להיות משרת ציבור כנהג אוטובוס – זה הפרק האדרנליני הנוכחי של עבדכם הנאמן, ורק כמה שעות מנוחה בסוף השבוע מצליחות להביא אותי להקליד את חוסר המנוחה הציבורי ממסכת הארועים העוברים עלינו במה שנקרא שיגרת חיינו.
ביקשתי מכם לתת כותרת לדברים שתקראו כאן מסיבה פשוטה: אני לא מסוגל לארגן משפט קצרצר למקבץ הנושאים שאנסה להביא לפניכם, ולמרות הריחוק לכאורה ביניהם - כולם קשורים בכולם.
קבלו את המתכון: מצאתי את משרד הרישוי שהינו אחת הזרועות העיקריות של
משרד התחבורה וקשור לכמעט כל אחד מאיתנו – מושחת ברמות שלא תתוארנה, ובל נשכח שחיי אדם מונחים כאן על הכף. לא זה הזמן לפרט, ובל נשכח שעליי לצרף עוד חומרים למתכון המסובך שלכבודו ינסה כל מי שירצה – לתת את הכותרת. בעוד מחלקה שלמה בביקורת תלונות הציבור במשרד התחבורה מנסה להמציא לי פסק דינם (שהלוואי לא ייצטרך להגיע עד בג"צ), שמחתי לנקודת האור שפרסם השב"כ על שני החוטפים שלדעתם הם אלה שבוודאות מחזיקים את שלושת הנערים החטופים. אבל כל המתח הזה ואי הוודאות להמשך סיום אפשרי של הפרשה הקשה הזו, לא מונע מהתקשורת להתחיל במסעה השיגרתי לספקולציית הבחירות המוקדמות הלכאורה אקוטית לכנסת.
בנימין נתניהו מודגש כמפרפר פוליטית בדרך למדבר חסר רחמים, וכל הליצנים השווים כקליפת השום בעיניי ובעיניי רבים אחרים – בנט, לפיד ולבני, מפזזים בריקוד ההורה מלאי חיוכי נצחון פירוס. מי בין המועמדים הלוטשים עיניים לכסאו המושחת של נתניהו... אם לא שר התחבורה ישראל כץ שאך לפני רגע הזכרנו את משרדו עליו הוא מופקד?! כל הסלט הזה מושך את מדינת ישראל על אזרחיה הכלואים בה לעבר ההסלמה הביטחונית בצפון ובדרום, והנה לכם אילוסטרציה להבדיל אלף אלפי הבדלות לנהג האוטובוס המסיע מאחוריו עשרות רבות של אזרחים הסומכים עליו שיביאם בשלום וביטחון למחוז חפצם. בעניין זה קשה לי לקבל סיטואציה שצה"ל הפגיז בתגובה עוד 4 מטרות בעזה, כאשר כל המטרות שהופגזו עד כה הורידו אך במעט את מחירי הנדל"ן בעזה, ולך תדע עוד כמה מבנים כאלה רשומים כמטרות עתידיות?!.
לבליל המתכון הזה לצורך הבנת המתרחש בראשו של אזרח ישראלי ממוצע שלא רק התאווה לכסף מדריכה מנוחתו, צריך לזכור נתונים קודמים שבוודאי נשכחו אצל רבים מאיתנו – אבל מה לעשות שהם משתרכים אחרינו ואינם מרפים. מחירי הדיור בישראל מייאשים כל זוג צעיר עד השמיים, פקקי התנועה בדרכים בישראל בלתי נסבלים בלשון המעטה, והתאונות הקטלניות המזוויעות אינן מייפות ולו מחלף אחד נוסף שממטיר עלינו שר התחבורה – כמובן עם כסף שהוציא מכיסינו, בטח בלי לבקש מאיתנו רשות. על שר האוצר לפיד האיום תהא כל מילה מיותרת, ונסתפק בהצהרותיו שלא יועלו יותר מיסים שהנוכחיים כבר מזמן חנקו אותנו – כאשר נשארת השאלה פתוחה: מהיכן יקח לנו יותר... למרות פחדנותו לספר לנו שאינו מבין במה הוא בכלל עוסק?! על הבריאות בישראל ששרה חייכנית (זו עווית או מחלה?) מספרת לנו שיותר לא יהיה שר"פ, ושוכחת לספר שאוי ואבוי למי ש"במקרה" נעשה חולה... וזקוק לאשפוז בבי"ח... הצעתי: עד שתקום בישראל
ממשלה עם שרים שיגיעו מתוך העם ולמען העם, כדאי מאוד שתשמרו חזק חזק על בריאותכם.
האם מישהו טרם הבין את הקשר בין הפתיח לכל ההמשך שהגיע עד משרד האוצר והבריאות? בין נהג האוטובוס החייב ראש שקט כדי להסיע את הנוסעים בביטחה, ובין הראש המזמזם והמטריד את מקבלי ההחלטות ש"במקרה" גם הם מחויבים להסיע את האזרחים בביטחה להמשך חייהם במדינה?
שמתם לב שבשני המקרים שילמו האזרחים כסף מכיסם למימון הנהגים? הן באוטובוס... והן בממשלה?!
עכשיו נראה אתכם מביאים לכל הסמטוחה הזו כותרת ראוייה וקצרה כמתבקש.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
