בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לפני כשבוע הלך לעולמו פליקס זנדמן, מייסד חברת ווישיי, אליו התוודעתי בשנת 2009 למשך שעה וחצי בלבד ● בזמן קצר למדתי על האיש נצורות ונפלאות, וגם את המסר החשוב לחיים שזכה לקיים יום-יום
|
פליקס זנדמן ז''ל. איש גדול (2011-1927)
|
|
|
|
|
|
זכיתי להיפגש עם איש מיוחד שנפטר בשבוע שעבר. לאיש קוראים פליקס זנדמן, מייסד חברת ווישיי. התוודעתי לאיש ופועלו דרך סרטו סוחט הדמעות של חיים הכט, הקשור למה שעבר עליו בתקופת הכיבוש הנאצי ולהקמת האימפריה ווישיי. הספר שכתב, "דרכי מווישיי לווישיי", הוא ספר מרתק על ילד שמנת של פולין של שנות העשרים, דרך חיים תחת האדמה, תחת השלטון הנאצי ועד לאימפריה טכנולוגית של מיליארדים. האיש שרץ למיליארדים, לא שלושה שבועות, כמקובל בתרבות הרדודה של ימינו, אלא כל חייו ולא למען יאכטה, מטוס מנהלים או וילה, אלא כדי לספק פרנסה לעשרות אלפי בתי אב. להלן פתיח הספר, שכתב ושליווה את פליקס לכל אורך חייו: - "פייבל", אמרה סבתי תמה פרידוביץ, "תגיד לי בבקשה, פייבל, של מי הבית הזה?". שנינו עמדנו על מרפסת הבית הגדול שלנו ברחוב בירגידצקה 28. משפחתי התגוררה באחת מדירות הבית. דודי גרישקה - בדירה שנייה. סבא וסבתא, יחד עם ילדיהם שלא נישאו עדיין, סנדר, קושקה, פניה וליזה - בדירה שלישית. בקומה הראשונה של הבית היו גם משרד חברת פרידוב לבניין ולאספקת חומרי בניין. החנויות, המחסנים והאורוות של החברה נמצאו באגפים אחרים של הבית ובמבנים שנצמדו אליו והקיפו חצר גדולה.
חשבתי שסבתא מתחכמת. הבית היה מלא וגדוש בבני משפחת פרידוב ובעסקים שלהם. "זה הבית שלנו. סבתא. אנחנו בעלי הבית". קולה של סבתא תמה היה רך וחזק. כמד היד שהחזיקה את ידי באחיזה עדינה אך איתנה. מפניה הרחבים ומעיניה הכחולות נשקפה תחושה של עוצמה ושל אהבה כאחת, כך לפחות הרגשתי אני, בן התשע. "לא פייבל, הבית הזה אינו שלנו". "תגיד לי", היא הצביעה עכשיו על ערוגות הפרחים היפים שהשתרעו לאורך אחד המחסנים, "של מי הגן הזה?". "שלנו סבתא". "לא פייבל. אני מצטערת. גם הפרחים לא שלנו. ומה בקשר לחנויות האלה שם?". מעבר לחצר נשקפה שדרה של בתי עסק, שהיו גם הם בבעלותה של חברת פרידוביץ. "שלנו". "לא פייבל, לא שלנו". "מה זאת אומרת לא שלנו, סבתא? אני יודע שהחנויות שייכות לנו". "לא, פייבל, החנויות לא שייכות לנו. מה יקרה אם הן יישרפו מחר בבוקר? הממשלה יכולה להחרים אותן. כל העסק הזה יכול להיעלם. החנויות אינן שלנו". "אהה!", הבנתי את העניין. "אני יודע מה שלנו, סבתא, אבא הסביר לי, הוא אמר לי שהדבר היחיד שיש לנו באמת הוא מה שאנחנו לומדים. הוא אמר שזה הדבר היחיד שחשוב. אפשר לקחת מאתנו כל דבר אחר, גם את הבגדים שעלינו, אבל אי-אפשר לקחת מאתנו מה שאנחנו יודעים". העיניים הכחולות העמוקות של סבתא תמה בחנו אותי. "אתה יודע", אמרה כעבור דקה, "אפילו זה לא שלנו". "למה זה לא שלנו, סבתא, האם אני לא יודע את הדברים שלמדתי?". "פייבל יקירי, עכשיו אתה יודע, אבל מחר אולי יתברר לך שאינך יודע. כמה דברים היו נכונים אתמול והיום הם נראים לנו לא נכונים?". התסכול שלי הגיע לשיאו. "אם ככה, סבתא, תגידי לי מה שייך לנו. יש לנו בכלל משהו?". "כן, פייבל. יש לנו הרבה מאוד. אבל הדברים היחידים שהם שלנו באמת הם אלו שנתנו לאחרים עם כל הלב, הלחם שאנחנו שולחים על פני המים, כמו שכתוב בתנ"ך. זה כל מה שיש לנו באמת. אם אתה עוזר למישהו, אם אתה נותן לו משהו משלך, אף אחד לא יוכל לקחת ממך את הדבר הזה גם לאחר המוות". באמצע שנת 2009 זומנה לי פגישה של עשר דקות עם פליקס, פגישה שהתארכה לשעה וחצי. בעשר דקות דיברנו על נושא טכני שהצגתי בפניו, ובשאר הזמן הזמין אותי לארוחה ושיחה בחדר האוכל במפעל ווישיי. באותה תקופה היו בעיתונים פרסומים על נשות האחים עופר, שנוסעות עם בואינג ללונדון לקנות נעליים ועל היאכטה המפוארת של שרי אריסון. פליקס אמר לי: "אתה רואה, אני עומד בתור לאוכל יחד עם העובדים. כולם מכירים אותי ולמרות זאת אף אחד לא מפנה את תורו". "זוהי הוראה מגבוה", התלונן בבדיחות. "אני אוכל את אותם שניצלים ספוגי שמן כמו עובדיי", נאנח, "מה אתה חושב, שלא יכולתי להרשות לעצמי טבח גורמה? או יאכטה מפוארת עם טבח גורמה?", שאל רטורית. פליקס סיפר לי על הסבתא שלו ועל המסר לחיים שהוא מקיים יום-יום. הוא אמר: "אני כבר מעל 80 ובטח לא אחיה לנצח, וגם אחרי שאמות, כל האימפריה שהקמתי, המפרנסת עשרות אלפי בתי אב - זה שלי!".
