בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
אין מז"פ, הטכנולוגיה מיושנת [צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חריף:
חולשות ניכרות בעבודת מח"ש; הרוב המכריע של התלונות לא מטופלות
מח"ש נקטה פעולות ב-1.6% מהתיקים בהם הכריעה בשנת 2021; הליכים משמעתיים ננקטו מספר דומה; 5,200 תיקים הסתיימו בלא כלום ● מח"ש תלויה במידה רבה במשטרה לצורכי הכשרה, מודיעין וחקירות ● למשטרה אין קווים מנחים לטיפול המשמעתי והפיקודי ● אנגלמן: חובה להבטיח את עצמאות מח"ש
המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שבפרקליטות המדינה ממשיכה להוות "בית קברות" לתלונות נגד שוטרים, כאשר רובן נסגרות ללא בדיקה ממשית. כך עולה (2.5.23) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
על-פי הנתונים בדוח, בשנת 2021 הוגשו למח"ש 4,401 תלונות - עלייה של 34% לעומת השנה הקודמת. למחלקה הועברו גם 2,542 תיקים שמקורם בטענות נגד שוטרים שהשמיעו חשודים במהלך חקירותיהם. באותה שנה נחקרו באזהרה 625 שוטרים - 12% בלבד מכלל 5,356 החלטות שהתקבלו באותה שנה; כתבי אישום הוגשו ב-68 מקרים בלבד ובעוד 21 תיקים נחתמו הסדרים מותנים (שבמרכזם ענישה על תנאי). כלומר: מח"ש נקטה פעולות רק ב-1.6% מכלל התיקים בהם הכריעה לפני שנתיים.
55% מהתיקים נסגרו בלא שיועברו לבדיקת האפשרות לנקוט הליך משמעתי בתוך המשטרה. רק ב-89 מקרים הוגשו כתבי אישום משמעתיים, 20% מתוכם - בשל שימוש בכוח. כלומר: בפחות מ-4% התיקים שהועברו למשטרה הוגשו כתבי אישום משמעתיים, ומכלל התיקים שהוכרעו - מדובר שוב ב-1.6% בלבד. (כפי שמדווח כאן מדי רבעון, העונשים בהליכים המשמעתיים הם קלים עד מגוחכים). מחלקת העררים בפרקליטות קיבלה באותה שנה רק שלושה מבין 203 הערעורים שהוגשו לה על סגירת תיקים בידי מח"ש.
News1 מציין, כי משמעות הנתונים היא, שרק 3.2% מכלל התלונות שהוכרעו לפני שנתיים נתפסו כמוצדקות. זאת, בעוד 20%-25% מהתלונות המוגשות לנציב תלונות הציבור (במשרד מבקר המדינה) ושיעור דומה מן התלונות לנציב התלונות על שופטים נמצאות מוצדקות. גם בהינתן האופי השונה של התלונות (פליליות/משמעתיות מול מינהליות) ניתן לתהות, האם המשטרה אכן פועלת בצורה ראויה פי עשרה מאשר גופים ציבוריים אחרים.
"הטיפול המערכתי בנושא סובל מבעיה יסודית", קובע אנגלמן. "ממצאיו של דוח זה שבים ומציפים חלק ניכר של הקשיים שהועלו לגבי פעילות מח"ש והמשטרה במהלך השנים, ובמרכזם: חולשת הטיפול המערכתי הנשען על שורה של גורמים שונים במשטרה ובמשרד המשפטים, המטפלים בתלונות נגד שוטרים; העדר גורם אחד האחראי לתכלל את דרכי הטיפול השונות במערך כולו.
"אלפי תלונות מוגשות נגד שוטרים מדי שנה ורק במיעוטן נחקרים שוטרים באזהרה, ואילו אלפי תיקים נסגרים באפיק הפלילי בלי שהועברו לבחינת אפיקי טיפול אחרים, ובהם טיפול משמעתי ופיקודי; העדר מסד נתונים שלם ומהימן המאפשר קבלת תמונה מלאה בכל הנוגע לטיפול שנעשה באלפי תלונות מדי שנה; צורך בהסדרת אמות מידה בין הגורמים המוסמכים לעסוק בתלונות ברמות החומרה השונות, לשם ניתוב התיקים והבטחת טיפול בהם. נמצא כי ההמלצות שהועלו במרוצת השנים בוועדות ובדוחות השונים לא גובשו לכדי תוכנית אשר תיתן מענה שלם לטיפול המערכתי בכלל התלונות כלפי שוטרים".
