בג"ץ ביטל (יום ד', 10.2.21) את הקמת ועדת הבדיקה להתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, אותה יזם שר המשפטים דאז (וכיום השר לביטחון פנים),
אמיר אוחנה, בפברואר 2020. בכך הפך בג"ץ למוחלט את הצו שהוציא מיד לאחר הקמתה ואשר השעה את פעילותה.
הוועדה אמורה הייתה לבדוק את "הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים על-ידי המחלקה", כולל טענות "בנוגע להתנהלות, למבנה הארגוני של מח"ש ולכפיפות של מח"ש לפרקליטות המדינה". בראשה עמד השופט בדימוס
הרן פינשטיין (שקודם לכן מתח ביקורת חריפה על הפרקליטות, כולל בנוגע לתיקי נתניהו) וחבריה היו פרופ' אבי דיסקין, מומחה למדעי המדינה, והמשפטנים פרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. נגד הקמת הוועדה עתרו עמותת משמר הדמוקרטיה ועו"ד עירית אדרי.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
חנן מלצר, מציין, כי אוחנה, ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו והממשלה הקודמת קיבלו חמש ארכות - כולל שתיים לפנים משורת הדין - אך לא הגישו תצהירי תשובה לצו על תנאי. היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, תמך בקבלת העתירות, בנימוק שעיתוי ההחלטה - שלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה-23 - מעלה את החשש שהיא הונעה משיקולים זרים. עוד טען מנדלבליט, כי ההחלטה אינה עומדת במגבלות האיפוק והריסון החלות על ממשלה יוצאת, וכי קיים חשש שהמלצות הוועדה יכבלו את ידי הממשלה הבאה.
בשל העדר תגובה מצד הממשלה, הפך מלצר את הצו על תנאי למוחלט וביטל את הקמת הוועדה. הממשלה חויבה בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. השופטים
יצחק עמית ו
דוד מינץ הסכימו עם מלצר. את העותרים ייצגו עוה"ד
יובל יועז, אוהד אופק ונתי אגמון; את הממשלה ייצגו עוה"ד
רון שפירא ואביעד בקשי; ואת מנדלבליט - עו"ד
יונתן ברמן.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
