האם כ-100 עובדים זמניים הם צוואר הבקבוק ליוקר המחיה

ח"כ יעקב מרגי, מיוזמי הדיון: "הפקקים ותורי ההמתנה תורמים ליוקר המחיה ופוגעים בתדמיתה הכלכלית של ישראל. אי-אפשר לבקש תחרות ללא צעדים משמעותיים, והנמלים לא מבוקרים מספיק ולא נבדקים אל מול מדדים במשרד התחבורה. התור בנמל אשדוד זו לא רק סוגיית ועד עובדים, זו בעיה של כל הצרכנים במדינת ישראל. אם אנשים מהמרכז והדרום מעדיפים להביא סחורות לחיפה, ולשנע אותה בכבישים, מאשר להביא ישר לנמל אשדוד, זה לא בוער למשרד התחבורה? כשנוסעים בכביש, ומקללים את המדינה על הפקקים, צריך לזכור שחלק מזה זה המשאיות האלו מחיפה דרומה, שהיו יכולות להימנע. למה הרתיעה לטפל בנמל אשדוד?!"

יו"ר הוועדה ביקש לקבל נתונים עדכניים על מצב התורים בכניסה לנמלים, ואלישר השיב כי בכל העולם זו בעיה, אך יש שיפור מבחינה זו, שכן לפני כמה חודשים היו 60 אוניות בהמתנה, חלקן מעל חודש ימים, והבוקר ישנן 38 אוניות מחוץ לנמלי אשדוד חיפה ומספנות ישראל, וההמתנה מגיעה עד שבועיים.

רב חובל יגאל מאור, מנהל רשות הספנות והנמלים: "רוב האוניות שממתינות הן אוניות של פלדות, ומעט אוניות של תבואות, בעיקר מספוא. יש מאות אוניות שמחכות מחוץ לנמלים ברחבי העולם, זו סוגיה גלובלית. גם בארה"ב וגם באירופה - שם גם יש שבועיים המתנה לאוניות לעתים. ההמתנה גם יוצרת את המחסור במכולות, כי הן לא מתפנות לשימוש חדש, והייצור של המכולות לא מצליח להדביק את הביקוש. בישראל דווקא אין בעיה של המתנה באוניות של המכולות, כך מגיעים רוב מוצרי הצריכה לארץ, והייתה תקופה ארוכה שישראל הייתה המובילה העולמית עם המתנה של כ-12 שעות לפריקה. במכולות זה עובד בצורה הרמונית, כמו שדה תעופה, עם חלונות זמן מוגדרים, אבל שיטת הפריקה של אונית מטען כללי ואונית תפזורת היא שונה לחלוטין, ומתבצעת ברציפים אחרים לחלוטין. באשדוד מוקם מסוע חדש לתבואות, שיאפשר שימוש בנמל זה ולא רק בחיפה, ויפתור את נושא המשאיות שאמר ח"כ מרגי, אבל גם הקמת המסוע התעכבה בשל הקורונה. לפני שבועיים שלושה כבר הגענו למצב שבנמל אשדוד המתינה רק ספינה אחת, ואז התחלנו לעלות שוב".

ביטון דרש לדעת מדוע חזרה הבעיה אם כמעט נפתרה, ומאור השיב כי הבעיה באשדוד נפתרה בזכות עובדים זמניים שנקלטו, אבל לא בטוח שיאפשרו להם להמשיך לעבוד, ובמקביל הגיע שטף של אוניות תפזורת שלא ידעו להתמודד איתו.

משה זנה, מנכ"ל נמל אשדוד: "ברגע זה בנמל אשדוד יש 8 אוניות מחוץ לנמל, שממתינות ימים אחדים (הוותיקה 9 ימים והצעירה הגיעה הבוקר). התור התפעולי פחת משמעותית וההישג הזה בא בזכות מלחמה של שרת התחבורה והמשרד, מול ההסתדרות, לגייס עובדים. 90 עובדים שגייסנו לנמל אשדוד, והכשרנו אותם בכל ההסמכות בהליך מאוד מזורז, הפכו את הלימון ללימונדה. לצערי, בסוף החודש הזה הם מסיימים את החצי שנה שסוכמה להם, מתוך ההבנה ששני הנמלים האחרים ייפתחו. כרגע לא מאריכים להם והארכה יכולה להיות בשורה. אני התחייבתי בפני ועדת הכלכלה בראשות ח"כ מרגי לפתור את נושא פריקת הגרעינים, והשקענו 500 מיליון שקל במסוע החדש, שיתחיל לפעול באופן מלא במחצית השנייה של 2022, ויאפשר בשעה לפרוק מה שהיום פורקים בשמונה שעות. זאת, כחלק מהשקעת 2.5 מיליארד שקל ברציפים תשתיות וציוד בנמל.

