בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קשה להבין כיצד ארה"ב מצד אחד ומדינות אירופה מצד שני, אינן מבינות את המצב הנזיל במזרח התיכון, ואת מרכיבי הסכסוכים ולכן הן טועות שוב ושוב ופועלות בדרכים שונות ומשונות לעבר מטרות שלא ניתן להגשימן בשלב זה כמו: פתרון הסכסוך היהודי-מוסלמי
|
למי שייכת הארץ הזו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לא ראינו לאחרונה כל התקדמות אצל מדינות אירופה וארה"ב בהקשר להבנת מהות האלימות במזרח התיכון. הם עדיין לא קולטים את שורשי הסכסוכים השיבטיים והחמולתיים, ואת שורשי המאבקים הדתיים (סונא-שיעה) בכלל, ואת הסכסוך בארץ ישראל שהוא למעשה סכסוך מהותי המבוסס על התפיסה המוסלמת נגד היהודית. וכך הם ממשיכים להתעסק באסירים, בגבולות, ובהתנחלויות ולא בעיקר, דהיינו: למי שייכת הארץ הזו ובעובדה שיש כבר שתי מדינות לשני העמים.
|
ההצהרות האחרונות של מדינות אירופה על חרם מתוצרת השטחים, פוגעת בראש ובראשונה באלפי משפחות פלשתיניות שראש המשפחה שלהן מקבל משכורתו בעבודה במפעלים שהקימו ה" מתנחלים", מצד שני מה שקצת עוזר לנו הן ההצהרות האירופאיות האחרונות על הפרדה מוחלטת בין ישראל ו"השטח הכבוש" (שהיה חלק ממדינת ירדן לפני 1967), כי זה משמיט את הקרקע מתחת לשמאל-האנטישמי-האירופי (והישראלי המשתפ"י) - אלו הניבזים הטוענים שאנו מדינת אפרטהייד כי איננו נותנים תנאים שווים לתושבי השטחים (אותם הם כבר רואים משום מה כתושבי ישראל). דוקטורים ופרופסורים מאוד לא-נכבדים: מדינות אירופה, אומרות לכם שבחוק אינכם צודקים. "השטחים הכבושים" זו ארץ אחרת ולא ישראל חייבת לספק את האוכלוסיה המקומית שם. בשולי הדברים נזכיר, שמדינות אירופה בכלל ואנגליה וצרפת בפרט, הן האחראיות לשרטוט הגבולות המגוחך שבין כל הארצות במזרח-התיכון. והרי אין משהו יותר אבסורדי מגבולות 67', אבל הטיפשים לעולם לא לומדים ואם מישהו שחושב שהחרם האירופי הוא משמעותי או מזיק, לא מכיר את האימפוטנטיות האירופית שנמשכת כבר 60 שנה ויותר". ובמאמר מוסגר, מפעלים ישראלים רבים הפועלים ב"שטחים", בנו כבר מפעלי עזר בתוך "הקו-הירוק", כך שסחורתם תשווק לאירופה על-פי מיקומם בשטח. מדינת ישראל.
|
לארה"ב יש סכסוך מתמשך עם קובה כבר 60 שנה. הם לא הצליחו לפתור סכסוך זה שממש על סף ביתם, אבל הם רצים 12,000 ק"מ לפתור לנו סכסוך במזרח התיכון - ודווקא עכשיו? דווקא ארה"ב "מכופפת את היד" לנתניהו ואבו מאזן, ואומרת שבו ילדים ותדברו. כל אחד מהילדים לא רוצה בכך, אבל לסבר את אוזנו של הדוד העשיר מאמריקה - מבקש "מתנות" ואף מקבל אותם. כאשר מופיע ברקע קול מבוגר ושקול האומר: "רגע רבותי, כבר פתרנו את בעיית סוריה? ומצרים? הרי התוצאות בארצות אלו ישפיעו ביותר על עתיד ירדן בכלל וארץ-ישראל בפרט". אז ניתן לשמוע את יועצי ג'ון קרי אומרים לו: "שכח מזה, זה שייך למחלקה אחרת בסטייט דפרטמנט". לא אירופה ולא ארצות הברית, שני כוחות ענק אלו שאתה מצפה מהם לתבונה ולחוכמה פוליטית, מתנהגות כיום כטירון בשבוע הראשון בקלט. כוחות ענק אלו לא מסוגלים לקרוא את התמונה בשלמותה, ולא מבינים שהמזרח התיכון בנקודת זמן זו, כל-כך נזיל, עד שכל תזוזה תתברר כעבור פחות משעה, כתגובה שגויה. כיום, כל מדינאי נבון, אם בישראל ואם ברשות הפלשתינית, יכול לומר לג'ון קרי ולאירופאים שלא נתניהו ולא אבו-מאזן בשלים לשיחות שיניבו פרי כלשהו מכיוון שהם מביטים סביבם בעצבנות לא מעטה לנוכח השינויים והמלחמות בסוריה, במצרים ואף בלבנון, אז למי יש פה תבונה לתכנן ליותר מחודש-חודשיים קדימה. בסיכום ניתן לומר, שבדבר אחד אנו בטוחים, גם האמריקנים וגם האירופאים, השלימו עם בניית פצצה גרעינית אירנית, כי הם הסבו עכשיו את ראשם באופן מוחלט, למפלט הישן והבטוח שלהם, המפלט של כל הנבלים - וזה הסכסוך היהודי-מוסלמי שאין לו פתרון הנראה לעין.
