייבים הפרדה. אני מחבר את זה לשירות החובה בכלל - אם כזה אחוז נשים משרת כמו גברים, ועומדים בפני קיצור שירות נוסף, אולי הגיע הזמן להגיד שיש שירות אחיד בצה"ל, או לחלופין לפי המקצועות ולא לפי המגדר. זה חייב להגיע לכאן לדיון עקרוני על-מנת שצה"ל יוכל להמשיך להיות צבא העם".
יו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר: "אני גם מצטרף לדברים. ייתכן שצריך לעשות את היפוך המודל ויש להקדיש לנושא מורכב וכבד זה מספר דיונים. אני רוצה להגיד מילה טובה לאותן נשים מתנדבות, נכון לעכשיו, באותו הליך חריג, ומצד שני מילה טובה לצה"ל על שיפור סרגל המאמצים במטרה לנסות ולצמצם פערים, לפתוח מקצועות נוספים לנשים כל הזמן. יכול להיות שמודל הפתיחה צריך להיות מעודכן, אבל בכלים הקיימים היום בחוק, אני רוצה לתת למערכת ציון חיובי. אני מתרשם מהניסיונות והמאמץ לאפשר שירות משמעותי לגברים ונשים כמה שיותר, ומאמץ כל הזמן לטייב מערכת שבבסיסה היא עתירת בעיות וקונפליקטים. קל לציין ביקורת, ותפקידנו לבקר, אבל במקום שבו ניכר מאמץ וניכרת התקדמות, צריך גם להגיד מילה טובה".
בסיום הדיון עלה נוסח התקנות להצבעה, אליו הוסיפה הוועדה תיקון המסדיר את אפשרות הבחירה לאותן נשים המשרתות כבר בתפקידים אלה וצפויות להשתחרר עד 31.3.21. חברי הוועדה, כאמור, אישרו זאת פה אחד.
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, טען כי הוא חולק על הפרשנות של מ"מ יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפיק שלפיה ביטול ההצבעה האלקטרונית על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית היתה תקינה.
"עם כל הכבוד לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, אני חולק על הפרשנות שלהם. נפנה לייעוץ משפטי נוסף על האירועים השערורייתיים שאירעו היום במליאה", צייץ בחשבון הטוויטר שלו.
יו"ר הוועדה למעמד האישה: "איך הן יהיו מקצועיות אם לא תומכים בהן כפי שתומכים בענפים האחרים" ▪ לאחר עימות קולני בין נציגי הוועדה לנציגת משרד התרבות והספורט, אישרה הנציגה כי מבחינתם גם ליגות נשים יוכלו לחזור כבר היום לפעילות, אך זאת לא לפני שיו"ר הוועדה דרש שוב ושוב לקבל את עמדת המשרד הברורה. בנוסף עלתה במהלך הדיון הטענה כי משחק נבחרת ישראל בכדורגל נשים לא ישודר בשום פלטפורמה ובשום ערוץ (ח"כ עודד פורר [צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת])
יו"ר הוועדה לביקורת: "מבקר המדינה חייב לבדוק איך החלטות ממשלה לטיפול באלימות במשפחה לא תוקצבו - דווקא בתקופת הקורונה, אין נושא דחוף מזה" ▪ המשנה למנכ"ל המשרד לבט"פ: "רק כשמגבלות הקורונה היו בתקש"ח, ניתן היה למנוע שחרור מנהלי של גברים אלימים" (מעון לנשים מוכות [צילום: הדס פרוש/פלאש 90])
תציע לרשויות המקומיות שלושה מסלולים לגביית חובותיהן שלא באמצעות חברות גבייה פרטיות ▪ מנכ"ל השלטון המקומי שלמה דולברג: ברגע שיוסדרו 3 מסלולים, זה יספק את השלטון המקומי, ונוכל לקבל שרותי גבייה טובים (שלמה דולברג [צילום: צילום ניב קנטור, אנשים ומחשבים])
עו"ד שגית אפיק הודיעה כי ההליך שבו נקט יו"ר הכנסת, לביטול הצבעה אלקטרונית שאישרה הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפרשת הצוללות, לא נעשה במטרה לעוות את תוצאות ההצבעה וכי ההצבעה השמית שנערכה לאחר מכן ביקשה להציג את תמונת האמת של דעות הח"כים הנוכחים ▪ גם סגן יו"ר הכנסת, מנסור עבאס, שהפעיל את ההצבעה האלקטרונית הודה שהייתה הצדקה לעריכת ההצבעה השמית (עו"ד אפיק. "גם ח"כ עבאס הודה" )
כך דיווח לוועדת הקורונה מרכז השלטון המקומי ▪ יו"ר הוועדה: חשוב להימנע מהתגוננות-יתר, שיגרום לקשישים פחד מוגזם, חרדות וחוסר תקשורת עם בני המשפחה. הם צריכים לחיות!" ([צילום אילוסטרציה: נתי שוחט/פלאש 90])
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 218 - הוראת שעה) (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020), התשפ"א-2020. 70 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים.
