השוטרת לשעבר מירה כרסנטי תרצה 30 חודשי מאסר בשל עבירות מרמה, זיוף, הפרת אמונים, פגיעה בפרטיות ומס הכנסה. כך קובע (15.2.22) שופט בית משפט השלום בחיפה,
זאיד פלאח. אחיה, ד"ר דני כרסנטי, הורשע בעבירות זיוף ומרמה. האישום העיקרי בו הורשעו השניים היה ניסיון להשתלט על עזבונה של קשישה ערירית.
מירה ניצלה את גישתה למערכת המחשוב המשטרתית, על-מנת לאתר פרטים של אדית איתן, ומצאה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה. היא הציגה צוואה מזויפת, בה "מודיעה" איתן על רצונה להוריש לה ולאחיה את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה. היא שכנעה את חברתה רונית רוזנצווייג ובתה אתי סויסה לאשר כאילו איתן חתמה בפניהן על הצוואה. במאי 2014 הגישה מירה את המסמך לרשם לענייני ירושה בחיפה וקיבלה צו קיום הצוואה, באמצעותו העבירו היא ואחיה את דירת המנוחה על שמם בטאבו, וכן פנו לבנק בו נוהל חשבונה של איתן וביקשו שהכספים המופקדים בו יועברו לרשותם.
באישום השני נקבע, כי דני מסר פרטים כוזבים, המלצה כוזבת וקורות חיים כוזבים על-מנת לסייע למירה להתקבל לעבודה כמרצה במכללת תל חי, בה הועסק גם הוא. לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים, הצהירה מירה בכזב למס הכנסה, כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על-אף שבאותה עת שירתה במשטרה.
באישום השלישי נקבע, כי מירה ניצלה את מעמדה כשוטרת בענף תביעות תעבורה כדי לשבש חקירת תאונה בה הייתה מעורבת בתה, דורית יחזקאל. יחזקאל פגעה ברכבו של יחיאל יאנקס כאשר מירה ישבה לצידה. היא איתרה את פרטיו של יאנקס, מצאה קרוב משפחה שלו, התקשרה אליו תוך ציון תפקידה וטענה ש-יאנקס פגע בה ועזב את המקום בלי להשאיר פרטים.
פלאח מציין בהרחבה את החומרה בה יש לראות את מעשיה כשוטרת: "הכיצד ייתן אדם את מבטחו במשטרה, אם יאמין, שמתוך המשטרה ישנם אנשים המועלים באמון המשטרה בהם, ומועלים באמון הציבור במשטרה. במעשיה, הפכה הנאשמת משוטרת שומרת חוק, לעבריינית מפרת חוק, ומעשיה פגעו לא רק באמון הציבור במשטרה, אלא גם
באימון של חבריה השוטרים בגוף עליו הם נמנים, על כן, רק ענישה מכאיבה, הכוללת מאסר בפועל, תבהיר באופן חד-משמעי, שלא רק שמעשי הנאשמת אסורים, אלא שמדובר במעשים שאינם מאפיינים גוף משטרתי, וכי מדובר בשוטרת אחת, שעברה באופן בוטה על החוק.
"בניית אמון הציבור במערכות הציבוריות, הוא תולדה של עשייה נאמנה ומקצועית משך שנים רבות וע"י גורמים שונים ומגוונים, ואילו הריסת אמון זה יכולה להתבצע בבת אחת, ע"י אדם אחד, שמעל באמון זה, וכך גרמו מעשיה של הנאשמת - כל אדם אמור להתנהג באופן שאינו מפר חוק, תוך שמירה על כללים ונורמות חברתיות, וכאשר מדובר בשוטר במשטרת ישראל - הציפייה ממנו, לשמור על הכללים והנורמות, היא כפל כפליים מאדם מן היישוב. מעשיה של הנאשמת הם מעשי מרמה חמורים, שפגעו קשות באמון הציבור בגוף 'שומרי החוק', ועל הנאשמת לדעת, שמעשיה הם בלתי נסלחים, וכי על אף כל נסיבותיה האישיות, העונש היחיד הוא מאסר בפועל".
לצד זאת אומר פלאח, כי בשל המצב הבריאות של כרסנטי ושל בנה, הוא הקל ב-25% מן הגבול התחתון של מתחם הענישה שקבע. הוא הטיל עליה קנס של 20,000 שקל והורה לפצות ב-30,000 שקל את המתלוננים בתיק. את המדינה ייצג עו"ד
רונן יצחק, ואת כרסנטי - עו"ד
תמי אולמן.
שיקום אמון הציבור במשטרה הוא חיוני מאין כמותו, וזה עדיין אפשרי - גם אם קשה מאוד 
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
