אור בקצה המנהרה

שלושה אירועים שהתרחשו בימים אלה, יצרו לראשונה מזה שנים - בחיינו כאזרחים - אור בקצה המנהרה. האור בוקע בזכות ראש מפלגת יש עתיד שמסמן הצלחה שיש עימה עתיד. פעולה נוספת של שינוי עמדות מסתמנת כהפתעה מכיוון שר התשתיות בעניין הנוגע לכל ישראלי. בזכות שני אלה ואחרים, עשוי להיוולד שינוי בתפישת האזרח הישראלי את זכויותיו.

מוקדם לשפוט את האיכויות של יאיר לפיד כפוליטיקאי, מנהיג של מפלגה ובעל שאיפות גדולות. מה שראינו עד עכשיו היה התנהלות בסגנון לא ישראלי, סגנון שראינו תמיד במדינות דמוקרטיות מעבר לים ולבנו יצא אליהן. האם התרבות הפוליטית הישראלית מסתמנת להיות "מילה זו מילה", שקיפות הוא שם המשחק והאזרח חשוב לא פחות מהון ומשלטון?

הישג רב-משמעות של יאיר לפיד

ההישג הראשון והחשוב של לפיד בשלב זה: במהלך יצירת הקואליציה בשוק הסוחרים, שוק הדומה לכל שוק אחר, לא שמענו התלהמות מכיוון יאיר לפיד וחברי מפלגתו החדשה, התלהמות האופיינית לפוליטיקה הישראלית על שלל המפלגות ותפישות העולם שלהן. לפיד, בג'נטלמניות לא מוכרת במקומותינו, השיג במשא-ומתן ממשלה מצומצמת של 20 שרים ותו לא. 20 במקום 30 שהיו בממשלה היוצאת. אור חדש בוקע מולנו מהמנהרה החשוכה של בזבוז כספי ציבור והתנהגות של נבחרי ישראל, כמו היו בני מלכים ממשפחות שליטים מדורי דורות. תפישת האין-בזבוז והצמצום לטובת כל האזרחים, לטובת כבוד הממשלה ולטובת כבוד האזרחים היא חידוש רב-משמעות.

דמותו של שולחן הממשלה שהוגדל והוגדל כדי לאפשר לאין-סוף שרים להסתופף סביבו, רק כדי שראש ממשלה ישרוד וישיג את אומרי ההן לצרכיו הפוליטיים והאישיים, הופכת נגד עינינו המשתאות להיסטוריה. האם נזכה בקרוב מאוד לראות שולחן נורמלי של ממשלה שלכל שר בה יש תפקיד אמיתי?

הפתעה מצד שר התשתיות עוזי לנדאו

ההפתעה מצידו של שר התשתיות, איש הליכוד, היא איסור ליצחק תשובה העושה במדינה כבתוך שלו, למכור מתוך מאגר תמר, גז טבעי, לחברות ולגופים שמחוץ למדינת ישראל. חברת דלק, בעלת מאגר הגז הטבעי בבעלות יצחק תשובה (ושותפים), החליטה על דעת עצמה ובניגוד להסכם עם הממשלה, למכור גז לשתי חברות ברוסיה ובקוריאה.

תשובה הוא אחד הטייקונים החצופים בישראל, עתיר ממון ועסקים שדאג לעשוק את קוני האג"חים שלו, מבלי שטרח להחזיר חובות (מעל מיליארד וחצי ש"ח) מכיסו וממאגר רכוש החברות שלו. דברי לנדאו לתשובה המתעלם מהסכמים ומפתח ללא הפסק את כישורי הבריונות שלו בניהול עסקיו בישראל: "אני מוצא לנכון להבהיר לכם כי חזקת תמר (מאגר הגז במימי ישראל) מיועדת לספק את צרכי המשק הישראלי ואינה מיועדת לייצוא מחוץ לישראל". תשובה יאלץ להיזכר שמאגר הגז תמר, לא עבר אליו בירושה ממשפחתו העתיקה. אולי בהמשך יקבעו גם חוקים חדשים להתנהלות טייקונים בעלי חוב.

הטייקונים שהכל מותר להם

מאז פתח לב לבייב את עידן התספורות בישראל, הצטרפה לשיטת העושק הזו שורה ארוכה של טייקונים שלא טורחים לשלם פרוטה אחת מכיסם כנגד חובותיהם. האחרונים בשורה הארוכה הם נוחי דנקנר וכנראה גם הרצל חבס. לפניהם עומדת שורה ארוכה של בעלי חובות ש"הסתדרו" לא לשלם חובות; אולי רק פעם, בהמשך, עוד שנים רבות.

לפי החוק בעולם העסקים בישראל, לא נופלת שערה מראשו של טייקון שדופק את שותפיו שקנו אצלו אג"חים. כל טייקון בעל חובות ענקיים מסדר לעצמו "סידורים", וממשיך התנהל כמיליארדר מעושר (ומאושר), ממשיך לקבל הלוואות חדשות מהבנקים, להישאר באחוזתו, לטוס במטוסו, לזכות בכבוד מלכים וכן הלאה. החוק בישראל טרם התעורר להוציא מגדר החוק את אפשרות התספורת והשלטון, ומאפשר כל סידור למען הטייקון על חשבון האזרחים המצומקים, כיאה למדינה בה ההון והשלטון בעלי זכויות מעל כולם.

עוד בשורה טובה אחת

בשורה טובה לכל אזרחי ישראל הוא החוק החדש שמתהווה בימים אלה לקראת אישור, והוא העלאת אחוז החסימה בבחירות הבאות. משמעות החוק הזה תהיה צמצום מספר המפלגות ויצירה, בעתיד, של כמה מפלגות גדולות ובעלות משמעות, בלי בזבוז ענקי של מאות אלפי קולות הנזרקים לפח בתום בחירות מהסוג הנוכחי. זהו אות נוסף לשינוי ובגרות בתרבות הפוליטית של ישראל.