על פי הצעת החוק המענק ישולם לזכאים על פי חישוב של כ- 150-500 שקל לחודש כפול 12 חודשים, על פי הקריטריונים שנקבעו. כמו כן, נכים מונשמים יקבלו 5,341 שקל כפול 12 חודשים (כ-64,000 שקל). המענק ישולם בשתי פעימות- הראשונה כבר במהלך חודש אוקטובר עבור עשרה חודשים והשנייה בחודש דצמבר, עבור החודשיים הנותרים.
תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראת סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי בשל ההשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה החדש לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין אלא אם נקבע אחרת בהסכם.
מזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורביץ, מבקשת להבהיר כי בקשה מצידו של יו"ר קואליציה למזכירות הכנסת, לקיים הצבעה שמית בשם הממשלה - היא דבר שקורה מעת לעת, ואין לראות במקרה שקרה היום בבחינת תקדים.
יו"ר הכנסת הורה לקיים הצבעה חוזרת לאחר שהצעה להקמת ועדת חקירה לפרשת כלי השיט אושרה במליאה ▪ הסיבה: סגן היו"ר לא הכריז על ההצבעה לפני שהתקיימה ▪ המליאה עברה להצבעה שמית ▪ זנדברג: ההצבעה לא חוקית, נעתור לבג"ץ
מבוכה דרמטית לקואליציה: אושרה במליאת הכנסת הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת כלי השיט ברוב של 25 מול 23. יו"ר הכנסת יריב לוין ביטל את תוצאות ההצבעה, ומתקיימת כעת הצבעה חוזרת - שמית. חברי האופוזיציה כועסים נוכח ההחלטה של לוין במליאה וצועקים: ״בושה! בושה!״.
ועדת הכלכלה המשיכה (יום ד', 21.10.20) להכין שתי הצעות חוק, האחת פרטית של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר והשנייה ממשלתית, שנועדו להקים מאגר מספרי טלפון של צרכנים שיאסר להתקשר אליהם לבצע שיחות שיווק מרחוק - "אל תתקשרו אלי". בפתח הישיבה החליטה הוועדה למזג את שתי הצעות החוק, והיו"ר מרגי הזכיר כי מדובר בהצעת חוק חשובה, שנועדה לסייע לאוכלוסיות מוחלשות לעמוד בפני שיווק אגרסיבי. הוא אף הזכיר את התחקירים שפורסמו בשבוע האחרון, באשר לעושק צרכנים במכירת מדי ומסנני מים, ואמר כי הוועדה תקדם את חסימת הפרצות שמאפשרות זאת.
ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ג', 20.10.20) דיון הוקרה למערך המילואים, במסגרת יום ההוקרה למערך המילואים אשר צוין בכנסת, ביוזמתם של ח"כ אורנה ברביבאי וח"כ מתן כהנא, ראשי השדולה למען חיילות וחיילי צה"ל בסדר ובמילואים.
דיון בוועדת העלייה והקליטה בנושא הקצאת שעות שידור בפרסית למאזיני תאגיד כאן התקיים (יום ג', 20.10.20) בעקבות פנייתו של עו"ד יוסי גהוורי לוועדה. לדבריו, בישראל חיים כיום כ-250,000 יהודים יוצאי אירן וצאצאיהם דוברי השפה הפרסית. ביניהם אלפי אנשים קשישים, שאינם שולטים בשפה העברית.
העיכוב הממושך באישור תקציב המדינה מביאה להקפאות רוחביות בתחומים רבים. וועדת העלייה והקליטה דנה בהפסקת פעילותו של מרכז האמנים-העולים. יו"ר הוועדה, דוד ביטן אמר כי מטרת משרד הקליטה, לשלב אומנים עולים בעולם התרבות של מדינת ישראל ולאפשר להם להתפרנס בכבוד במקצועם. בשנת 2019, בזכות סיוע המשרד התקיימו 182 אירועי תרבות ובהם הופיעו 1,254 אומנים. המשרד הפעיל את המרכז לקליטת-אמנים-עולים במטרה לחשוף את האמנים העולים לשוק העבודה הישראלי, ולאפשר את שילובם בתעסוקה בתחום אמנותם.
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