יו"ר הוועדה ביטון: "כלכלת ישראל תלויה בהארכת העסקה ל-90 עובדים זמנים?! זו בעיה לאומית ואני מבקשת מההסתדרות להתגייס לכך". עו"ד רועי בליטנטל, ההסתדרות החדשה: "ההסתדרות הסכימה לגיוס 130 עובדים זמניים - 40 בחיפה ו-90 באשדוד, ללא הליכי מיון, על דעת ההנהלה בלבד, וכן הסכמנו להעברת עובדים מסקטור אחד לאחר בנמלים -הכל בהליך מזורז ובניגוד לכל ההסכמים. ידענו לאפשר הליך התייעלות חסר תקדים של פרישת מאות עובדים משני הנמלים, ואפשרנו גמישות ניהולית ותפעולית. יש עוד חודש להסכם הנוכחי, וכמו שידענו להגיע להסכם קודם, נדע גם כעת".

סגן השר, ח"כ אביר קארה: "אני בכלל לא מבין למה ההסתדרות היא צד בעניין הזה והם חלק מהשיח. מנהל נמל אשדוד לא מסוגל לנייד את העובדים או להפעיל אותם, אבל לא מסוגל להגיד את זה. יש עובדים שלא עובדים, כי הם בסכסוך עבודה, ובמקום זה מגייסים עוד עובדים. הוא גם לא מדבר על הציוד הישן שלו שתוקע את העבודה, ואני לא מבין למה".

ח"כ ביטון: "הוועדה הזו קשובה היטב להסתדרות, ובחוק ההסדרים לא הייתי מוכן לאשר את הרפורמה בייבוא לפני שווידאתי שלא יפגעו עובדים במכון התקנים ובמקומות אחרים. לאור הזכויות שצברתי, הוועדה מבקשת מיו"ר והנהלת ההסתדרות לאשר גם 200 עובדים זמניים, כדי לוודא שלא יהיו יותר צווארי בקבוק בנמלים, אשר ישפיעו על כל המדינה".

ניר אבני, מנכ"ל צים: "ישראל היא כלכלת אי, וכמעט הכל מגיע באוניות, ולכן צריך לדאוג שחברות ירצו להמשיך להגיע לפה. כשאוניה יוצאת ממזרח אסיה למזרח היום התיכון, היא מחליטה כמה מקום היא מקצה לטורקיה, למצרים, לישראל וכו', ואני נלחם על הקצאת המקומות של ישראל בהן. בסוף חברות ספנות מצפה להוציא מדינה אותה כמות של מכולות שהיא מביאה אליה, ובישראל יוצא חצי ממה שנכנס. הנמלים החדשים אכן יהוו תחרות, אבל בואו נזכור שהם לא באמת פעילים כרגע, רק מתרגלים פינוי מכולות ריקות. כמו שיש תבואה שמסיעים מחיפה לאשדוד על הכבישים, כך יש גם מכולות ריקות שמוסעות מאשדוד לחיפה, כדי שיפנו אותן. אין בכלל צפי בשנתיים הקרובות של הגעת רכבות לנמלים החדשים, כך שהתשתיות שם לא באמת יהיו מוכנות. ובכל מקרה, גם מרגע הפעלת נמל, ועד שמגיע ליעילות, זה לפחות חצי שנה".

אלעד נצר, התאחדות התעשיינים: "כל שבוע אני מקבל טלפונים ממפעלים שהפסיקו ייצור ולא יודעם מה לעשות עם העובדים בגלל שאין חומרי גלם. נסעתי בעצמי לחיה ואני תופס את הראש - בנמל אחד יש תור, ומצידו השני יש את נמל המפרץ עם רציפים קיימים שלא נותנים להם אישור לפעול. הנמלים רוצים להתחיל לפעול".

