בדיון שיזמו הח"כים אופיר כץ ואוריאל בוסו על "טיפול לקוי של מערכות אכיפת החוק והמשפט בתיקי פגיעה בפעוטות", אמר (יום ד', 4.11.20) היו"ר ח"כ יעקב אשר כי ייפגש עם שר המשפטים לבחינת חקיקה זו ואמר כי "חייב להיות מסלול מהיר, יעיל ומרתיע שמאפשר מידע למשפחות".
אב לילדה שהייתה בגן של כרמל מעודה: "לפני שנה וחצי העולם שלנו נעצר וכל חיינו מוקדשים לטיפול בילדה. היה שם בית זוועות. ההתמודדות עם הילדה והילדים שהיו בגן היא מול גורמי המקצוע אבל שנה וחצי כרמל מעודה במעצר בית והשותפה שלה לירז תפארת נתן אין עליה שום הגבלה. הפרקליטות לא משתפת אותנו ואף ממדרת את עורכי הדין. שנה וחצי אנחנו מגיעים לבית המשפט ומפסידים ימי עבודה כשהכול חוזר אליך כשאתה רואה את המפלצת ואפילו לא יודעים כשמבוטל דיון וכבר הפסדנו יום עבודה. אני עם כדורים ולא מצליח לישון מאז. מי ייתן את הצדק? המקרים הללו קורים יום-יום".


אם לילדה שנפגעה: "נכון להיום העונש המקסימלי למי שהתעללה הוא 18 חודשי מאסר בפועל, מדובר על מקרים חמורים ביותר עם עדות מהימנה של סייעת. העונש מגוחך ולא משקף את חומרת המעשים. 30 שנה שיש את חוק הדיווח שנכתב בדם, שאדם שיש לו ספק סביר על פגיעה מחויב לדווח. איך ייתכן שהסייעות לא נענשות על המעשים שראו ולא דיווחו? חוק הפיקוח וחוק המצלמות ללא התקנות זה לא יותר מאשר השתקת הציבור עם טייטל מפוצץ שאין בו כלום. יש זכות לציבור לדעת על אישה שהוגש נגדה כתב אישום. האירועים שמיוחסים לכרמל מעודה חריגים בעוצמתם ובהיקף שלהם. יום התעללות החל בשעה 8 ונגמר ב-16:00. ללא עונשים מתאימים לא תיווצר הרתעה. איך 22 מפקחים יכולים לפקח על הכל? הופקרנו להתמודד לבד מול בית המשפט ועם הילדים. היה פה אקט פלילי שגרם לכל מה שאני מרגישה והמדינה צריכה לקחת אחריות".

ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס): "כתוצאה מהסחבת, יש מצב ששנתיים ושלוש אותן מטפלות נמצאות בשוק הפתוח וחוזרות לטפל בילדים. זה אבסורד. בעבודות רבות נדרש אי-רישום פלילי ובמקרה הזה אין מאגר מתכלל למצב שאין עדיין הרשעה. המשפחות עוברות טראומה והן בעצמן נפגעות עבירה ואין להן אפילו מידע, הן תלויות באוויר".

ח"כ סעיד אלחרומי (הרשימה המשותפת): "מדובר באוכלוסייה חסרת ישע ואין טיפול משפטי ראוי, המשפחות נשארות מאחור והמתעללת יכולה להסתובב חופשי ולפגוע בילדים אחרים".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד תל"ם): "המרכיב הראשון הוא חוק הפיקוח שעדיין לא מיושם. אין תקנות, אין תקינה, אין הכשרות צוותים, כל אדם עם דופק- "ברוך הבא לפעוטון". אפשר להמשיך לשבת ולצקצק איך הגענו עד הלום אבל האפשרות השנייה היא להביא את התקנות ולעשות משהו שהוא באחריות הממשלה הזו. ההיבט השני הוא הרתעה. העונשים שניתנים מגוחכים. זה הפך למכת מדינה, צריך להפעיל מערכת ענישה טובה יותר ושיהיו עונשי מינימום. הסטטיסטיקות שבידיי מגוחכות על משך זמן התיקים".

ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הגשתי הצעת חוק, שכל מתעללת תשב בכלא בלי עבודות שירות, מאסר על תנאי או קנסות. אי-אפשר שכל שבוע תתפוצץ לנו פרשה מול העיניים ולא נוכל לעשות משהו. זו הרגשה קשה שההורים שלחו למקום שלא ידעו שהוא נורא והם צריכים לעבור עוד קושי גדול של התנהלות המשפט, יש סחבת לא ברורה. הם צריכים לרדוף אחרי הפרקליטות למידע ומודרים ממנו. למה לא משתפים אותם ולמה זה לוקח כ"כ הרבה זמן? ב'גן הקטנטנים' הוגש כתב אישום בנובמבר 18 וטרם נגזר הדין. לפי התגובה של הפרקליטות, כל התיקים סבירים והם לא רואים משהו יוצא דופן, זה אמור לקחת עשרות שנים? אנחנו רוצים להבין למה יש סחבת ושיתייחסו להורים בצורה ראויה וישתפו אותם".

אלונה דניאל ממטה המאבק: "הגענו לכאן בגלל מגיפה שאין לה פרויקטור, אנחנו אנשי המקצוע נחשפים לעדויות ולהקלטות של עשרות גנים חדשים כל יום. החלק העצוב הוא שרק למעטים אנחנו מצליחים לעזור כי החוק עומד לצדן של המטפלות והגננות. התיקים פתוחים ואלו שנסגרו, רובם מחוסר עניין לציבור. רק לאחרונה זיכה בית המשפט נאשם בעל משפחתון וצהרון על ביצוע עבירות מין למרות שעדות הילדה נמצאה מהימנה אך לפי החוק אינה מספיקה לשם הרשעה. הרתעה אפקטיבית כרוכה בין היתר בוודאות הלכידה, ובמידיות הענישה. לכך מצטרפת העובדה שחוק הפיקוח לא נאכף כמעט בכלל מאז 89' רק ארבעה אנשי חינוך הורשעו בסעיף אי-דיווח כאשר רק בשנתיים האחרונות ניתן למנות 10 אנשי צוות שניתן היה להפעיל נגדם את הסעיף".

עו"ד מיטל בק מהמועצה לשלום הילד: "המחדל מתחיל מכך שאין נוהל לקביעת טיפול בתיקים. הימשכות ההליכים לא רק פוגעת בילדים וההורים אלא מעבירה מסר לציבור. ההרתעה נפגמת. לגבי הענישה, צריך להבין שהתיקים שכבר מגיעים הם המיעוט. למועצה מגיעים מדי שבוע פניות ולרוב אין ראיות להגיש כתב אישום ובתיקים שכן מגיעים הענישה מקלה מאוד. המשפחה מקבלת ליווי שלנו בשעה הכי קשה שלה, אנחנו עומדים בקשר עם החוקר שמנהל את התיק אבל אנחנו לא גורם ממשלתי. היה צריך לדאוג לכך שמוקד מסוג זה יאורגן וימומן ע"י המדינה".

מיקי פורן, מנהל מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז: "אנחנו תמיד פונים בתיקים אלו לנפגעי עבירה, מכניסים אותם לעולם הפלילי, מסבירים מה צפוי לקרות ועומדים איתם בקשר. יש כמה תיקים שיש בהם כמות גדולה של נפגעים ובמקרים כאלו לעיתים אנחנו פוגשים רק נציגות של ההורים. אנחנו מזמינים כל הורה שמרגיש שהוא לא מקבל מענה הולם לפנות אלינו ולדבר. כשאני נפגש עם נפגעי עבירה אני נותן את הנייד האישי. אין לנו שום עניין לטאטא דברים ולא לעשות צדק".

ח"כ כץ התפרץ לדבריו: "אני בהלם מהפער בין מה שאנחנו שומעים מההורים לבין מה שאתה מציג, כאילו הכל בסדר. תלמדו לקחת את הביקורת ולתקן, הם מציגים את האמת ואת הכאב שלהם, אתה לא יכול להתעלם, זו הזיה. מה תעשו בשביל לשפר ולגעת בהורים האלה? אלו הסיבות שהאמון במערכת המשפט נפגע".

