אתר מירון מהווה סכנה ביטחונית ועלול להתרחש בו אסון המוני גם בהיבט זה, ולמשטרה אין מענה לכך. כך אומר (יום ה', 30.9.21) סגן-ניצב בדימוס משה ברקוביץ, שהיה היועץ המשפטי של מחוז הצפון, בעדותו בוועדת נאור. עוד אמר ברקוביץ, כי סוגיית מירון הגיעה לשולחנו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ולמרות זאת היא לא נפתרה.

"כל האנשים [המגיעים לאתר] לא עוברים בידוק", אמר ברקוביץ. "בצפיפות הזאת, נער זורק חזיז - זה אסון נורא. ואני לא מדבר על קטיושה. זה עולה בתרחישים שלנו, ואין לזה תשובה. הקבר זה סכנה. אנחנו מכירים ישראלים; לא מספיק לקרוא להם לא לבוא, צריך חקיקה". הוא אמר שוב ושוב לאורך עדותו, כי הפתרון היחיד להסדרת מירון הוא חקיקה, אשר תטיל את האחריות על שר אחד שיקבל את ההחלטות, שכן בהעדר חקיקה מתאימה - המשטרה אינה יכולה להתערב.

לדברי ברקוביץ, "מירון לקח אולי 30% מהזמן שלי. השמחה הכי גדולה שלי כשיצאתי לפנסיה הייתה שההר כבר לא על הראש שלי". כדי להדגים את הבעייתיות הכרוכה בהר סיפר ברקוביץ, כי "ועדת החמישה הודיעה למשטרה השנה, שאם היא לא תדליק - איש לא ידליק; ושהיא לא תגע בשטח בלי הסכמת הוועדה". לדבריו, "בכל שנה מבטיחים לנו שבשנה הבאה יהיה יותר מסודר, ואומרים שבינתיים המשטרה תקח את זה על עצמה".

"50 שנה שום דבר לא זז"

ברקוביץ תיאר דיון שהתקיים בכנסת בשנת 2014 בוועדה בראשות מירי רגב, עם אלכס ויז'ניצר - לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל ומי שהיה אז מנכ"ל החברה לפיתוח הר מירון. רגב אמרה בדיון שהאחריות להר מוטלת על ויז'ניצר, אשר השיב: "התבלבלת, אני לא לוקח שום אחריות". רגב ציינה שזו החלטת הממשלה, אך ויז'ניצר עמד על דעתו: "אני לא לוקח אחריות. את רוצה שאם יהיה אסון תערפי את ראשי?". רגב הזהירה מפני אסון אפשרי, ותגובתו של ויז'ניצר הייתה:"לא יהיה אסון, הצדיק שומר". רגב אמרה: "נוציא צו סגירה". אחד הח"כים החרדיים (לדברי ברקוביץ היה זה אלעזר מוזס או דוד אזולאי) הגיב: "מי את שתסגרי". רגב נסוגה: "הייתי צינית, באמת אי-אפשר לסגור". לדברי ברקוביץ, "היא התרגזה והעבירה את הפרוטוקול לראש הממשלה".

ב-2011 פורסם הדוח השני של מבקר המדינה על מירון, ונכללה בו הבטחתו של נתניהו להסדיר את הנושא; באותה שנה הוקמה החברה לפיתוח הר מירון. בפועל, אומר ברקוביץ, "גם ב-2017 שום דבר לא היה מסודר, מפקד המחוז, אלון עשור, קורא לישיבה גדולה, איך אפשר לעשות טיפה סדר בהר, ש-50 שנה שום דבר לא זז. מפקד המחוז פנה למרכז מקומות הקדושים, היו שם [המנכ"ל יוסף] שווינגר ו[מנהל מחוז הצפון, ישראל] דרעי. הם השיבו, שהם בדין ודברים עם ועדת החמישה, לא העבירו להם סמכויות, נראה כשתהיה הכרעת בג"ץ.

"ואז אומר שווינגר למפקד המחוז משפט שמגדיר הכל: אתה צריך כל בוקר להגיד תודה שאנחנו פה בשביל לעזור לך. עשור ענה לו: זה בדיוק מה שאני לא רוצה. שאיש לא יעשה לי טובות. אני רוצה לדעת מי בדיוק אחראי על מה. ואז דרעי אמר: תעשו החלטת ממשלה חדשה. עשור הכין הצעת מחליטים, שהמקומות הקדושים אחראי על האתר. הוא הורה לקבוע מי בדיוק אחראי על מה. באותה שנה לקחנו את זה על עצמנו".

