בימים אלה, בהם
ברק אובמה והממשל האמריקני ממשיכים ללחוץ על ישראל לקראת סבב נוסף של שיחות ומו"מ מול הפלשתינים, אנו חוזרים לשאלה בסיסית שעלתה בתקופות קודמות: האם באמת יש לנו ראש
ממשלה חזק וכזה שמוביל אג'נדה ברורה? אלו לחצים מופעלים על
בנימין נתניהו ועד כמה הוא מחויב להצהרותיו מעבר?
לא קל להיות ראש ממשלה בישראל, מדינת המגבלות הבלתי אפשריות שיש בה סוגיות מורכבות ביותר, אבל מנהיגים ישראלים, כמי שביקשו להוביל ונבחרו לכך, נשפטים על-ידי ההיסטוריה - במעשים ובתוצאות דה פאקטו ולא בהפגנת יכולת שרידות פוליטית וביחסי ציבור. מנהיגים אמיתיים לוקחים אחריות על מעשים, מובילים אג'נדה וכותבים את ההיסטוריה. לעתים, על מהלכים כאלה הם עלולים לשלם מחיר פוליטי יקר ולצערנו הרב כבר חזינו במהלכים פוליטיים שאף עלו לראש ממשלה אמיץ בחייו.
נתניהו - מנהיג מתון, תחת לחץ כבד בנימין נתניהו ניצב עתה בפני מספר סוגיות לא פשוטות, בראשן התהליך המדיני המובל על-ידי אובמה, שמתעקש להוכיח הישגים של שלום והדבר עולה לראש ממשלת ישראל בהרבה כאבי ראש כאשר מנגד עומדים ראשי ההתיישבות, דרוכים ומוכנים לכל התבטאות של ראש הממשלה בעניינם, למשל בסוגיית הקפאת הבניה - זו שכפו האמריקנים על נתניהו ואילצו אותו להתעמת עם ציבור תומכיו.
כאן, על נתניהו מוטלת המשימה להוכיח לממשל האמריקני את טעותם שבעצם ההקפאה לא נרשמה שום התקדמות לשלום וסיטואציה זו אף חידדה והחריפה את הבעיה ואת העובדה שבעצם אין לנו בצד השני מנהיג אמיתי ופרטנר של ממש שמוכן לשלום אמיתי ומסוגל לשלוט ברחוב הפלשתיני.
עוד מבית, נאלץ נתניהו להתמודד עם הקמפיין לשחרור גלעד שליט, קמפיין שטרם נראה כמותו בארץ, וכן עם סוגיית הילדים הזרים שדין גירוש מעל לראשם. נתניהו מבין שתמונות ילדים מגורשים מישראל, משולות לצרעת תקשורתית שאין לו עניין בה כמו גם למדינת ישראל, אך מולו עומד החבר הקואליציוני אלי ישי, נחוש לבצע את הגירוש, חבר שאם לא יתרצה, עלול לסכן את הקואליציה ולפגוע עוד יותר בתדמית וביחסי הציבור של ישראל.
מעבר ללחצים הללו מרחפת הסוגיה האירנית ונדמה כי דווקא בתקופת כהונתו, נתניהו יהיה זה שיחליט האם או כיצד תתמודד ישראל עם החזית המזרחית המאיימת. ברור לכולם כי סוגיה זו קשורה קשר ישיר למשא-ומתן עם הפלשתינים וכמוהו גם יחס האמריקנים לישראל.
אין אמת אחת אך תהיה תוצאה אחת מאז קום המדינה, נאלצו מנהיגים ישראלים להתמודד עם הכרעות שאיש אינו מתקנא בהן. ברור שלאחר הצלחה או כישלון קל לכל אחד לבקר את אי ההצלחות או להצטרף לניצחון. עבור נתניהו, המציאות הזו מסובכת שבעתיים, בעיקר בגלל שרוב ההכרעות צריכות להתקבל בטווח זמן מוגדר וקצר מאוד ויש בכל אחת מהן כדי להשפיע על האחרת.
