בשל זינוק דרמטי בתחלואה ברשות הפלשתינית, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס (יום ד', 25.11.20) דיון והורה בו לבחון לאלתר את סגירת המעברים לשטחי הרשות הפלשתינית.

נתניהו גם אמר בדיון: "חייבים להוריד את מקדם ההדבקה. יש לבצע אכיפה מסיבית בערים אדומות וכתומות כדי למנוע חתונות והתקהלויות לא מותרות".

לפי הנתונים מאתמול, בשטחי הרשות (לא כולל עזה) 7,840 חולים פעילים בקורונה. ביממה האחרונה אובחנו ברשות 1,107 נדבקים ושלושה מתו. שלשום אובחנו 1,126 חיוביים לנגיף ו-17 מתו. מספר המתים מפרוץ המגפה בשטחי הרשות הגיע ל-591.

מוקדי הקורונה העיקריים ברשות הם שכם, שם 2,368 חולים פעילים, ובית לחם - 1,152 חולים פעילים. ברמאללה, ג'נין וחברון מספרי החולים הפעילים הגבוה ביותר פרט לערים אלו - כ-800 חולים פעילים בכל אחד מהאזורים. הבוקר דווח על הידבקותם של 89 מתושבי העיר טולכרם ביממה האחרונה.

‏בירדן מעדכנים שקצין הרפואה הראשי, עאדל אל-והאדנה, שפונה לטיפול בבית חולים הדסה עין כרם בירושלים במצב קשה אחרי שחלה בקורונה, שב לביתו בירדן ומצבו הרפואי טוב אחרי שהחלים מהקורונה.


נציג משרד הבריאות גילה (יום ג', 25.11.20) בוועדת הקורונה בכנסת אופטימיות זהירה, בהשגת חיסון עולמי לקורונה. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון, בירכה על מהלכי ממשלת ישראל להשגת החיסון לאזרחים, והדגישה כי גם לאחר הגעת החיסון לישראל - עדיין נתמודד עם המגיפה והשלכותיה עוד תקופה לא-מבוטלת, וחשוב להיערך גם לכך - כולל במערכת הבריאות.

ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, הדגיש את המדיניות של פיתוח חיסון מקומי יחד עם עסקות רכש דו-צדדיות, ואת חוסר-הידע העולמי על השפעות ארוכות-טווח של המחלה. "אנחנו רוכשים הזדמנות שיש בה סיכון, גם כשיעילות ובטיחות החיסון טרם ברורים, אך הם ייבדקו היטב - לפני שיוצע החיסון לאזרחים. בשבועות הקרובים התקדמו שתי חברות, "פייזר" ו"מודרנה", על התפתחות מהותית, אך דווקא על חולים בעלי תסמינים. הפיתוח מתנהל בקצב מסחרר, ומינהל המזון והתרופות של ארה"ב מתכנן לבדוק אישור חיסון בשבועיים הקרובים". הוא סירב להתחייב מתי כמה וכמה חיסונים יקבלו ודאות של חיסון בטוח ויעיל, על כמות מספקת של נסיינים. "היום אני כבר יותר אופטימי שיש חיסון אי-שם בחוץ - ואנו קרובים אליו". לדבריו, צוותי משרד הבריאות מתכוננים לתרחיש בו כמה וכמה חברות יצליחו בו-זמנית בפיתוח החיסון - ולהביאו לארץ.

לפי פיינשטיין, המכון הביולוגי בנס ציונה, ממשיך בבדיקת הבטיחות של החיסון שפיתח, ונמצאו מיעוט תופעות-לוואי בשלב הראשון של הבדיקה.

יוזם הדיון, ווליד טאהא (הרשימה המשותפת) התריע כי לפי סקרים נשערכו בארץ, 50% מאזרחי ישראל אינם מוכנהים להתחסן עם הגיעו של החיסון הראשון ורק 21% מוכנים. חלקם מוזן ממידע ברשתות החברתיות, ואחרים חוששים מבטיחותו. הוא הדגיש כי יש לתת לאזרחים מידע מדויק מה יעילות החיסון ולכמה זמן, מה תופעות הלוואי, מי האוכלוסיות הראשונות שיחוסנו ומה ייעשה אם אוכלוסייה רחבה תסרב להתחסן. יואל רזבוזוב (יש עתיד) תהה מה מדיניות הבחירה של הממשלה באיזה חיסון לבחור, יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הדגישה כי בניגוד להצהרות, בחודשיים הקרובים לא ייחלו לחסן.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, שיבח את המקצועיות הרבה של משרד הבריאות בהערכת החיסונים המתפתחים בעולם, והציע כי הדיונים ברכישת החיסונים ע"י המדינה ייעשו בשקיפות - כדי לשמור על אמון הציבור. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאים עובדי המדינה, הוסיף כי "ככל שהמידע על יעלות ובטיחות החיסון יהיה נגיש לציבור - נבטיח את שיתוף הפעולה מצידו. מיגור המגיפה עוד ימשך זמן רב".