|
תאריך:
|
14/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
14/06/2011
|
|
אורי נטע
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יורי
|
14/06/11 23:51
|
|
2
|
|
צנחן
|
15/06/11 09:41
|
|
3
|
|
דיילת
|
7/05/13 13:27
|
|
מוחמד סאלם הוא כבן שלושים ומתגורר באום-אל-ח'יר. הוא גר בבית שהשאיר לו אביו המנוח, בית הממוקם בצמידות לגדר של ההתנחלות כרמל. בשנת 2005 הוכה מוחמד על-ידי מתנחלים, בעת בניית שכונה חדשה בכרמל. למן תקרית זו ואילך, מוחמד שרוי בטראומה מתמשכת. מפחד, הוא הפסיק לתפקד ולעבוד, והוא בורח מכל זר שמגיע לאום-אל-ח'יר, ואף מחלק מבני משפחתו. הבית שבו מתגורר מוחמד, שהוא אחד מן הבתים הבודדים במקום שעומדים עדיין על תילם וטרם נהרסו, אינו כולל מתקן שירותים, והמתגוררים בו נאלצים לעשות את צרכיהם בחוץ.
|
|
|
לאחר שבועת הנדל"ן המזרח אירופית התפוצצה, ניתן עדיין להבחין כי שוק זה מכיל פוטנציאל גדול. הפוטנציאל קיים כי מחירי הקרקע ירדו ובגלל הרצון של התושבים לשפר את איכות החיים על-פי המודל המערבי. סגנון הבנייה במזרח אירופה בעבר הושפע מתפיסת העולם של השלטון הקומוניסטי של ברה"מ לשעבר. סגנון הבנייה הושפע מהמצב הכלכלי והתרבותי במדינות הקומוניסטיות.
|
|
|
איני יודע אם זה יהיה מתנחל, שוטר, חייל או סתם אחד שנקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אבל אני חושש מאוד שמישהו ייהרג כאן בקרוב, במסגרת איזה פינוי זניח של מבנה פח או קרוואן על גבעה שאיש אינו יודע איך היא באמת נקראת. כנהוג בפתיחות מעין אלה, אוסיף את המלים "הלוואי ואתבדה", אבל אם לפני כמה חודשים כוחות פינוי ירו כדורי גומי לכיוון מתנחלים, ואם לפני קצת יותר משבוע נזרק בקבוק תבערה - בקבוק תבערה! - אל עבר רכבו של מפקד משטרת בנימין, ואם הציבור הרחב כבר אדיש למדי לנוכח תופעות מסוג זה, אז שערי הגיהינום פתוחים בפנינו.
|
|
|
"אנו מעריכים את עופר לוי כזמר ויוצר, אך עם זאת, הישרדות היא תוכנית המייצגת את כלל שכבות האוכלוסיה וככזו ולא ניתן במה לדעות והתבטאויות מסוג זה בערב השיא של התוכנית". זה הנימוק של ערוץ 10 לפסילת השתתפותו במשדר הגמר של "הישרדות", של הזמר והיוצר עופר לוי בשל דעותיו.
|
|
|
אנשים טובים (וסבלניים במידה) סבורים בטעות שזוהי התבוססות במאבקים פנימיים קטנוניים ודלוחים; אנשים טובים (וסבלניים פחות) סבורים בטעות שהמאבק נוגע בניואנסים האינטרסנטים הכאילו-קטנוניים של התחרות – ולא היא.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
רבקה שפק-ליסק
הלא חרדים מסרבים להיות "חוטבי עצים ושואבי מים" לרבנים, אברכים ופוליטיקאים חרדים או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
|
|
|
ראובן דינור
כאשר צבא מוקם להגן על אזרחי המדינה בהגדרתו וזו מטרתו העיקרית, אינו יכול שהגנה זו תיסדק והאזרחים עליהם הוא מגן יחטפו ההגנה היא באחריותו ושומה עליו כגוף מבצע למנוע חטיפת אזרחים
|
|
|
חנינא פרבר
הרשע נמצא סמוך לחכם, כדי שהחכם יתקנו' אולם לתיקונו דרושים כוחות גדולים התם וזה שאינו יודע לשאול אין בכוחם להחזיר את הרשע למוטב משימה חשובה זו מוטלת על הבן החכם שהוא הגבוה מכולם...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|