הצפי: שינוי בתמהיל האשראי בין בנקים לבין גופים חוץ בנקאים

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "התיקון נועד לפתוח את גוף האשראי לתחרות ולפתוח את שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, דרך הגדלת התקרה של גיוס האג"ח, אני מברך על החלטת הממשלה, זה חוק מאוד חשוב למשק ולאזרחים".

נציג משרד האוצר בדיון, יובל טלר חסון, הציג כי משפחה בישראל מוציאה בשנה כ-10,000 שקל על בנקאות (עמלות וריביות), וכי הוזלה תסייע לכל משפחה בישראל. עוד הוצג כי השוק בישראל מאוד ריכוזי - לאומי ופועלים מחזיקים מעל 50% משוק האשראי. בנוסף לבנקים כמעט שליטה מלאה בשוק האשראי הצרכני: לפי נתוני ספטמבר 2020 94% משוק האשראי לעסקים קטנים וזעירים הוחזק בידי הבנקים. השיעור של העסקים הקטנים והבינוניים בהתפלגות התוצר העסקי בישראל קרוב ל-60%, אך האשראי שהם מקבלים הוא כ-30% בלבד לעומת 70% לעסקים הגדולים.

לדברי האוצר תחרות בשוק תשפר את התנאים ותוכל לשנות את התמונה, כאשר זו לגישתם תחרות נשענת על 3 רגליים: שחקנים חדשים, יכולת השוואה והצעת ערך ומעבר קל בין ספקים.

ברקע כך, התיקון המוצע נוגע להגדלת התחרות בשוק, דרך הרחבת מקורות האשראי לחוץ-בנקאיים. כיום החוק מגדיר בנק כמי שמחזיק פיקדונות ונותן אשראי - בעבר חוק הבנקאות אסר על מי שאינו בנק לקבל פיקדונות ואשראי ממעל 30 גופים ולתת אשראי במקביל - מנע גיוס אג"ח על-ידי גופי אשראי חוץ בנקאיים.

בחוק ההסדרים 2015-16 אפשרו הנפקת אג"ח של גופים חוץ בנקאים במגבלות שהרציונל שלהם היה להתקדם צעד צעד, מאז עבר השוק הסדרה מלאה, והם מפוקחים על-ידי רשות שוק ההון. לצד כך הוטלו מגבלות (אותן מתקנת הצעת החוק שאושרה): תקרת גיוס של 2.5 מיליארד ש"ח, שהורחב ב-2018 ל-5 מיליארד בצו שר האוצר, איסור על הנפקת אג"ח עם מועד פירעון מוקדם משנה ואיסור על הנפקת אג"ח לא מדורג או בעל דירוג נמוך מ-BBB. בנוסף חלו מגבלות על מתן אשראי: איסור על מתן אשראי לגופים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל ואיסור על מתן משכנתאות.

באוצר הציגו כי האג"ח היווה מאז התיקון ב-2015, כ-13% מהמקורות של החוץ בנקאיים לעומת 24% של המגזר העסקי, כאשר בשנת 2021 הגופים החוץ בנקאים גייסו כ-3 מיליארד שקל, וציינו כי ישנם מספר חסמים בפני גופי האשראי: המגבלות על מטרת האשראי מונעות גיוס אג"ח, התקרה נמוכה לגיוס, וכן מהסיבה שיש צורך באג"ח עם מועד פירעון קצר יותר, שכן הגופים משלמים לרוב פחות על אג"ח קצרי טווח.

לאור כל אלה, אושר החוק כאמור, על-מנת להרחיב את מקורות האשראי לגופים החוץ-בנקאיים. לעניין הקביעה כי הקדמת מועד פירעון ל-270 יום תעמוד כרגע לטובת גופים העומדים בהוראות לעניין הלימות הון ונזילות בלבד, פירטו באוצר כי "ברגע שמאפשרים גיוס יותר נמוך יש חשש שתהייה פאניקה בשוק ההון והגופים יהיו תלויים מאוד בשוק ההון והריביות יעלו או שלא ירצו לתת להם מימון, ואז הגופים שמסתמכים עליהם לא יוכלו לקבל אשראי ויהיה מחנק אשראי במשק, לכן אנחנו רוצים לוודא שהגופים ידעו להתמודד עם רגעי משבר כאלה".

בהמשך נפתח דיון בהשתתפות חברי הוועדה. ח"כ שלמה קרעי: "לגבי שחקנים שהם לא כרטיסי אשראי, הייתי שמח שנשאר במעקב לגביהם, ולאפשר להם בעתיד גם להגדיל את יכולת גיוס האג"ח, אולי להשאיר את זה בתקנות, כדי שלא נצטרך לחזור לחקיקה ראשית".

ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי: "אני חוששת שמשפחות פשע יכולות גם להיכנס בדלת לא דלת לעולם הזה, איזו אכיפה יש ואיזה שיניים יהיו למדינה שאנחנו עושים את השינוי הזה?".

