בס"ד
אחד הדברים הבולטים בתעמולת השמאל הוא: דה-לגיטימציה מוחלטת לימין "הקיצוני/הפנאטי/המשיחי/הפשיסטי". בין שמדובר על דמוניות נוסח עמוס עוז ("מפלצת שהגיחה מהמעמקים החשוכים של היהדות"), ובין שמדובר על סתם "מתנחבלים". לטרמינולוגיה זו יש מטרה. בתחילה היתה המטרה להביא לשמיטת קרקע הלגיטימציה של הימין, אולם ברבות הימים היא הפכה לדבר מסוכן בהרבה.
לפני כמה שנים חזיתי בהפגנה של נוער מרצ. ניסיתי לדבר איתם, שאלתי אותם כמה יהודים עוד צריכים להירצח עד שיבינו שטעו?
התשובה שקיבלתי מהם היתה התשובה המזעזעת ביותר ששמעתי מימי. היתה זו האנטישמיות בשיא כיעורה, בשיא ניוולה, בשיא תיעובה.
"אה, מתנחלים". הם אמרו וחייכו במין לגלוג סולד.
הבנתם? לא בני אדם נרצחים, רק מתנחלים.
זה הספיק, זו היתה התשובה שלהם לשאלתי - "מתנחלים".
האם שלא תשוב עוד להיניק את בנה והבן שלא ישוב עוד לינוק משדי אימו. הילד הקטן שישא את יתמותו לנצח, סבא וסבתא שצריכים לגדל את נכדיהם, כל אלו אינם בני אדם, הם "מתנחלים" שזה כבר משהו אחר לגמרי.
צפיתי פעם בסרט מעניין על השואה. בסרט יש סצינה ובה אחות גרמניה מצביעה על יהודי ואומרת "דה ג'ו" ("היהודי") כשעל פניה מבט תיעוב ובחילה.
אותו מבט היה לנוער מרצ בשעה שהם ענו לי "מתנחלים".
למה אתה אומר שרוצחים בני אדם?
רוצחים רק מתנחלים.
לכולנו זכור המאמר המזעזע של שטרנהל. ניתן לסכם אותו במשפט אחד המופנה לערבים -"תרצחו רק מתנחלים".
נבחן רגע את אחד המשפטים היותר מחרידים שהמציאה תעמולת השמאל: "הם הרגו את האדם הלא נכון".
תקשיבו טוב טוב למשפט הזה. "הם הרגו את האדם הלא נכון".
שמעתם?
כל מה שהם היו צריכים לעשות זה פשוט להרוג את האדם הכן הנכון (נחשו מי הוא). זו הפאשלה היחידה שלהם.
אם למישהו יש ספק ביחס לכוונות ראשי השמאל, די לעיין בכתביהם: "לא צריך לפנות מתנחלים, צריך רק לפנות את צה"ל" (מאיר שליו), "לעבור את הגבול ולהכות אותם מכות רצח עד שהדם ירווה את האדמה הלא קדושה" (עיתון תל אביב, 1995).
כבר בראשית ימי אוסלו הכריזו אנשי שמאל שונים, כי מלחמה נגד המתנחלים איננה מלחמת אחים כיוון שאלו אינם האחים שלנו. מעבר לכך שאף אחד לא דיבר על מלחמת אחים חוץ מ"מחנה השלום", שימו לב לדה-לגיטימציה, אלו אינם אחים ואז מה? ניחשתם נכון.
כדי שהנאצים יוכלו לעשות מה שעשו ליהודים, הם היו חייבים קודם כל לעבור שטיפת מוח רצינית בדבר חוסר אנושיותם של היהודים.
"היהודי" אמרה אותה אחות נאצית. "מתנחלים" אמרו לי נוער מרצ באותו מבט בדיוק.
בהתאם, המתנחלים לא רק שאינם אחים, אפילו אזרחים הם לא. "... פראים חוליגנים, מוכי פסיכוזה המונית, ונדליסטים ושקרנים... פורעים... האספסוף המוסת הזה... אלימים וצבועים, היסטריים וצדקניים. מלחמת אזרחים? אתם וראשיכם כבר לא ראויים לתואר "אזרח" (אריאנה מלמד).
ואם ישאל השואל מדוע אין "הם" ראויים לתואר אזרח? הרי שהתשובה ברורה: "הם" התנגדו לפינוי ביצהר, כלומר לא התמסרו מרצון לפשע המלחמה הזה ואפילו התנגדו לו (הגם שלא בפרופורציות עליהן דיבר עמוס עוז). מובן שאותה אישה שכתבה את מאמר השטנה הזה לא כתבה דברים דומים על ערביי הגליל בתקופת האינתיפאדה בגליל. יש להניח שאלימות היא לא ממש דבר שמדיר שינה מעיניה, אבל להתווכח עם שמאלני על השינאה היוקדת והגזענית שלו זה לא רק מיותר, זה לא רק כמו להתווכח עם אנטישמי על יהודים זה אפילו פתטי.
בין אלפי החיילים שיבואו חלילה לפנות, יהיו מן הסתם גם כמה פרובוקטורים שמאלנים. כאלו המסתכלים בנוסטלגיה ובערגה על הטבח באלטלנה ("איפוא הימים של אלטלנה?", מאיר שליו), כאלו שיגיעו כשהם חמושים וינסו לדרדר את הפינוי לרצח מתנחלים.
אבל השמאל אף פעם לא עובד בצורה ספונטנית. האלימות שם, להבדיל מהאלימות של הימין, היא תמיד מאורגנת מראש, ממוסדת, משהו שיורד מלמעלה ולכן החלו במרצ עבודות הכשרת הקרקע. מחול הדה לגיטימציה והדמוניזציה של הימים האחרונים נועד לכך שכולם יפנימו שהמתנחלים אינם בני אדם ולכן לעוקרם מביתם איננו פשע, לשדוד את נחלת אבותם איננו פשע ואף ל ה ר ו ג אותם איננו פשע, "לעבור את הגבול ולהכות אותם מכות רצח עד שהדם ירווה את האדמה הלא קדושה".
אחי אהובי ורעי, היזהרו, כאשר מדובר בשינאה, לשמאל אין גבול.
