חג ההודיה והחרדים

ליהודי חרדי לא קל להתמודד עם מציאות החיים בין הגויים במיוחד כשחוגגים חגים לאומיים. למי שאינו יודע, יום החמישי האחרון של חודש ספטמבר למספרם הוא יום חג אמריקני בו אומרים "תודה לאל על החסד שעשה עם אמריקה". השאלה היא כיצד על החרדים להתמודד עם חג שאינו דתי אלא לאומי, האם אנו שותפים לחג הזה או שלא מעניין אותנו.

חלק מן הישיבות ובתי הספר מקיימים לימודים רק חצי יום, מסבירים כי החצי יום זה בשביל ללמוד על אמריקה ותרבותה, כשלמעשה כל ישיבה מחפשת את דרכה איך להתחמק מן המצב המביך, האם אנו החרדים חוגגים את החג הזה או שאין לנו עם זה דבר.

ברור שאסור להרגיז את האמריקני שלא יבין איך אזרח יכול שלא להשתתף בחג הלאומי הזה, אבל מאידך איך מתמודדים עם החינוך בנושא הזה. האם נאכל תרנגול הודו כפי שנוהגים באמריקה ביום הזה, או שדוקא ביום הזה לא ניגע בעוף הזה בשביל שלא יחשדו בנו כי אנו חוגגים את החג הזה?

אגודת ישראל באמריקה מקיימת בחג הזה את הוועידה השנתית, השנה היא דחתה את הוועידה בגלל ההוריקן. בדרך כלל היא כאילו מוכיחה שהיא משתתפת בחג הזה, ודווקא אז מקיימת את הוועידה בבית מלון כאילו שהולכים לחגוג סוף שבוע כמנהג כל אמריקה בסוף שבוע זה.

קורה משהו מדהים: רוב החנויות ביום הזה סגורות, אבל בשכונות החרדיות העסקים כרגיל, פרט לבנקים ודומיהם שהם סגורים. השאלה היא כיצד עלינו לנהוג במצב הזה, האם זה צודק או שזה נחשב חוקות הגויים.

על דעתו של גדול פוסקי הדור האחרון, ר' משה פיינשטיין זצ"ל, חלוקות הדעות. מצד אחד אומרים שהוא אסר כל מסיבה או אכילת תרנגול הודו ביום הזה, מאידך כותב חתנו תשובה שבה הוא מתיר וטוען, כי חמיו התיר אכילת תרנגול הודו ביום הזה. יודעי דבר אומרים, כי ר' משה בשאלה הזו קודם בדק מי השואל ולפי זה ענה.
נשמע גישות אחרות לנושא, ולכן צריך להיות חכם שלא להרגיז את מי שרואים בהתנהגות הזו פגיעה באזרחותם.