פורן השיב: "יכול לקרות שיש אדם ספציפי שמרגיש הוא לא טופל כראוי אך באופן אישי לא שמעתי שום תלונה על הטיפול". לשאלת ח"כ אלהרר כמה פעמים נפגשים עם נפגעי עבירה בתהליך השיב כי יש מספר מפגשים וחלקם טלפונית ובהם: "ערב הגשת כתב האישום, הליך מעצר ככל שיש, הודעה על שחרור ממעצר, הסדר טיעון או סביב ההרשעה וגזר הדין. אלו הנקודות שאנחנו מנהלים קשר עם נפגעי עבירה. יש הרבה הורים שרוצים להגיע לכל דיון וזו זכותם והתובע יוצר איתם קשר באולם ואני מהתגובות בחוויה חיובית".

לאחר דברים אלה, היו"ר ח"כ אשר ביקש מפורן לקיים פגישה עם נציגי ההורים לתיאום ציפיות.

עו"ד שירי לנג מהייעוץ המשפטי להנהלת בתי המשפט: "כאם לשלושה ילדים אי-אפשר שלא להזדעזע מהמקרים הקשים שעולים. מערכת בית המשפט רואה חשיבות עלינה ובהגנה ושמירה על קטינים וילדים ובמיצוי הליכים נגד אלו שפגעו בהם. מדי שנה מוגשים כ-36,000 כתבי אישום בהליכים פליליים של פשע חמור הכוללים גם תיקי פגיעה בקטינים במסגרות חינוכיות. מהמילה סחבת עלול להשתמע שמדובר בתיקים שתלויים באוויר או מונחים על המדף. מדובר בתיקים שמטופלים ברגישות ובמקצועיות. איש לא היה רוצה משפט שדה וההליך כולל מספר שלבים ונסיבות ייחודיות של כל תיק. כל מקרה שמובא בפנינו נבדק לעומקו. רק ב-13% מהתיקים התיק פתוח מעל שנתיים. לגבי המקרה של כרמל מעודה התיק נפתח ביולי 2019 והכרעת הדין צפויה להינתן בחודש הבא".

ביחס לענישה אמרה כי "עקרון העצמאות השיפוטית הוא עקרון יסוד במערכת המשפט ואין להנהלת בתי המשפט להתערב בכך. יש מגמת החמרה בענישה בשנים האחרונות. אנחנו רואים יותר עונשים של מאסר בפועל ופחות עבודות שירות. ענישה מקלה ניתנת לעיתים במסגרת הסדר טיעון בשל קשיים ראייתיים. יש פסיקה של העליון להחמרה בענישה".

היו"ר סיכם את הדיון ואמר כי יקדם חקיקה ל"מסלול מהיר יותר של ענישה בעקבות פגיעה במסגרות חינוכיות. כל פגיעה היא פגיעה אך כשמדובר בפגיעה של מי שאחראים על הילדים חייב להיות מסלול מהיר נוקשה וחד יותר. כמו-כן, על תיקים כאלו של פגיעות חייבת להיות החלטת שופט שאותה פוגעת לא יכולה להמשיך לעבוד כגננת. גננת זה תפקיד ציבורי מהמעלה הראשונה, וכמו שקובעים אות קלון לנבחרי ציבור, יש לקבוע מנגנון שלא יאפשר למישהי כזו לחזור לתחום החינוך. לגבי החמרת הענישה אזום פגישה עם שר המשפטים ועם ח"כ כץ לקדם חקיקה כזו. זה ייתן את הגבול התחתון וגבולות גזרה. אני קורא לשר הרווחה שהוא אדם רגיש מאוד לעוולות הללו לזרז את תקנות הפיקוח והאכיפה ולאפשר סמכויות לרשות הפיקוח. 22 פקחים בכל הארץ זה בלתי אפשרי".