שאול אלוביץ, לשעבר בעל השליטה בחברת בזק, ובכירים לשעבר בקבוצה מואשמים בעבירות מרמה וניירות ערך בפרשת בזק. החקירה בפרשה זו היא שהובילה לתיק 4000, בו מואשם אלוביץ במקביל במתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו. כתב האישום הוגד (יום ד', 23.12.20) לבית המשפט המחוזי בתל אביב ויתנהל בפני סגן הנשיא, חאלד כבוב.

הנאשמים הנוספים לצידו של אלוביץ, שהיה יו"ר בזק: בנו, אור אלוביץ, שהיה דירקטור בקבוצה; רון איילון, שהיה מנכ"ל yes; עו"ד לינור יוכלמן, שהייתה מזכירת בזק והממונה על האכיפה בחברה; עמיקם שורר, שהיה סמנכ"ל הפיתוח העסקי; ומיקי ניימן, שהיה סמנכ"ל הכספים של yes.

המדינה מייחסת לששת הנאשמים עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך. כתב האישום מתייחס לשתי פרשות: מרמה ביחס לתשלום התמורה עבור רכישת מניות חברת yes על-ידי בזק (בעלת השליטה בה), ומרמה ביחס להתנהלות הוועדות הבלתי-תלויות שהוקמו בבזק לצורך בחינת עסקות של החברה שלאלוביץ היה עניין אישי בהן.

הפרקליטות חתמה על הסדר הפסקת הליכים מותנית בתנאים לפי חוק ניירות ערך עם סטלה הנדלר, שהייתה מנכ"לית בזק. במסגרת ההסדר הודתה הנדלר שהייתה מעורבת בהכללת פרט מטעה בדיווחי בזק, תשלם קנס בסך 400 אלף שקל, ותהיה מנועה לכהן כנושאת משרה בתאגיד מדווח לתקופה של תשעה חודשים. זאת, בנוסף על תקופה של למעלה משנתיים בה לא כיהנה כנושאת משרה מאז פרוץ החקירה בפרשת 4000. הנדלר תהיה עדה מטעם התביעה.

פרשת בזק-yes מתייחסת לעסקה מחודש יוני 2015, בה רכשה בזק את מניות yes מידי יורוקום (מימוש אופציה ל-8.6% מן המניות ורכישה של 42% נוספים; יתרת מניות yes כבר היו בידי בזק). בכתב האישום בפרשה 4000 נטען, כי בנימין נתניהו - בתפקידו כשר התקשורת - אישר את העסקה כחלק מיחסי השוחד עם אלוביץ. בזק שילמה 680 מיליון שקל במזומן ונקבעה תמורה נוספת, שתוביל את המחיר הכולל ל-1.05 מיליארד שקל, אם יתמלאו תנאים מסוימים.

אחד מהם היה, כי אם תזרים המזומנים החופשי של yes יגיע בשנים 2017-2015 לסף מסוים - תשלם בזק 170 מיליון שקל נוספים. עוד נקבע, כי יורוקום תהיה זכאית לקבל מקדמות על חשבון התמורה המותנית ככל שתזרים המזומנים החופשי של yes יגיע למדרגות מסוימות (1,058-836 מיליון שקל) בכל אחת משנות העסקה. על-פי ההסכם, סכומים שנבעו משינוי במדיניות הפיננסית של yes במהלך שנות העסקה, אמורים היו להיות מנוטרלים מתחשיב התזרים. אלוביץ היה זקוק לסכומים אלו כדי לפרוע את חובות יורוקום לבנקים, שעמדו על 900 מיליון שקל.

אלוביץ, איילון וניימן פעלו כדי להעלות באופן מלאכותי את התזרים, כדי שיגיע לרף המירבי שנקבע ובכך להגדיל את התמורה ליורוקום - נטען בכתב האישום. בעקבות לחצו של אלוביץ, פעלו איילון וניימן כדי לדחות בצורה נרחבת ושיטתית את התשלום לספקים של yes ובכך הגדילו בצורה מלאכותית את התזרים החופשי שלה. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ קיבל במרמה 115 מיליון שקל, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016, והמרמה נפסקה באמצע 2017 בשל פתיחת החקירה בפרשה. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שורה של פרטים מטעים - טוענת המדינה.

עוד נאמר בכתב האישום, כי בשנים 2017-2016 בדקה בזק את האפשרות לבצע עסקה בין yes לבין חברת חלל, שהייתה גם היא בשליטתו של אלוביץ, לרכישת מקטעי לווין נוספים בידי yes. עסקה זו הייתה חשובה במיוחד לחלל לאחר התפוצצות הלווין "עמוס 6" שהיה בבעלותה ולקראת סיום פעילותו של הלווין "עמוס 2". הן בעסקת yes והן בעסקת חלל הקים דירקטוריון בזק ועדה שהורכבה מדירקטורים חיצוניים או בלתי תלויים, כדי לבדוק את העסקות ולבחון חלופות - כפי שמחייב מנגנון עסקות בעלי שליטה. הוועדה הייתה אמורה לנהל את המו"מ מטעם בזק כדי להבטיח שתנאי העסקות לא יושפעו מעניינו האישי של אלוביץ.

בעלי השליטה ובעלי העניין האחרים היו אמורים להיות ממודרים מהמו"מ על העסקות ולא להיחשף למתרחש בדיוני הוועדה. יוכלמן הייתה מזכירת שתי הוועדות, ולטענת המדינה - הדליפה מידע מישיבותיהן לאלוביץ, אור אלוביץ ושורר. מידע זה כלל פרוטוקולים, הצעות מחיר, מצגות סודיות, ניירות עמדה וחוות דעת בנוגע להיבטי המס של העסקות, התכתבויות פנימיות של חברי הוועדה ומסמכים נוספים. על-פי כתב האישום, השלושה השתמשו במידע זה, ובעסקה עם חלל אף דנו עם יוכלמן על דרכי פעולה והנחו אותה כיצד לפעול בניסיון להשפיע על החלטת הוועדה. הדבר הוביל לאישור העסקות תוך הטעיית מוסדות בזק ולכך שהחברה מסרה לציבור פרטים מטעים על הליך האישור. כתב האישום הוגש באמצעות עוה"ד אמיר טבנקין, ניצן וולקן וסתיו גינת.