|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
|
2,557 מסך כל האסירים הפליליים הם ערבים - 47% מהאסירים בתחום זה. כך הוצג במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת נכון לתחילת דצמבר 2020, בדיון הוועדה המיוחדת של הכנסת למיגור הפשיעה בחברה הערבית. עוד הוצג כי בשב"ס ישנם 5,449 אסירים פליליים תושבי ישראל - 2,892 מהם יהודים.
בפתח הדיון הביא יו"ר הוועדה, ח"כ עבאס מנסור, את הנתונים על אודות ההרוגים כתוצאה מהפשיעה בחברה הערבית בישיבת הוועדה שהתקיימה (יום ד', 9.12.20) בנושא שיקום אסירים בכלא, ואמר: "לצערנו רשמנו היום שיא חדש במספר הנרצחים בחברה הערבית 102 לעומת 94 בשנת 2019".
על חשיבות השפה והפנייה בהליך השיקום לאסירים דוברי השפה הערבית בשפת אמם, אמר יו"ר הוועדה: "לא ניתן להתעלם מהשפה ומיומנות בסיסיות - אי-אפשר בצורה מוחלטת לשלול את הנקודה הזאת". והוסיף כי יש להקים מחלקה לשיקום דתית למוסלמים שהם רוב לפי הנתונים שהוצגו בישיבת הוועדה ואמר: "יש לעשות שיקום דתי למוסלמים, במקביל לשיקום ביחידה הדתית ליהודים".
על הנתונים ממרכז המחקר והמידע הגיב הפרופסור תומר עינת, החבר בסגל למחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ואמר כי המספרים שהוצגו בפני הוועדה הם מנתונים ששרות בתי הסוהר סיפק, ואמר: "ראוי לבדוק בדיקה חיצונית אובייקטיבית ושקופה יותר". וכמו-כן, פרופסור תומר התייחס לנתון 47% מהאסירים הם ערבים ורובם המוחלט הם מוסלמים, ואמר: "ישנה נטייה הרבה יותר להעניש את האוכלוסייה הערבית, ובהפללת האוכלוסייה המוסלמית". בעניין השפה ציין פרופסור תומר ואמר כי השפה היא כלי מאוד בסיסי לשילוב, ואמר: "גילינו שלאסירים יש קשיים ולקויות למידה מאוד רציניות".
רונית זר משירות בתי סוהר הגיבה לשאלות שעלו בדיון בעניין חסם השפה, ואמרה כי אחוז דוברי השפה העברית מבין הכלואים הוא גבוה מאוד: "אנחנו רואים שהשפה לא מהווה מגבלה, רק המגבלה של קרוא וכתוב לאותם אסירים".
רותם אפודי מהרשות לשיקום האסיר הביאה בפני הוועדה את המצגת שהוכנה לקראת הדיון ובה תוכנית עבור האסירים הערבים, ולפיה: קליטת עו"ס ייעודיים לחברה הערבית (15 תקנים), ו-4 תקנים לתפקידי מלווים תעסוקתיים, הקמת מעונית ייעודית לאסירים משוחררים בעלי מאפייני מסוכנות גבוהים ויתרת מאסר ארוכה. ובעניין חסם השפה אמרה: "יש קושי אדיר באיתור עובדים סוציאליים דוברי השפה הערבית במיוחד בדרום ירושלים ובמזרחה, שמלכתחילה עוס"ים נרתעים לעבוד מול האוכלוסייה".
המשנה לסניגור הארצי, ד"ר חגית לרנאו, הציגה רעיונות חלופיים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית, ובהם: התמקדות במענה שיקומי הולם, ולא הגברת אכיפה והחמרת ענישה, מתן פתרונות לגורמי העומק שמובילים להתגברות הפשיעה והאלימות, כמו מצוקות חברתיות כלכליות, חינוך, רווחה דיור והכלה פיננסית.
על המחסור בעובדים הסוציאליים בחברה הערבית והסיבות לכך הציג פתחי אבו יונס, ממרכז השלטון המקומי מהן: צמצום במספר העובדים הסוציאליים העובדים ברש"א - רשות שיקום האסיר בעובדים בקהילה, ואמר: "באזור סכנין היה עובד סוציאלי אחד, אך לצערנו רש"א החליטה להעביר את השירות הזה לכרמיאל". והוסיף כי יש להתאים את תוכנית הטיפול לתרבות האסיר.
רדא ג'אבר ממרכז אמאן התייחס לפער בתרבות ואמר: "האתגר הוא תרבותי ולא שפתי, צריכים חשיבה רדיקאלית ולא פרוצדוראלית, יש משהו יותר עמוק מבחינת תפיסת בתי הסוהר לשיקום האסירים".
יו"ר הוועדה עבאס סיכם את הדיון וביקש לפתוח הוסטלים בחברה הערבית ולתקצב אותם, ומהרשות לשיקום האסיר לשלב בהליך השיקום את אנשי המקצוע דוברי השפה הערבית ואמר: "דורש משב"ס לקדם תוכניות שיקום דתיות במקביל לתוכניות שיקום הדתיות לאסירים המוסלמים שהם רוב מוחלט". כמו-כן קרא לתמרץ את הסטודנטים לעבודה סוציאלית דוברי השפה הערבית בכדי לשלבם בשיקום האסירים דוברי השפה הערבית.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
