האוסקר ישראלי - כמה צפוי <br>

כבר שנים שמנסים לשוות לטקס האוסקר הישראלי צביון הוליוודי של נופך כוכבים וזוהר אבל בכל הפעמים שנוכחתי בו, תמיד יצאתי בתחושה שמדובר באירוע קרתני. נכון שהיתה תהלוכה של שמלות ערב ומחוכים שמבליטים שדיים, אבל ההתנהלות הארוכה והמייגעת של הטקס עצמו מוכיחה שיש לנו עוד הרבה ללמוד מהאמריקנים.

הטקס שמשודר ב'ערוץ 2' בפריים טיים, מממלא לערוץ את כל המשבצת של בין שמונה וחצי בערב לחצות. אי לכך מעבר להפסקות הארוכות של היציאה לפרסומות, כדי למשוך את הזמן עד חצות מילאו את הערב במתן פרסים ומחוות למפעלי חיים לאנשים שבלטו לאורך השנים בתרומתם לתעשייה.

השנה קבלו טפיחה כזאת על השכם: יורם גולן ממשרד המסחר והתעשייה שהיה אחראי על עידוד הקולנוע הישראלי, המלחין נחום היימן והקולנוען אברה'מלה הפנר. כולם בהחלט ראויים להוקרה אבל כל זה והיציאה לפרסומות גרם להתנהלות מייגעת ומפוהקת של הערב.

עד כדי כך שלקראת המחצית אנשים פשוט נטשו בהמוניהם את ההיכל והלכו לראות את המשך הטקס בבית מול מסך הטלוויזיה. שם גם רואים יותר טוב ובבית כידוע היאוש יותר נוח....

הפעם התקיימה החגיגה במשכן לאמנויות הבמה, בהחלט מקום יאה לערוך בו מפגש של כל אנשי התעשייה, שהשנה כידוע לכולנו היא עולה כפורחת. 23 סרטים, אני חוזרת 23 סרטים, התמודדו בתחרות. מתוכם לפחות תשעה נמצאים בחמישייה הפותחת, מה שגרם למתח רב בין אלה שעלו לגמר ולתחושות תסכול ומרמור לאלה שלא זכו. על פרס הסרט הטוב ביותר התמודדו חמישה: 'אור' של קרן ידעיה, 'מטאליק בלוז' של דני ורטה, מדורת השבט' של יוסף סידר, ללכת על המים של איתן פוקס, ו'עטאש-צמאון' של תאופיק אבו וייל.

בלטו בהיעדרם ברשימה הזאת: הסרט הנפלא 'אושפיזין' של גידי דר, 'שנת אפס' של יוסף פיצ'חזדה, 'ולקחת לך אשה' של רונית ושלומי אלקבץ וכן, גם ל'סוף העולם שמאלה' של אבי נשר שהוא בהחלט סרט חביב עם קסם רב הגיע להיות שם.

האמת שהתוצאות היו די צפויות. 'מדורת השבט' של יוסי סידר קטף את רוב הפרסים (הסרט הטוב ביותר, הבימוי, שחקנית המשנה-חני פירסטנברג), דנה איבגי קבלה את פרס השחקנית על משחקה ב'אור' ואבא שלה, משה איבגי, גם הפעם קבל פרס כשחקן משנה ב'מטאליק בלוז'. צדק פואטי נעשה עם שולי ראנד הנפלא שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר על משחקו ב'אושפיזין'. סרט מחמם לב
שלא זכה להתייחסות המגיעה לו.