בעניין שליט, נתניהו היה נחרץ מאוד ובאמצעות נאום לאומה במהלך הצעדה הגדולה לשחרור שליט, הבהיר את עמדת הממשלה והסביר את הרציונאל שהוביל את המשא-ומתן למבוי סתום. אפשר להתווכח על התוכן, אולם האיש שרטט מדיניות ברורה.
תהליך של משא-ומתן עם הפלשתינים נותן לנתניהו אפשרות להביע רצינות מול האמריקנים באשר להסדר קבע עתידי, אך המשך הקפאת הבניה תביא לגל כבד של התנגדות מצד חוגי הימין אך גם מצד החוגים המתונים, כאלה שמבחינתם רכשו לעצמם מגרש בישוב לגיטימי ומצאו את חייהם בהקפאה. הצרה הקשה יותר של נתניהו הינה שוב הלחץ האמריקני - סביר שאם תופסק ההקפאה, יופסק גם המשא-ומתן. ואם הוא יופסק, אובמה עלול לא לגבות את ישראל מול האיומים ממזרח ומצפון:
בעניין האירני, ישראל הרשמית דוממת, לפחות ברמה התקשורתית, וזאת אף על-פי שבשבוע שעבר התבשרנו על הפעלתו של הכור הגרעיני בבושייר. אם נתניהו יורה על תקיפה באירן, הוא ימשיך את המדיניות הישראלית הבלתי מתפשרת מול מדינות ערב, זו שאינה מאפשרת הפרת איזון צבאי באזור. השאלה הגדולה היא, האם נתניהו יבטל תקיפה כזו בגלל לחץ אמריקני כבד עליו והאם הידידה הגדולה תסייע במישרין או בעקיפין למהלך כזה? מעניין אם יש לנתניהו תסריטים נוספים ויצירתיים, כאלה שאנו לא מכירים...
נתניהו יודע, שתקיפה באירן תגרור את תגובת חיזבאללה מצפון, איתו גם לבנון, ואולי אפילו כניסה של הסורים למערכה. זו, מלחמה כוללת ובמלחמה כוללת ישראל תידרש לסיועה, עזרתה ותמיכתה הנרחבת של ארצות הברית.
בסוגיית גירוש הילדים הזרים נדמה כי ראש הממשלה מתנגד בסופו של דבר למהלך, אך ברור כי לא שר הביטחון ולא הנשיא פרס יעצרו את הגירוש אלא החלטה ברורה וישירה של ראש הממשלה כזו שתאלץ אותו להתמודד ישירות מול אלי ישי ואולי בעקבות זאת, לשנות את הרכב הממשלה.
ואחרי אלה, הגיע לשיאו מרד האמנים ונתניהו נקט במדיניות ברורה ולא מתפשרת וגם רמז וקרץ לתיאטראות ולשחקנים שהתנגדותם עלולה לאיים על תקציביהם.
נתניהו עומד בפני הכרעות קשות ביותר והוא בהחלט לא פסיבי. אין מולו אמת אחת ונכונה, אך קבלת ההחלטות תוביל בסופו של דבר לתוצאה אחת ואיתה למציאות חדשה. עד כמה יהיה בהחלטות אלה כדי לשקף את המצע שהבטיח טרם היבחרו? האם נתניהו מסוגל לעמוד מול הלחצים הקשים המופעלים עליו מבית ומחוץ? ועד כמה נהיה עדים למזרח תיכון חדש במציאות האבסורדית בה אנו חיים?
מנהיגים ישראלים קבלו החלטות קשות כאמיצות, כאלה שנגדו את הרוח הציבורית וכאלה שתאמו אותה. יש שלא התפשרו על עמדתם גם נוכח הרייטינג המדרדר והלחצים השונים שהופנו אליהם. בטרם היבחרו, הבטיח נתניהו סל אופרטיבי של מדיניות מפורטת. בחודשים הקרובים הוא יוכיח האם מדובר במנהיג שמזיז הרים, או רק במנהיג של סקרים.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
