סמנכ"ל הכספים לשעבר של חברת דנאל הבורסאית, אלון חכם, טוען שפוטר לאחר שהעלה חשד למעילה בכספיה ולשימוש במידע פנים בידי המנכ"ל,
אילן ישראלי. עוד טוען חכם לאי-סדרים במיליוני שקלים בשתי עסקות שביצעה החברה בשנים האחרונות. הטענות מועלות בתביעה ב-6 מיליון שקל שהגיש חכם (16.5.23) לבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב.
דנאל עוסקת במשאבי אנוש, שירותי סיעוד לקשישים, שירותים לבעלי צרכים מיוחדים ושירותי רפואה. היא נסחרת בשווי שוק של 1.4 מיליארד שקל, ללא גרעין שליטה; בעלי המניות העיקריים בה הם משקיעים מוסדיים - קופות הגמל של הפניקס (12.4%), הפוליסות המשתתפות ברווחים של מגדל (9.6%) וקופות הגמל של הראל (8.1%). את שנת 2022 סיימה דנאל עם הכנסות של 2.4 מיליארד שקל ורווח נקי של 117 מיליון שקל.
התביעה הוגשה גם נגד ישראלי ונגד יו"ר החברה, רמי אנטין, אשר לטענת חכם רואים את עצמם דה-פקטו כבעלי השליטה בדנאל. חכם הועסק בחברה מ-1997 כסמנכ"ל הכספים, ומשנת 2010 - גם כמשנה למנכ"ל. הוא פוטר בסוף 2022, לטענתו - משום שהתעקש להגן על האינטרסים של החברה ובעלי מניותיהם מפני מעשיהם הפסולים של ישראלי ואנטין.
בתביעה נאמר כי בשנת 2019 אישר דירקטוריון דנאל לרכוש 51% ממניות חברת עיניים העוסקת בניתוחים להסרת משקפיים, על-פי מחיר של פי 7.5 מה-EBITDA של עיניים (הרווח השנתי לפני הוצאות מימון, מיסים, פחת והפחתות). משרדי רואי החשבון סומל-חייקין קבע את שווי עיניים לצורך הרכישה, אך סכום זה לא הניח את דעתו של נציג המוכרים,
אורי יוגב, אשר דרש מאנטין להעלות את התמורה ב-5 מיליון שקל.
לטענת חכם, אנטין נענה לדרישתו של יוגב ובסיועו של ישראלי ביצע מניפולציות שהעלו את שוויה של עיניים: הפחתה של הוצאות המימון, הקטנה מלאכותית של הוצאות שיווק והוצאה למראית עין מן העסקה של נכס
מקרקעין. לדבריו, אנטין וישראלי אף אילצו את רואי החשבון לתקן את הדוח שהגישו לדירקטוריון דנאל. הוא התריע בפניהם על חוסר התקינות של מעשיהם, אך הם התעלמו ו"סימנו" אותו כ"מי שאי-אפשר לסמוך עליו", טוען חכם.
התביעה מתייחסת גם לעסקה בה רכשה דנאל את השליטה (51%) בחברת מנור, המספקת בעיקר שירותי פונדקאות לישראלים בגאורגיה. הדירקטוריון אישר לרכוש אותה במכפיל של 6.5 על הרווח השנתי המייצג. מנור הציגה "נתונים כספיים מעוררי חשד", אשר הביאו את שוויה לסכום גבוה במיוחד - 80 מיליון שקל. אנטין וישראלי הסכימו, שתוצאות האמת של מנור ייבחנו לאחר הרכישה - וגם הסכימו למחיר מינימום של 70 מיליון שקל, גם אם יתברר ששוויה הוא אפס.
גם במקרה זה, אומר חכם, הוא התריע לשווא מפני "חשבונאות יצירתית", אך אנטין וישראלי אסרו עליו להציג את עמדתו בפני הדירקטוריון. בדיעבד התברר, כי מנור היא אכן חברה מפסידה - אך למרות זאת דנאל רכשה גם את יתר מניותיה ובסופו של יום שילמה תמורתה סכום מופרז בעליל של 95 מיליון שקל.
טענה לשימוש במידע פנים
עוד אומר חכם, כי בדק ומצא (לבקשת יו"ר ועדת הביקורת,
גיל אורן), כי ישראלי עשה שימוש נרחב לצרכים פרטיים בכרטיס האשראי של דנאל. מדובר ב-300,000 שקל אשר הוצאו בין היתר על מסעדות ובתי קפה בסופי שבוע, לינה במלונות בסופי שבוע ובחגים, שדרוג טיסה פרטית לאיי סיישל, תשלום קנסות תעבורה, חופשות זוגיות במלונות יוקרה וקניות במגוון של חנויות. אנטין השיב, כי היועצים המשפטיים של החברה בדקו ומצאו שאכן כך נעשה, והסכום קוזז מן הבונוס שקיבל ישראלי ב-2021.
חכם מוסיף ואומר כי באפריל 2021 ביקשה ממנו אורנה ישראלי, גרושתו של המנכ"ל, למכור מניות של דנאל ב-250,000 שקל. הוא סיפר על כך באותו יום לישראלי, אשר השיב: "חכה, אל תמכור, אני אדבר איתה". היה זה ערב פרסום דוחות מצוינים של דנאל, אשר הביאו לעליית שער מניותיה, ולטענת חכם מדובר לכאורה בשימוש במידע פנים בידי ישראלי.
לטענת חכם, בעקבות כל אלו הוא פוטר לאחר שימוע למראית עין שערך לו אנטין, אשר לדבריו היה מצוי בניגוד עניינים ולא היה יכול לקיים הליך זה. הוא דוחה את עמדת החברה, לפיה הפיטורים באו בשל כשלים בעבודתו וחוסר שביעות רצון מתפקודו, ואומר שטענות אלו מנוגדות לשבחים ולתגמול הכספי שקיבל בזמן אמת. הצדדים אומנם חתמו על הסכם לסיום עבודתו של חכם, אך הוא טוען שדנאל הפרה אותו בטענה - המוכחשת - שהוא אינו עומד בתנאיו ואף מדליף מידע לתקשורת. לאור זאת, טוען חכם, הוא זכאי לתבוע פיצוי על כל הנזקים שנגרמו לו. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד קליה קליין, טל רוטמן ושגיא סונר, וטרם הוגש כתב הגנה.
