סוד גלוי וידוע מזה שנים רבות הוא שמטרתם הסופית של כלל ערביי ארץ-ישראל, על פלגיהם השונים, אחת היא: חיסולה הפיזי בפועל ממש של מדינת ישראל והקמת מדינה טרוריסטית ערבית-'פלשתינית' תחתיה. זו ורק זו היא אכן שאיפתם של 'ערביי החוץ' כהגדת הערביים עצמם, של 'ערביי הפנים', של ערביי 48 וערביי 67.
ברית הבריונים הניאו-נאצית של חמאס ואש"ף, ההולכת ונרקמת בימים אלו, ועם זאת כוונתם להתחיל ולפעול כנגד ישראל במשותף, חושפת שוב ומאששת את אותו 'סוד' בתיזמון קלאסי מבחינת ישראל, רגע היסטורי אחד לפני התרחשותה של התקלה הפטאלית, של הטעות התולדתית הנוראה הטמונה בכינון מדינה 'פלשתינית' ממערב לירדן.
הברית החדשה-ישנה של שני בריוני השכונה בה אנו חיים,
חאלד משעל ואבו-מאזן, וכניסתו הצפויה של החמאס לפעילות במסגרת אש"ף, חושפת באור שמש את האמת האחת הניצחית כי אנו נמצאים במאבק טוטאלי על מלוא רוחב ואורך ארצנו כולה בעוד שום 'ויתור' כזה או אחר על חבל מחבלי הארץ בעבור אותם בריונים טרוריסטיים, לא יביא בכנפיו את בשורת ה'שלום', אלא להפך, רק יגביר את תיאבונם, יעמיק, ירחיב ויעצים את המלחמה הכוללת על הארץ.
כזכור, אותו 'ארגון לשחרור פלשתין' (אש"ף) הוקם בשנת 1964 ע"י ערפאת, אבו-מאזן וחבר מרעיהם, דהיינו כשלוש שנים לפני מלחמת ששת-הימים בה נכבשו ושוחררו בידי ישראל, ירושלים, יהודה, בנימין ושומרון. 'האמנה הפלשתינית' מ-64, האמנה הפלשתינית המתוקנת' מ-68, כמו גם 'תוכנית השלבים' מ-74, כולן עניינן אחד: חיסול מדינת ישראל והקמת מדינה 'פלשתינית' תחתיה. משמע, לא רק את ירושלים המזרחית ויו"ש שואף אש"ף לשחרר מידי ישראל כי אם בראש וראשונה את אשקלון ובאר-שבע, את רמלה, לוד ויפו, את חיפה, נצרת וצפת.
הבדל טרמינולוגי
'אמנת החמאס' מ-1988 נבדלת מ'האמנה הפלשתינית' רק בטרמינולוגיה האיסלאמית שלה ובמטרה הסופית לייסד בארץ-ישראל מדינת הלכה איסלאמית. אולם מבחינת מדינת ישראל, היא זהה לחלוטין לזו הפלשתינית באשר שתיהן שואפות לאותה תוצאה עצמה: חיסולה המוחלט והסופי של מדינת ישראל, חס ושלום.
הווה אומר, ברית בריוני הטרור של החמאס ואש"ף בראשות משעל ואבו-מאזן, חושפת לעיני כל כי למרות ההבדלים הטקטיים בין שני הארגונים, המטרה האסטרטגית של חיסול ישראל, אחת היא, ולמעשה מדובר בתיאומים סיאמים, במפלצת איסלאמו-נאצית דו-ראשית.
ובכן, לנוכח החיבור הטבעי והמתבקש הזה בין הפלגים הערביים הפלשתינים, הלוחמניים והטרוריסטיים, והצהרת המלחמה הטוטאלית שלהם על הארץ כולה, הצהרה המובלעת בעצם התחברותם יחדיו, ומנגד, בהנחה מובנת מאליה שעם-ישראל ומדינתו חפצי-חיים המה, חייבת ממשלת ישראל להתנער, לעשות הערכת-מצב וחשיבה מחודשת ועם זאת להיפרד אחת ולתמיד מכמה 'מוסכמות' שהשתלטו עליה ועל השיח הציבורי כולו והתקבעו בתודעה התקשורתית-קולקטיבית הרדודה שלנו.
בראשונה, יש להיפטר אחת ולתמיד מהסיסמאות השקריות, ההרסניות והעקרות שהשתלטו על חיינו, כדוגמת 'שטחים תמורת שלום' ו'שתי מדינות לשני עמים' באשר ישומן של הללו לא יקדם 'שלום' כלשהו, כמסתבר, אלא אך ובלבד יגביר וינציח את המלחמה על הארץ כולה, את הטרור הערבי הגואה ואת שפיכות הדמים האין-סופית.
בשנית, הגיע הזמן שממשלת ישראל תתנער משיגיונות ה'שלום' ההזויים שלה אשר לא הביאו עלינו עד כה אלא תוספת רצחנות ושפיכות דמים. זה הזמן להתחיל ולפעול בכיוון ההפוך שרק הוא טומן בחובו סיכוי לשלום-אמת בטווח הארוך. זה הזמן שעל ממשלת ישראל לשוב אל הערכים הציונים היסודיים ביותר, משמע חתירה להעלאת כמה שיותר יהודים לארץ ובמקביל עידוד הגירה, ביסוס מדינה יהודית על כמה שיותר שטחים משטחי ארץ ישראל, ובכלל זה החלה מיידית של הריבונות הישראלית המלאה על חבלי יהודה, שומרון ובנימין.
זו הדרך האחת, הנכונה והבטוחה, הקשה והארוכה, לשלום-אמת עם אויבינו כולם, וזו אכן חייבת להיות תגובתנו על מהלך התאחדותם של החמאס ואש"ף במטרה אחת מוצהרת לנסות ולחסל את מדינתנו ולכלותנו: מדינה יהודית, של העם היהודי, בכל מרחבי ארץ ישראל.
