הממשלה חייבת לקבוע תוך שלושה חודשים הסדר חילופי לגיוס חרדים, או שהחוק יחייב אותה לגייס את כולם. זו משמעות החלטת בג"ץ (יום ג', 3.11.20), לפיה החוק הקיים יבוטל ב-1.2.21. תשעת השופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות אף מבהירים: "מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות".

החלטת בג"ץ מציבה מכשול פוליטי קשה במיוחד בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, בני גנץ, שהוא הממונה על ביצוע חוק הגיוס בכללותו. המפלגות החרדיות התנגדו לפני שנתיים לכל שינוי בחוק הקיים, בעיקר על-פי דרישתו של האדמו"ר מגור, ר' יעקב אריה אלתר. התנגדות זו גרמה אז לפרישתו של אביגדור ליברמן מן הממשלה והחלה את התהליך שהוביל לשלוש מערכות הבחירות ולמבוי הסתום הפוליטי. אם החרדים לא יגמישו את עמדתם, עלול נתניהו לאבד את תמיכתם - החיונית לו במיוחד כעת. במקביל ברור, כי בג"ץ לא ייענה לבקשות לדחיות נוספות, לאחר שהעניק דחיות חוזרות ונשנות כדי לאפשר לממשלה למצוא פתרון פוליטי לסוגיה.

את ההחלטה קיבלו חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, מני מזוז וענת ברון. בג"ץ דן מאז 2014 בעתירות בעניין גיוס החרדים שהגישו התנועה לאיכות השלטון, הפורום לשוויון בנטל, עמותת הרצליה למען תושביה, יש עתיד והתאחדות הסטודנטים. הטענה העיקרית בעתירות היא, כי החוק מהווה פגיעה בעקרון השוויון.

החוק הנוכחי נקבע בשנת 2015 והחליף את חוק טל, אותו ביטל בג"ץ בשל פגיעתו בשוויון. הוא מאפשר לדחות את שירותם של תלמידי הישיבות החרדיות ואף לבטל אותו כליל, בתנאי שיושג יעד גיוס שנתי של כמה אלפי תלמידים, ואחרים ישתלבו במסלול תעסוקה. השאלה האם יעדי הגיוס הושגו שנויה במחלוקת, לנוכח קיומם של נתונים סותרים ואף גילוי של מספרים מנופחים שמסר צה"ל.

החוק הנוכחי קובע, כי שר הביטחון יוכל לדחות בשנה את גיוסם של בחורי ישיבות בני 22-18, וגם לחזור ולדחות אותו עד הגיעם לגיל 24. בגיל זה יוענק להם פטור מלא ויחולו עליהם הוראות החוק הנוגעות להשתלבות בתעסוקה. הוראות אלו מדברות על "הכשרה תעסוקתית מיועדת" שמטרתה לשלב את תלמידי הישיבות בשוק העבודה, לרבות הכוונה מקצועית והשלמת לימודי יסוד. החוק גם מאפשר להפנות את תלמידי הישיבות לשירות לאומי, אך סעיף זה הוא בעיקרו אות מתה.

את יעדי הגיוס הותירה הכנסת בידי הממשלה, אך החוק קבע שבשנת 2013 מספר המתגייסים החרדיים צריך להיות לפחות 3,300 ולאחר מכן לעלות מדי שנה. על-פי החוק, אם משנת 2019 לא יושגו יעדי הגיוס - לא יחולו מאותה שנה ההוראות המאפשרות את דחיית הגיוס. דהיינו: בלא הגעה ליעד הגיוס, קיימת חובה חוקית לגייס את כל תלמידי הישיבות החרדים.

החוק חל על תלמידי ישיבות חרדיות בלבד, על-פי רשימה שמגבש שר הביטחון בהמלצת "ועד הישיבות בארץ ישראל". הוא קובע, כי הוראותיו יחולו רק על מי שאינם עוסקים בעיסוק נוסף על לימודיהם בישיבה; תלמידים נשואים בגיל 22 ומעלה רשאים לעבוד לאחר שעות הלימודים. התלמידים גם מחויבים להתייצב בלשכות הגיוס לרישום ולבדיקה רפואית, וראשי הישיבות צריכים להצהיר לגבי כל תלמיד על עמידתו בתנאי הסף הקבועים בחוק. הקיצוניים שבין החרדים מתנגדים אפילו להתייצבות כזאת.