יצחק איסטריק, יו"ר חטיבת הפלדה באיגוד לשכות המסחר, ביקש להסב את תשומת הלב לכך ש"כולם מסכימים שיש בעיה בפריקת הפלדות, אבל זה נוגע לא רק ליוקר המחיה, אלא לשוק הדיור, שכן ללא פלדה לא ניתן לבנות בניינים". לנושא הבנייה התייחס גם מיכה שריר, מנכ"ל טמבור, שאמר: "בניתי מפעל באשקלון במאה מיליון שקל, שעומד ומחכה חודש, כי אין לו אבני גבס, וכל בניין בישראל צריך טייח גבס. יש לנו אוניות שעומדות בין ארבעה ימים לשלושה שבועות, ואני משלם בין עשרת אלפים ל-18 אלף דולר ליום קנס על אוניה שעומדת. אני לא יכול לספוג את כל העלויות האלה כי אקרוס בעצמי".

איתי רון, יו"ר איגוד יבואני התבואות: "ודאי שירדו התורים בנמל אשדוד, כולם ברחו לחיפה. ומה זה עוזר לי אם במקום מחוץ לנמל, האוניה מחכה ברציף, אם לא פורקים אותה? ברבעון האחרון הייתה היענות של 16% היענות עובדים בנמל אשדוד לפריקת אוניות תבואה וגרעינים - וזה אומר שכל המדינה משלמת יורת על הלחם ועל הביצים שכולנו צורכים. המסוע החדש באשדוד הוא אחיזת עיניים כי לא שידרגו ביחד איתו את הממגורה בקצה השני. אז יפרקו את האונייה, והכל ייסתם בממגורה. הפיגור בציוד ותשתיות הוא של עשרות שנים".

יו"ר הוועדה ביקש להבין מדוע לא מאפשרים את פעילות הרציפים החדשים, ובמיוחד במצב של עומסים. עופר אלישר השיב: "כל הפתרונות עלו ונבחנו במשרד התחבורה ובמשרד האוצר, ויש הסבר לכל דבר. יש אילוצים מכרזיים, יש אילוצים הנדסיים, ועוד היבטים רבים ואנחנו ממשיכים לפעול כדי לפתור אותם". דנה דובר, מאגף תקציבים במשרד האוצר הוסיפה: "למרות שטרם התחילו לפעול, הנמלים החדשים קיבלו כתבי הסמכה למכולות הריקות כדי לצמצם עומסים לוגיסטיים בנמלים הקיימים ואת הביקוש למכולות, שהוא חלק מחסור עולמי במכולות. הנמלים החדשים פועלים להשלים את הדרישות הרגולטוריות, ובאמצע דצמבר צפויה להגיע אוניה מלאה ראשונה לנמל המפרץ. אנחנו בוחנים את מכלול השיקולים והאפשרויות להביא את התחרות הטובה ביורת בשוק הנמלים, תוך שמירה על השירות הטוב ביותר שניתן לתת כעת".

סגן השר, ח"כ קארה: "תגידו שתהיה שביתה בנמל אשדוד אם ייפתחו הרציפים החדשים. בכל הסכמה שתגיעו עם ההסתדרות לגבי העובדים, אני מצפה יוסכם שלא יהיו עיצומים בפתיחת הרציפים. יש גם עובדים מצוינים בנמל אשדוד, שלחלקם אף מגיע שכר גבוה יותר, אבל חייבים להכפיל שם משמרות ולחדש ציוד. שהנמל יעבוד 24/7, יעלה כמה שיעלה".

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, סיכם את הדיון: "הוועדה תקיים דיון מעקב על הנושא בעוד שלושה חודשים, שכן נותרה מוטרדת מהעומס בנמלי ישראל והשלכותיו על יוקר המחיה. הוועדה מצפה ממשרדי התחבורה, האור וכלל הגורמים להירתם לנושא ולהציג התקדמות עד הדיון הבא.

הוועדה חוזרת על בקשתה מההסתדרות להאריך את העסקת אותם 130 עובדים זמניים לפתרון צוואר הבקבוק בנמלים. אם לאחר מכן הביקוש בנמלים יימשך, אני גם לא רואה סיבה למה לא ייקלטו עובדים אלה, שהם כבר מוכשרים ומנוסים, כעובדים קבועים. אך בכל מקרה, במצב של אבטלה כפי שישי היום, לא ייתכן שמחסור במאה עובדים ייצור איום על כל המשק".

הוועדה מבקשת לאשר את הפעלת הרציפים להקלת העומסים, וכן לעשות בדק בית בכל הקשור לקבלת ההחלטות של סדר פריקת האוניות, כדי לוודא שאין כאן שרירותיות או ניצול כוח.