ח"כ ינון אזולאי: "למה הגעתם ל-15 מיליארד שלא מיצו עדיין 5 מיליארד? שמכניסים את זה למשכנתאות, אולי כדאי ללמוד לקחים מהבנקים שמשאירים אנשים ללא דירות, לוודא שהגופים לא יוכלו לעשות לעצמם תנאים עוד יותר דרקונים מהבנק".

ח"כ נירה שפק: "מה המצב בעולם ואיפה אנחנו נמצאים לעומתו?".

ח"כ ולדימיר בליאק: "האם אתם מתכננים צעדים נוספים להגברת התחרות בתחום, מה הסיכונים שאתם רואים עבור הציבור, ומה המצב בעולם?".

ח"כ קושניר: "מה קורה שגופים מוכרים הלוואות מאחד לשני, תיקים אחד לשני, יש הסדרה של הדבר?"

טלר חסון הרחיב לעניין הפיקוח על השוק: "יש את חברות האשראי החוץ בנקאיות שמפוקחות ע"י בנק ישראל, ויש את כל שאר הגופים שהחלה הסדרה מלאה על הגופים האלה והם מפוקחים ע"י רשות שוק ההון. כך שהשוק מפוקח, אין אפשרות לשוק אפור. יש אותם חוקים לגבי נתינת אשראי, יש את המפקח ויש הוראות שנוגעות לגופים לפי הגוף המפקח".

לעניין החלת הוראות לעניין הלימות הון ונזילות על הגופים המפוקחים על-ידי רשות שוק ההון, ציינה טל הפלינג, יועצת הממונה על רשות שוק ההון: "מזה 3 שנים אנחנו מפקחים על כל הגופים החוץ בנקאיים למעט חברות כרטיסי האשראי, אנחנו מברכים על החוק, הוא מגיע בתזמון מצוין. בתפיסה שלנו לגבי הגופים האלה לא חשבנו שהם צריכים פיקוח יציבותי, אבל התחברנו לקו של בנק ישראל ומקבלים את האפשרות לקבוע הוראות יציבות, הלימות הון ונזילות. זה נושא שייקר להם עלויות ויקשה עליהם אבל אין חצי דרך, ברגע שהלכנו למקומות האלה, אנחנו מקרבים את הגופים האלה לנטל הרגולטורי החל על הבנקים. קצב הגידול שנשמח לראות, יביא את הגדולים להתנהגות יותר בנקאית. יכול להיות מקרים שנאמר שיש גופים שנאמר שהם גופים קטנים מידי, גוף שרק אתמול קם למשל. ננסה להקים את ההוראות מוקדם ככל הניתן, צריך לעשות עבודה כי אנחנו לא רוצים להכביד עליהם אך מצד שני צריך לקבוע יציבות. נצטרך לעשות עבודה, במיוחד שנפתח להם גם שוק המשכנתאות".

יו"ר הוועדה ביקש מהרשות להציג בפני הוועדה סד זמנים לקביעת ההוראות.

מיכה אבני, יו"ר איגוד חברות האשראי ויו"ר חברת פנינסולה: "יצרנו שוק שמתחיל להיות תחרותי, זה שוק עם 20 חברות ציבוריות, 25 מיליארד שקל אשראי בחוץ לעסקים, היום עסקים יכולים לקבל אשראי מהחוץ בנקאים גם ב-3%, אני פתחתי 3 סניפים השנה, השוק הלך מ-0 אחוז ל-5 אחוז אשראי עסקי, ברגע שהשוק יפתח למשכנתאות זה יעוף קדימה. כל הזמן הבנקים ברקע מעלים שאלות ועושים לובי כי הם רוצים לעכב את הצעדים הללו. החוק יביא שינוי משמעותי בשוק המשכנתאות, יש ריבוי גופים שקרובים ל-5 מיליארד שקל, הם לא שם זה כי הם מגייסים מבנקים ומוסדיים, אך עם השינויים זה יהיה שם ויהיה שם חזק, זה מתעכב שנים בעקבות דיונים שאומרים נלך ונבדוק שוב ושוב, 5 מיליארד לא יספיקו לנו, עוד שנה נבוא ונבקש שינוי נוסף".

היו"ר קושניר סיכם את הדיון: "הדיון התמקד בהרבה מאוד נקודות חיוביות, יהיו לצעדים הללו הרבה השלכות חיוביות למשק הישראלי. המהלך שאנחנו עושים כאן אמור להוריד באופן משמעותית את הריביות דרך הגברת התחרות, הוא פותח את התחרות לעסקים קטנים ובינוניים, וגדולים יותר. כולם מסכימים שמחנק האשראי הוא אחד המחסומים הכי גדולים להתקדמות העסקים והכלכלה. אנחנו מכניסים פה תחרות גם לשוק האשראי העסקי וגם לשוק האשראי למשכנתאות. אנחנו מורידים כבלים מהגופים החוץ בנקאיים ועושים זאת באחריות. אני שמח שהממשלה הביאה את היוזמה הזו בהסכמת כל הגופים, ובאמת יש לי צפייה שבקרוב מאוד נראה שינוי תמהיל האשראי בין בנקים לבין גופים חוץ בנקאים, גם בשוק העסקים וגם בשוק המשכנתאות".