|
|
הפוספטים אינם מיועדים לשוק הישראלי [צילום: צילום מסך]
|
|
|
|
|
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הגישה (יום ג', 16.11.21) ערר על החלטת ועדת השרים לענייני פנים, שירותים ושלטון מקומי לאשר את כריית הפוספטים בשדה בריר.
לטענתה, בישיבת ועדת השרים הובאה לדיון ההחלטה, על-אף שלא הופיעה בסדר היום, וללא כל הכנה או תיאום מוקדם. זאת, על-אף שמדובר בשינוי הקשור קשר הדוק לסוגיית כריית הפוספטים בשדה בריר, סוגיה שבמחלוקת ציבורית - מקומית וארצית, יהודית וערבית - ארוכת שנים, בעלת השלכות בריאותיות וסביבתיות פוטנציאליות מוכרות היטב. עוד ציינה כי הפשרה שלפיה הוחלט כי יאושר השינוי לתוכנית המתאר הארצית הרלוונטית בתנאי שתוכנית מתאר ארצית מפורטת לכרייה בשדה בריר תובא לדיון בממשלה בטרם תועבר להערות הוועדות המחוזיות והערות הציבור. כלומר, בטרם הפקדה, אינה מספקת. זאת, בשל הערכתה כי קידום תוכנית מתאר מפורטת ייעודית לאתר שדה בריר סוללת דרך מהירה לכרייה במקום, ופוגעת באופן אמיתי באפשרות של חלופה.
"יש לקיים דיון במדיניות כריית הפוספטים בישראל בטרם קידום תוכניות הכרייה. על-מנת להבטיח זאת, יש להורות על החרגת פוליגון שדה בריר, ולעצור את קידום התוכנית המפורטת, כך שלא יושקעו כספי ציבור לחינם", כתבה.
עוד הוסיפה כי הפוספטים הנכרים בישראל אינם מיועדים לשוק הישראלי. "אין חולק שתעשיית הפוספטים מעסיקה אלפי עובדים בנגב. אלא שהיא גם תעשיה מזהמת, שמייצרת מפגעי בריאות וסביבה רבים בסביבתה, ותורמת תרומה שלילית למאבק בהתחממות כדור-הארץ. בעידן של משבר אקלים, שבבסיסו מעבר - צודק - של שוק התעסוקה המבוסס על תעשיה מזהמת ומזיקה לתעסוקה מקיימת ונקייה, ומשבר אקולוגי חמור המחייב את שמירת השטחים הפתוחים והמערכות הטבעיות, מתחייבת בחינה מחדש של מדיניות כריית הפוספטים בישראל, כולל בחינה מעמיקה של חלופות תעסוקתיות התואמות את המגמות העדכניות אליהן צועדת הכלכלה העולמית", לשון הערר.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