"40,000 צימריסטים באים ברגל"

ברקוביץ הבהיר, כי במצב החוקי הנוכחי - המשטרה אינה יכולה להגביל את מספר המגיעים להר, אלא רק לווסת אותו. בתשובה לשאלות חברי הוועדה אמר כי אינו מכיר החלטה של גורם כלשהו לגבי מספר האנשים המירבי על ההר בל"ג בעומר, וכי גם אין דרך לאכוף מגבלה כזאת: "היו אין-ספור נסיונות לספור קהל והם לא עלו יפה. יש 40,000 צימריסטים, שבאים ברגל ואין לי מענה לגביהם בחניונים. חייבת להיות חקיקה שתגביל את הקהל. בסוף המפקד חייב לראות בעין מה המצב ולקבל החלטות בהתאם לסמכויות שניתנו לו".

יו"ר הוועדה, מרים נאור: "הוא לא יכול לראות בעין כל מקום". ברקוביץ: "לכן הפתרון הוא שתהיה להר הסדרה, אולי בחקיקה. בסוף באים לגוף היחיד שמאז 2008 צועק שזה לא בסדר, שהחלטות הממשלה לא מיושמות, שאנחנו לבד, שזה שטח פרטי. עשינו מסמכים ופנינו למשרד הדתות ופנינו לראש הממשלה, והזהרנו שיקרה אסון. ובסוף באים לגוף היחיד שלקח אחריות ואומרים לו: מה יכולת לעשות יותר.

"צריך שיהיה בעל בית. תגדירו אותו מפיק, אחראי, שר, המלך של מירון. זה הגיע לראש הממשלה אישית לשולחן. מהקורונה יצא דבר אחד טוב: התחילה הסדרה. ב-2020 אישרנו שלוש הדלקות, 50 איש כל אחת. פנה אלינו משרד הדתות ונקבע שהעובדים לא כלולים בתוך ה-50. כל משרד אחראי על הדלקה אחת, זה היה מתוקתק. משרד התחבורה חתם על האוטובוסים, שר הדתות חתם על האנשים. אבל התקנות המוצעות ל-2021 טורפדו. אם אין תקנות, מפקד המחוז לא יכול למנוע מאיש לעלות למירון, ולריב איתם ולהדוף אותם על הגדר. אין לו כלים להגיד שמותר להביא 9,000, שזה מה שאמרו התקנות שלא אושרו - 3,000 חסידים ו-6,000 מהציבור".

"הכסף הולך לפח"

נאור שאלה מהיכן בא הביטוי "אירוע דתי ספונטני" השב ועולה בעדויות כהגדרה לאירועי מירון. ברקוביץ השיב, שאין לו מקור בחקיקה. הוא ציין, כי חוק רישוי עסקים אינו חל על האירוע ועל ההדלקות, משום שהוא אינו נכנס להגדרות שבחוק. "אם זמר יביא 100,000 איש חינם ויגיד שבין השירים יביע מחאה חברתית - החוק לא יחול עליו. הפרקטיקה היא שעומדים בתנאים, אבל אם חסידות תגיד שהיא לא מוכנה לעמוד בתנאים - החוק לא יחול עליה. הם צריכים אישור לבמות, לקונסטרוקציות ועוד, אבל לא בחוק רישוי עסקים. אני אוכל להפסיק אותם אם זה יסכן חיי אדם".

חבר הוועדה, הרב מרדכי קרליץ: "אתה לא יכול להגיד 'השנה החלטנו שלוש הדלקות'". ברקוביץ: "לא יכול. אני צריך חוק. אני יכול להבין שלא רוצים להגביל פעילות דתית. זה דומה מאוד למחאות. אין רגולציה בעקבות כוונת מכוון". חבר הוועדה, שלמה ינאי: "המשטרה נשאבה לתוך החלל הרגולטורי הזה, לפי הראייה של 'במקום שאין איש - תהיה איש'. אתה יכול להגיד שאינך יכול לבצע את המשימה, או להיות אחראי לה בכל הממדים. אין באמת יכולת מקצועית להגדיר סוג של תקן למירון, כמה אנשים צריכים להיות שם? אפשר למצוא כלים שיתנו תשובה לשאלה הזאת, ועל בסיס זה אפשר לתכנן". ברקוביץ אמר כי אם תהיה חקיקה - אפשר לתת למפקד המחוז את הבסיס המשפטי להגביל את העלייה להר והפעילות בו.

ינאי: "אם יש נחישות מקצועית, אפשר לעמוד בזה". ברקוביץ: "לכל החלטה יש מחיר. מפקד המחוז צריך לקבל את ההחלטה הרעה פחות, בהעדר חקיקה ובהעדר רגולציה, שהכי פחות מסכנת חיי אדם". הוא נשאל לגבי מבנים בלתי חוקיים ופולשים והשיב, כי לא הייתה שום בקשה לעזרת המשטרה שלא נענתה, אך הסמכות איננה שלה. "הכסף הולך לפח; אין תשתיות קבועות, הכל הולך לתשתיות זמניות", הוסיף.