אנגלמן מתריע: "כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה ושיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה עלולים בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני, ומעלים צורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".
בעיות דומות קיימות במשטרה, שם כפופה מחלקת משמעת לאגף משאבי אנוש. כפיפות זו "עלולה לגלם מורכבות ולהשפיע, בנסיבות שונות, על מידת העצמאות של מחלקת משמעת, בבואה להחליט על העמדה לדין של שוטרים שהתנהגותם פסולה. מדינות בעולם מקיימות מערכים תפקודיים שונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, וככלל ניתן להצביע על מגמה שהולכת ומתעצמת בעולם בעשורים האחרונים, של מעבר למערכים עצמאיים, הנפרדים מהמשטרה וחיצוניים לה".
המשטרה אינה ערוכה - לא בהיבט הארגוני ולא בהיבט התפקודי - לבחינה מערכתית וארגונית של מאות תיקי מח"ש הנסגרים מדי שנה, ממשיך אנגלמן. בחינה כזו אמורה לנתח את התלונות והתיקים, להסיק מהם על בעיות שורש ארגוניות ומערכתיות ולהמליץ על פעולות מתאימות שיסייעו במניעת ביצוע עבירות בידי שוטרים.
בספטמבר 2021 הקימה המשטרה את "חוליית צעדים פיקודיים". ברבעון האחרון של 2021 טיפלה החוליה ב-167 תלונות, ו-55% מהן נסגרו ללא טיפול כלל. בחינת היקף הפעילות של החוליה מעלה תמונה מדאיגה באשר ליכולתה ליתן מענה אמיתי למאות התיקים שנסגרים ללא טיפול, במיוחד לנוכח העובדה שהיא מונה 2.5 משרות בלבד. חמור מזאת: על החוליה מוטלות משימות נוספות, כגון הטיפול בנפגעי עבירה ותיעדוף תיקי מח"ש.
תהליך האזרוח של חוקרי מח"ש, במסגרתו אוישו תקני אגף החקירות בעובדי מדינה במקום שוטרים מושאלים, לא כלל הסדרה והתאמה של הסמכויות הנחוצות להם. לחוקרי מח"ש אין סמכות להורות על סגירת תיקים ללא חקירה, כפי שיש לחוקרי המשטרה; לחוקרים אין סמכות לחתום על בקשות שונות המחייבות חתימה של שוטר בדרגת סגן ניצב ומעלה והם נאלצים להיעזר בשוטרים ממפלג המודיעין במחלקה.
לאגף החקירות והמודיעין במח"ש אין מערך סדור ושוטף של הכשרה וחניכה. רובה של הכשרת החוקרים תלויה בהסכמתה של המשטרה להקצות למח"ש מקומות בקורסי הכשרה מטעמה. כך לדוגמה, נמנעה מחוקרי מח"ש האפשרות להשתתף בקורס תשאול, המהווה נדבך חשוב בסל הכלים המקצועיים הדרושים לחוקר מיומן, עקב סירובה של המשטרה להקצות להם מקומות בקורס.
לחוקרי מח"ש אין גישה ישירה ומלאה למערכות מידע משטרתיות המכילות חומרי חקירה רלוונטיים. יש להם גישה חלקית ומוגבלת לסרטונים ממצלמות גוף של השוטרים, ובשש מתוך שמונה שלוחות החקירות של מח"ש לא קיימות עמדות להורדה ולצריבה של סרטונים אלו. לחוקרים אין גישה ישירה למערכת הקלטות מוקד 100. אנגלמן קובע: "כל עוד אין לחוקרי מח"ש הרשאות לגישה לכלל המערכות המשטרתיות הדרושות להם ולצפייה בהן, תהליך העבודה של חוקרי מח"ש עלול להיפגע באופן מהותי. קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה, ולעיתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה".