כאמור, למרות שהשנה מילאו את ההפסקה לפרסומות במופעים שונים, עדיין היה הערב ארוך מדי ולא ממוקד. קושניר הנחה אותו בחביבות, ונראה שדובר קוסאשווילי ('חתונה מאוחרת') מינה עצמו לפרובוקטור של הקולנוע הישראלי. בכל פעם שהוא עולה לבימה (כך היה גם בפרס וולג'ין בפסטיבל הסרטים בירושלים) הוא יוצא בהצהרות נגחניות. הפעם הוא מחה על כך ש'סוף העולם שמאלה' לא נכלל בקטגוריית הסרט ו/או הבימאי הטוב ביותר, ובמקום להכריז על 'ללכת על המים' כמועמד הוא הכריז פעמיים ושלוש על 'סוף העולם שמאלה'. אפשר לראות בכך מחווה חינני ופורץ גבולות אבל היה זה גם אקט מעליב כלפי 'ללכת על המים' שהוא בהחלט סרט ראוי ומה חטאו ש'סוף העולם' לא נכלל והוא כן?

ואם כבר פרובוקציה או קריאות מחאה אז למה קוסאשווילי לא מחה על סרטים מצויינים אחרים שזכו להתעלמות? בעיני, 'שנת אפס' של פיצ'יחזדה הוא סרט נפלא-פיוטי ומיוחד, 'ולקחת לך אשה' של רונית ושלומי אלקבץ הוא חוייה מטלטלת ומסעירה, 'אושפיזין' של גידי דר ושולי ראנד גם הוא חוויה מרגשת. סרט נפלא, פיוטי, מלא חן וחסד וחמלה ורחמים ויופי ורגישות. אז אם כבר יוצאים למלחמות, דובר, צעק את הקיפוח של כולם. נראה לי שהצעקה שלך על 'סוף העולם' לא חפה מאינטרסים...

וכאן אנו מגיעים לתמיהה אישית. המכנה המשותף לרשימת הסרטים הטובים הזנוחים הוא העובדה שאף אחד מהם הוא לא 'מיין סטרים'. 'לא בחבר'ה'. אי אפשר להתעלם מכך ש'ולקחת לך אשה' ו'סוף העולם שמאלה' גוללים הווי ומצוקות של משפחות מזרחיות, ו'אושזפיזין' שמתרחש בשכונה חרדית הוא בכלל סרט על 'דוסים'. הוויה זרה רחוקה וקשה לעיכול למרבית חברי האקדמיה. מה שמביא להרהור נוסף: אם על חברי האקדמיה היו נמנים יותר מזרחיים ויותר נציגים עם זיקה לדת ולמסורת אני בטוחה שהתוצאות היו שונות.

מה שכן אני יכולה לנחם את רונית אלקבץ, שולי ראנד ופיצ'חזדה- הסרטים שלכם כל כך מיוחדים וחודרים ונוגעים וצובטים בלב שלמרות ההתעלמות מכם - לסרטים האלה יהיו חיים משלהם. ויש כבר מספיק דוגמאות לסרטים שזכו להתעלמות הבקורות או המימסד ונחשבים היום לנכסי צאן ברזל של הקולנוע הישראלי. כמו למשל 'גבעת חלפון' של אסי דיין שבזמנו נחשב לסרט בורקאס נחות והיום הוא סרט קאלט. אז אל יאוש, חברים!

אחר כך היתה קבלת פנים ב'פואייה' של 'היכל התרבות' ושם פגשנו את אושיות הקולנוע הישראלי: דוד ליפקינד, נפתלי אלטר וכתריאל שחורי מהקרן לקולנוע, המפיקים: מרק רוזנבאום, מיכה שרפשטיין, יורם כסלו, ריקי שלח. הצלמים: אמנון סלומון ודוד גורפינקל. סוכנות השחקנים: לביאה הון, רודיקה אלקלעי, לבנה חכים, זוהר יעקובסון, פרי כפרי. וכמובן שחקנים ושחקניות: מיכל ינאי, ניצה שאול, ענת וקסמן, ליאור אשכנזי, דב נבון, יפתח קצור, חנה לסלאו, אבי קושניר, יודה ברקן, שיש קולר, לימור גולדשטיין ועוד ועוד.