|
|
תאריך:
|
21/07/2013
|
|
|
עודכן:
|
21/07/2013
|
|
יהודה דרורי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סימי
|
24/07/13 11:19
|
|
"ימי התיאטרון הם כימי המין האנושי. לפני שגילה את האש ואת האור, ישב האדם הקדמון עם בני משפחתו במערה החשוכה והקרה. כדי להעביר את הזמן ולעודד את רוחם של ילדיו הנפחדים סיפר להם סיפורים, כדי להתגבר על החושך , על הקור , כדי לנטוע בהם תקווה. זה היה בעצם התיאטרון הראשון." כך פתח את מכתבו לאירוע הסולידריות עם תיאטרון אל-חכוואתי בירושלים המזרחית המחזאי והסופר, הפזמונאי והמתרגם, דן אלמגור, שהתקיים ביפו.
|
|
|
"הקמת מדינה ערבית נוספת בצד המערבי של הירדן, לצד ישראל - תנאי להסכם שלום או הסדר מדיני עם שכנינו - זהו אינטרס עליון של ישראל, אף יותר מהאינטרס הערבי, כדי להבטיח מדינה יהודית-דמוקרטית ולמנוע מדינה דו-לאומית בה ייווצר רוב ערבי תוך זמן קצר, דבר שיגרום או לאפרטהייד או לסוף הציונות וסוף השלטון היהודי בישראל" - משפט מוכר המורכב מצביר סיסמאות שכיחות שחוזרים עליהן עוד ועוד עד שהן הופכות בדעת הקהל למעין אמיתות, בעיקר ברחבי העולם. אכן, כשישראלים מעלים טיעונים הכורתים את הענף עליו הם יושבים, אי-אפשר לדרוש ממישהו בעולם לחשוב אחרת. אולם מי שבוחן לעומק משפט שגור זה הרווח מאוד בתקשורת הישראלית, יוכל למצוא את כשליו הבסיסיים.
|
|
|
ממשלה שאיננה נכונה לעמוד בלחצים ולשלם מחיר טקטי, קצר-טווח כדי לקדם יעדים אסטרטגים, ארוכי-טווח, ולשמור על עצמאות הפעולה המדינית (אי-קבלת תכתיבים ותנאים מוקדמים), איננה ראויה לאמון הציבור ולא להערכת בעלות-בריתה והקהילה הבינלאומית. ממשלה המוותרת על יעד אסטרטגי כדי להימנע מלחץ סוטה ממורשת האבות המייסדים של ישראל.
|
|
|
עד שהערבים שקוראים לעצמם "פלשתינים", ישנו לחלוטין את מערכת החינוך שלהם שתלמד אקומוניזם, שלום, כבוד לישראל ואחוות עמים, לא יהיה שלום וכל הסכם שייחתם יהיה ככתוב על הקרח שתוצאתו אחת בלבד - מלחמ.ה! העולם שדוחף את ישראל לדבר על שלום רואה את ישראל כצד היחיד שחייב לעשות וויתורים ולהתגמש, וככל שישראל תוותר היא תהייה הצד המפסיד היחידי.
|
|
|
שר התחבורה, ישראל כץ (הליכוד) הצהיר כי יצביע נגד שחרור מחבלים רוצחים במסגרת חידוש המשא ומתן המדיני אם הפלשתינים במידה ואפשרות שכזאת תובא להכרעת הממשלה.
|
|
|
|