למה שנתפלא על התנהלותם של שני אנשי הבשורה הפוליטית החדשה, חבר הכנסת יאיר לפיד מנהיג "יש עתיד", וחבר הכנסת נפתלי בנט מנהיג "הבית היהודי", אחים-לחשק-להיכנס-לממשלה-החדשה. השניים לא טרחו להשיב על פנייה מוקדמת של אומ"ץ, לכלול במצע של מפלגותיהם סעיף המבטיח מאבק בשחיתות השלטונית. נציגיהם גם לא העלו את הנושא הזה במהלך המו"מ הקואליציוני והממשלה החדשה לא תתחייב להתמודד עם השחיתות הציבורית.

על-מנת לשמור על איזון פוליטי, כדאי לציין שפנינו גם אל חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מנהיגת מפלגת העבודה, וגם היא לא התייחסה לפנייתנו. להזכיר שחברת הכנסת יחימוביץ' קיבלה לפני חצי תריסר שנים את אות אומ"ץ על פעילותה נגד השחיתות, זה חלום רחוק אולי מארץ אחרת פחות נהדרת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו גילה בשבועות האחרונים חולשה כללית מאז שהוחוור לו שהוא עלול לאבד את השלטון, ומסיבות מובנות פיתח תלות בליברמן שמאמין עדיין שיצא יבש מהבוץ הפלילי וינסה לרשת אותו בבוא העת.

ליברמן היה זה שנתן לנתניהו אולטימטום להפקיד בידיו את תיק החוץ עד לסיום ההליכים המשפטיים ולמנות אותו בשלב ביניים כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שהיא הוועדה החשובה ביותר בכנסת. הסכם דרקוני זה לא נראה לאומ"ץ, והחלטנו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה על-פי הצעתו של חבר הצוות המשפטי שלנו, עו"ד פנחס (פיני) פישלר.

להלן המכתב ככתבו וכלשונו:

• לכבוד
  היועץ המשפטי לממשלה
  עו"ד יהודה וינשטיין
  א.נ.
  
  הנדון: הסכם בעייתי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו
  לבין חבר הכנסת אביגדור ליברמן
  
  שר החוץ לשעבר חבר הכנסת אביגדור ליברמן הכריז בימים האחרונים בכלי התקשורת שסיכם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שבממשלה החדשה שהוא אמור להרכיב לא ימונה שר חוץ והתיק יוחזק בידי ראש הממשלה עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו בתקווה שלאחר מכן הוא יקבל את התיק לידיו.
  
  הודעה זו מצביעה על עבירה לכאורה על החוק המחייב להציג בפני הכנסת כל הסכם קואליציוני.
  
  אנו מבקשים את התערבותך המיידית לביטול ההסכם הנדון ולנקוט בצעדים המתבקשים כדי שהחוק יכובד על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבר הכנסת ליברמן".

העתק המכתב נשלח אל מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, שעורך בימים אלה בדיקה יסודית על תפקודה של פרקליטות המדינה בכלל ושל לשכת היועץ המשפטי לממשלה בפרט. הבדיקה תתמקד, בין השאר, בכשלים בהתנהלות של מערכת המשפט לגבי תיק החקירה של ליברמן לאורך תריסר השנים האחרונות.

בתגובה לכך קיבלה אומ"ץ את התשובה הבאה:

התברר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין התחמק למעשה מלקבל הכרעה בשאלה העקרונית, האם לשמור תיק לחבר כנסת המנוע מלהתמנות לשר מאחר שהוא חשוד בפלילים, והעדיף להמתין עד לסיום משפטו של ליברמן. התנהלות בעייתית זו מאפיינת את תפקודו המקצועי הלקוי של היועץ המשפטי, שנדרש בימים אלה להתפטר על-ידי ציבורים שונים, בכללם אומ"ץ, בעקבות שורה של מחדלים שנזקפים לחובתו.

למרות שמבקר המדינה היה מכותב לפנייתנו, לא טרחה לשכת היועץ לכתב את מבקר המדינה, אולי משום שהביקורת שנעשית בלשכה אינה לפי רוחה. אפשר למצוא אולי נחמה פורתא בעובדה שמשרד מבקר המדינה נחוש להמשיך בביקורת ללא משוא פנים כפי שהבהיר לנו המבקר בתשובה לפנייתה של אומ"ץ.

מי שחשב שבכך תמה הביקורת שלנו על המינהל הלא תקין שקדם להקמת הממשלה החדשה, טעה. למרבה הצער, הופקד המו"מ בידיהם של כמה יועצי-חרש מיומנים שניסו לנווט את ראשי המפלגות לאו-דווקא לפי הצרכים הממלכתיים. הבולט ביניהם הוא ללא ספק אורי שני, שנחשב לאדם כוחני, חסר מעצורים ובעל לב רע, ששימש בעבר מנהל לשכתו של אריאל שרון בתקופת כהונתו כראש הממשלה.

