סיכום תמציתי של הפרטים שהתפרסמו עד כה בפרשת מרגלית צנעני מגלה שהיא חשודה בכך שהפעילה בעלי זרוע כדי לגבות חוב שלדעתה מגיע לה, ובידי המשטרה ראיות מוצקות לכך לרבות הקלטות של האזנות סתר.
במצב עניינים שכזה, נשאלת השאלה אם - בימים אלה - יש למרגלית צנעני כוחות נפש למפגש מחודש עם העולם שמחוץ לכותלי בית הסוהר.
כי מרגול עתידה לגלות שהעולם הזה השתנה מן הקצה אל הקצה: מיד עם יציאתה מהכלא יתברר לה שהאנשים מתעשיית הבידור, שהיו בשר מבשרה, עברו למדרכה השנייה.
ובמילים אחרות, מרגלית צנעני תחוש באחת את הצינה המקפיאה של הניתוק מהאנשים שהיוו את עולמה, וכל שיוותר לה הוא קומץ בני משפחה וכמה חברים קרובים שגם הם יתמעטו ויילכו בהדרגה.
האם מרגלית צנעני, האשה שחייה עד היום היו לאור הזרקורים, תוכל להתמודד עם המצב החדש הזה?
כי חייבים להבין: מרגלית צנעני, כמו כל אמן, פיתחה עם השנים רגישויות מיוחדות, שבלעדיהן לא ניתן להתפתח בתחום האמנות. קצות העצבים של אמן אינם כשל אדם מן היישוב. הם חשופים תמיד לכל איוושה.
והרגישות המיוחדת הזו, האופיינית לאמנים, היא זו שתעמוד עתה בעוכריה של צנעני בבואה להתמודד עם המצב החדש. מרגלית צנעני זקוקה להסתגלות מיוחדת כדי לנסות ולזרום בתוך המערבולות הרגשיות שהחיים החדשים בחוץ מזמנים לה.
משכך, דומה שהמעצר והניתוק הכפוי מעולם הבידור חוסכים למרגלית צנעני מפגש פנים אל פנים עם הריק המקצועי והאישי שהיא תיתקל בו עם שחרורה מהכלא.
בעניינה של מרגלית צנעני, הצורך בהסתגלות ושיקום זועק לשמים והוא מעולם לא היה מוחשי כל כך.
מתחילים באיתמר בן-גביר שהוא השר לשגעון הלאומי - דיינו, עוברים לשר האוצר ששודד את הקופה הציבורית - דיינו, ושר המשפ...