אנשי המודיעין במח"ש הם שוטרים
מיליונים למושעים [אילוסטרציה: דוברות המשטרה]
חוקרי מח"ש אינם מצוידים במלוא הציוד הדרוש, כגון אמצעים לתיעוד חקירות במתקני מח"ש ומחוץ להם. הציוד הטכנולוגי באגף דל, מיושן בחלקו ואינו מדביק את קצב ההתחדשות של האמצעים הקיימים במשטרה. הדבר גורר תקלות חוזרות ונשנות וסרבול ובזבוז זמן בעבודה, הנעשית בסביבה שאינה דיגיטלית ואינה מתקדמת. בהעדר יחידת זיהוי פלילי ובלא מעבדות בליסטיות וציוד פורנזי מתקדם, נאלצת מח"ש לקבל את השירותים האלו מהמשטרה. קבלת שירות מהמשטרה וכן משוטרים וממפקדים בה לצורך חקירת שוטרים ומפקדים במשטרה עלולה לפגוע בעצמאות מח"ש.
בשנתיים האחרונות קיימת חולשה תפקודית של צוות חשיפה, אשר אמור להיות חוד החנית של המחלקה. בשנת 2021 ירד ב-12% מספר הידיעות המודיעיניות שהתקבלו במפלג; מספר הפגישות עם מקורות מודיעיניים ירד ב-18%; ומספר תיקי המודיעין ירד ב-8%.
הליך האזרוח לא הוחל על מפלג המודיעין במח"ש, ונכון לפברואר 2022 עובדים בו 14 שוטרים מושאלים ובראשם קצין דרגת סגן ניצב. בתום תקופת ההשאלה למח"ש יחזרו אנשי המודיעין לשרת במשטרה בתפקידים אחרים. קיומה של תלות בין מפלג המודיעין במח"ש לבין המשטרה, יש בה משום פגיעה מובנית ביכולתם של אנשי המודיעין לפעול באופן עצמאי ולממש את אחריותם, קובע אנגלמן.
מחלקת משמעת במשטרה מנתבת מדי שנה 200 תיקים שהועברו אליה ממח"ש למסלולי טיפול שונים (כתב אישום לבית הדין למשמעת; דן יחיד ביחידה; הערת מפקד; הדרכה; צעדים פיקודיים או סגירת תיק), וזאת בלא שנקבעו הנחיות או קווים מנחים לקבלת ההחלטה על הניתוב למסלולים השונים. בשנים 2019-2018 הושעו שוטרים בממוצע לשנה וחצי בעת הליכים אלו, המשטרה שילמה להם משכורות ב-9.7 מיליון שקל - מתוכם 2.25 מיליון שקל לכאלו שבתום ההשעיה שוחררו משורותיה.
המרשם המשמעתי של שוטרים מנוהל במשטרה ללא פקודה או נוהל הקובעים הוראות לניהולו. בשונה מהמרשם הפלילי, שבמסגרתו תיקים פליליים מסוימים מתיישנים ואינם מופיעים במרשם בחלוף תקופות מוגדרות בחוק, רישומים משמעתיים אינם מתיישנים בחלוף הזמן. כתוצאה מכך, רמ"ח משמעת עוסקת בשגרה בבקשות לתיקון הרישום המשמעתי או למחיקתו, ומקבלת החלטות בתחום רגיש זה מבלי שהוגדרו הקריטריונים לכך.
ההמלצה: מיארה תוביל עבודת מטה
אנגלמן. להבטיח עצמאות מלאה
הוועדה לסיוע משפטי במשטרה מאשרת כל בקשה של שוטר למימון היוועצות בשל חקירה ראשונית שאליה זומן במח"ש, מבלי לבצע בסיום ההליך בחינה מחודשת בזכאות השוטר לסיוע מסוג זה. בשנת 2021 אישרה הוועדה בקשות בעלות כוללת של 3.4 מיליון שקל, ובהן 27 בקשות להיוועצות ראשונית, שלאחר החקירה התברר, כי הן אינן בגין מעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקידו של השוטר, ולפיכך אינן עומדות בתנאי הזכאות. למרות זאת, אותם שוטרים לא נדרשו להחזיר את הכסף שקיבלו.