שני נחשב מאז לבעל קשרים מסועפים, שאינו עושה דברים לשם שמיים, ויודע היטב להיות מחובר לשלטון ולינוק מעטיניו. ביטוי מוחשי לכך היו כמה פרויקטים ממלכתיים של תערוכות שהועברו בשעתו ללא מכרז תקין לטיפולה של רעייתו של שני, בעלת משרד פרטי משגשג לארגון תערוכות. אומ"ץ התריעה על כך בשעתו בפני מבקר המדינה.

שני היה בעבר חבר בצוות החווה הסגור של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, והוא ידיד קרוב של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. העובדה ששרון ואולמרט הם בעלי רקורד שלילי של שחיתות אישית וציבורית לא הפריעה לשני, שגם הוא לא נכלל בין צדיקי הדור.

קרוב לוודאי שהשדכן בין לפיד לשני היה אולמרט, ידידה של משפחת לפיד שנחשב לזן מוגן אצל המנהיג הפוליטי החדש, שמבקש לנווט אותו בשלט רחוק באמצעות שני על-פי צרכיו ולוח הזמנים שלו.

לאן מגיעה הצביעות של יאיר לפיד ניתן ללמוד מהסיפור הבא: מיד עם תחילת המו"מ הגועלי-ציוני, הודיע לפיד כי לא יסכים לנהלו מול יועצו המודח של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נתן אשל. אשל חתם על הסדר טיעון לפיו הודה בהתנהגות לא הולמת כלפי עובדת לשכת ראש הממשלה ר', התפטר מתפקידו, והתחייב שלא לעבוד יותר בשירות הממלכתי.

אשל עצמו הכחיש שבכוונתו להשתתף במשא-ומתן, אם כי יודעי-דבר בצמרת הליכוד גילו שלמרות שאין לו תפקיד רשמי, הוא ישמש כ"שליח מיוחד" מטעם נתניהו למגעים קואליציוניים, בעיקר עם המפלגות החרדיות.

מקורביו של אשל אמרו בתגובה, שאשל לא הגיע לבית משפט אבל נציגו למו"מ של לפיד, אורי שני, הורשע ב-1999 בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד, בכך שעשה שימוש פרטי בלשכתו ובנהגו כאשר שימש יושב-ראש עמידר, שהיה מינוי של שרון (שיכהן אז כשר השיכון). נגזרו עליו קנס בגובה עשרת אלפים שקלים ומאסר על תנאי.

זאת ועוד: לשני לא הייתה בעיה אתית לחבור אל האוליגרך ארקדי גאידמק השנוי במחלוקת לשמש תקופה מסוימת מנהל עסקיו בארץ, ואמור היה לקבל כצ'ופר נתח מחברת בנייה שגאידמק רכש ומכר בינתיים.

בשעתו ניהלו ביניהם שני וגאידמק התדיינות משפטית בעניין זה והנושא עבר לגישור. אחרי ששני עזב את גאידמק, הוא התמנה כמנהל חברת פולאר העוסקת בהשקעות בתחום הנדל"ן בארץ ובחו"ל. אחת ההשקעות הללו הייתה בפרויקט הנדל"ן הירושלמי הולילנד.

ההסתבכות בהולילנד גרמה לחברה הפסדים כספיים בגין פגיעה בזכויות הבנייה, ביכולת למכור את הדירות והמחירים שבהם הן נמכרות. אלה הובילו את פולאר לבצע מחיקות של 200 מיליון שקל והקושי לעמוד בהחזרי ההלוואות שנטלה ממחזיקי האג"ח נהיה כבד על כתפיה. מאז כניסתו של שני לתפקיד המנכ"ל בפולאר, איבדה החברה קרוב ל-60% משוויה והיא נסחרת כיום לפי שווי זעום.

עוד אחד שפעל בצוות המו"מ ללא לאות היה רו"ח משה ליאון, שהיה בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומאדריכלי תופעת ההון והשלטון, ומשמש נציגו של ליברמן בצוות של הליכוד-ביתנו.

ליאון חייב הרבה לליברמן. כאשר ליברמן כיהן כשר התחבורה, הוא מינה את ליאון כיו"ר חברת רכבת ישראל. על-פי החשד, ליאון נושא עד היום באחריות לשורה של פרשות של פגיעה בטוהר המידות בעת רכישת קרונות חדשים וציוד אחר לרכבת.