בשנים 2022-2017 הגישה המשטרה 50,584 כתבי אישום והגיעה להסדרים מותנים ב-3,464 תיקים נגד נאשמים וחשודים בעבירות שעונשן עד שנת מאסר. המשטרה לא הגישה כתבי אישום בעבירות דומות נגד שוטרים, ולא נמצאו כל נתונים לגבי חקירות שבוצעו בנוגע לעבירות אלו. מצב זה, בו מח"ש אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו והמשטרה אינה עושה דבר בעניינם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים כאלה.
אנגלמן מסכם: "על-רקע בעיות היסוד ששבות ועולות וכן על-רקע שיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה, ובהינתן כפיפותה של מח"ש לפרקליטות, עולה הצורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".
אנגלמן ממליץ ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, להוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים המטפלים בתלונות ושל העומדים בראשם. הוא ממליץ לבחון את הנעשה בעולם בתחום זה, "בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים".
חוסר האכיפה החמיר לעומת הדוח הקודם ב-2019; אין שימוש של ממש בצווי סגירה מינהליים; ירידה בביקורים של נציגי המשרד להגנת הסביבה במפעלים; המשטרה הירוקה מתרכזת במפגעים ניכרים לעין
גופים רבים מפרים את חוק הביקורת הפנימית; גם הביקורות שמתקיימות נוטות להתמקד בנושאים צרים ▪ לרשות המבקרים עומדים פחות עובדים מהדרוש, ותנאי השכר מקשים לגייס אנשי מקצוע
קשיים בניהול ביקורת עצמאית [צילום: משה שי, פלאש 90]
16 שנים לאחר שהממשלה הקימה את המועצה הלאומית לכלכלה - מעמדה וסמכויותיה לא עוגנו בחקיקה, למרות שהוחלט עם הקמתה לעשות זאת. בשנת 2013 הכין משרד ראש הממשלה הצעת חוק בנושא, אך היא לא קודמה. התוצאה היא, שאין לה סמכות חוקית לקבל מידע ולזמן בעלי תפקידים לדיונים, וגם לא נקבע כיצד ימונה העומד בראשה. כך מדווח (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
המשרד להגנת הסביבה לא נקט אמצעי אכיפה כלשהם ב-60% מבין 3,700 המפגעים הסביבתיים המהותיים בשנים 2022-2018. אם היה טיפול כלשהו, הוא נעשה באמצעות הסדרה בלתי מוגדרת ובלתי אחידה. כך מוסר (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. המצב חמור במיוחד לנוכח העובדה, כי בשנת 2019 הצביע המבקר דאז, יוסף שפירא, על כך שאין אכיפה ב-49% מהמפגעים המהותיים - כך שלמרות הביקורת, המצב החמיר עוד יותר. 70% מכלל המפגעים אינם עוברים אכיפה - שוב עלייה של 11 נקודות לעומת הדוח הקודם.
בעשרות גופים ממשלתיים, כולל משרדי ממשלה ורשויות רבות חשיבות, אין מבקרים פנימיים. גופים אלו אומנם אמורים לקבל שירותי ביקורת פנימית מן המשרדים אליהם הם שייכים או ממשרד ראש הממשלה, אך בפועל כמעט שאין ביקורות כאלו - בניגוד לחוק הביקורת הפנימית. כך מגלה (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. 32 יחידות ממשלתיות מפרות את החוק ולא קיימו ביקורת פנימית במשך שש שנים, נאמר בדוח.
בשנים 2021-2017 הוגשו כתבי אישום ב-18% בלבד מבין 4,600 תיקי החקירה שפתחה המשטרה בגין פשיעה חקלאית. 3,700 תיקים נסגרו, ב-70% מהמקרים - בשל חוסר יכולת לזהות את העבריינים. בשנים 2020-2017 נתפסו גנבי צאן ב-11% בלבד מכלל הגניבות. נתונים אלו, אותם מפרסם (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, ממחישים היטב את כשלונה של המשטרה במאבק בפשיעה החקלאית, הגורמת נזקים במיליארדי שקלים לאורך השנים.
המרכז לגביית קנסות שברשות האכיפה והגבייה אינו ממלא כיאות את תפקידו לגבות פיצויים שנפסקו לטובת נפגעי עבירה. פיצויים אלו, הנפסקים בהליך הפלילי, מיועדים לסיוע דחוף לנפגעים - אך כשלונו של המרכז מוריד לטמיון מטרה זו. כך עולה (2.5.23) מדוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