בשעתו פנתה תנועת אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, בדרישה שיתערב באופן מיידי להשלמת החקירה בעניין מכרז קרונות הרכבת:

• "לפני יותר משנתיים, פנתה אומ"ץ למבקר המדינה ולמשטרת ישראל והעלתה על סדר היום דרישה לחקירת אי-סדרים במכרז קרונות הרכבת, שבהם היו מעורבים מר משה ליאון, לשעבר יו"ר חברת הרכבת ועופר לינצ'בסקי, לשעבר מנכ"ל הרכבת ולשעבר מנכ"ל 'סימנס' ישראל, שנגדו נפתחה חקירה על חשד למתן שוחד במכרז הטורבינות בחברת החשמל.
  
  בתשובה לפנייתנו נמסר לנו, כי נערכת חקירה בנושא זה על-ידי המשטרה ובדיקה על-ידי מבקר המדינה.
  
  כעבור זמן, נמסר לנו שהחקירה הוקפאה עקב ההסדר שהגיעו עם מנכ"ל 'סימנס' בתמורה להסכמתו להיות עד המדינה בפרשת חברת החשמל.
  
  לפני יותר משנתיים תוצאות המכרז היו בניגוד למגמה עולמית המעדיפה קרונות דו-קומתיים. יושב-ראש הרכבת מר ליאון ומנכ"ל הרכבת העדיפו קרונות חד-קומתיים, דבר שגרם להרמת גבה של בעלי מקצוע שטענו שהבחירה הינה בבחינת בכייה לדורות, ואכן התוצאות העגומות ניכרות היום בשטח.
  
  הזכייה בחברת 'סימנס' כספקית הקרונות החד-קומתיים (שהיום כבר ברור יותר ששוחד כמקדם עסקי היה די מקובל בחברה ויש האשמות בכמה מדינות בעולם ו'סימנס' אף שילמה קנסות כבדים בהתנהלות הנ"ל) היתה, כאמור, תמוהה לדעת המבינים בנושא בארץ ובחו"ל.
  
  בכיר ברכבת העיד כי יועצים חיצוניים אף תמכו והעדיפו רכישת קרונות דו-קומתיים, אך כאמור הנהלת הרכבת התעלמה מהייעוץ שהיא הזמינה.
  
  לתנועת אומ"ץ נודע כי במהלך תהליך המכרז התעוררו סימני שאלה נוספים לגבי כמה תופעות, ביניהן: הגשת הצעות מחיר שלוש פעמים בניגוד למקובל במכרזים גדולים, העדפת ייצור בסלובניה במקום בגרמניה, התאמות טכניות לדרישות 'סימנס', ועוד.
  
  כל זה הועבר זה-מכבר למבקר המדינה, שהעביר למשטרת ישראל את החקירה מאחר שהיה יותר מחשד סביר לאי-סדרים, לכאורה, במכרז ובבחירת הזוכה.
  
  כאמור, מנכ"ל 'סימנס' ישראל הודה, על-פי פרסומים בכלי התקשורת, בתשלום שוחד, לכאורה, לבכירים לשעבר בחברת החשמל וחתם על הסכם עם הפרקליטות לשמש עד מדינה. למרות זאת החקירה עדיין תקועה ולא ברור מי מבין הבכירים ברכבת יועמד לדין, אם בכלל.
  
  הפרשה נראית על פניה עגומה לאור העובדה ש'סימנס', שאמורה הייתה להתחיל לספק קרונות ראשונים בספטמבר 2007 (לעת עתה איחור של 16 חודשים), לא סיפקה את הקרונות הללו וטרם ידוע מתי תתחיל לספק, כנראה בגלל קשיים טכניים שנתגלו במהלך מבחני כשירות הקרונות והקטרים.
  
  לדברי בכיר ברכבת ישראל, קיימות במקביל טענות קשות על האיכות הטכנית והתאמת הקרונות לתשתיות הרכבת.
  
  על פניו נראה כי פרויקט הקרונות החד-קומתיים בעלות של כמיליארד ש"ח היה מבוסס על שיקולים זרים ולא עניניים של בעלי עניין והנהלת הרכבת, בראשות מר ליאון ומר לינצ'בסקי וכל זאת בחשד, לכאורה, לטובות הנאה.
  
  תנועת אומ"ץ סבורה שפרשה זו חייבת להיחקר על-מנת לברר באם אומנם בכירים ברכבת ובהם יו"ר הדירקטוריון לשעבר משה ליאון ומנכ"ל הרכבת לשעבר מר עופר לינצ'בסקי, החשודים בקבלת טובות הנאה, אומנם ביצעו את העבירות הלכה למעשה ויש מקום למצות עימם את הדין".

למרבה הצער, חרף ממצאי החקירה המשטרתית ובדיקת מבקר המדינה, הסתיימה הפרשה בקול ענות חלושה מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. רו"ח ליאון יצא מהפרשה בעור שיניו מבלי שנוקה מהחשדות שהיו נגדו. צירופו לצוות הנוכחי של הגועליציה לא תרם לתדמית של העוסקים במלאכה.