|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
 |
|
|
|
הבית בכרמיה. מזוז סגר את התיק |
|
|
|
|
|
|
מני מזוז סגר את התיקים בפרשות כרמיה ובנק לאומי, ועמד מאחורי כתב האישום
▪ ▪ ▪
מני מזוז היה מי שהחליט, בתפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, על פתיחת החקירה נגד אהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס, טלנסקי ומרכז ההשקעות, כשם שהחליט על סגירת התיקים נגדו בפרשת כרמיה ובנק לאומי. מזוז גם היה מי שנתן גיבוי להחלטה לזמן את משה טלנסקי לעדות מוקדמת ולהגיש את כתב האישום נגד אולמרט. למרות זאת, את רוב הביקורת על הפרקליטות לאחר זיכויו החלקי של אולמרט, ספג פרקליט המדינה משה לדור, בעוד מזוז נותר נקי.
|
|
|
קורב הוא בפועל ראש צוות התביעה במשפט אולמרט-זקן
▪ ▪ ▪
עו"ד אורי קורב עומד בפועל בראש צוות התביעה במשפטם של אהוד אולמרט ו שולה זקן. לאחר שהשניים זוכו מרוב ההאשמות נגדם, הותקפו אנשי הפרקליטות בידי גורמים שונים על עצם הגשת כתב האישום - אם כי ההתקפות כמעט ולא כוונו לעבר קורב. הוא עצמו שב ואמר, שהגשת כתב האישום הייתה מוצדקת והיפנה את תשומת הלב הן להרשעותיהם של אולמרט וזקן, והן להימנעותו של בית המשפט מלמתוח ביקורת על התנהלות הפרקליטות בתיק.
|
|
|
שלושת השופטים הגיעו להחלטות פה אחד
▪ ▪ ▪
השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ו משה סובל קיבלו פה אחד את ההחלטות במשפט אולמרט. אהוד אולמרט זוכה מחמת הספק בפרשת ראשונטורס, זוכה בפרשת טלנסקי משום שמעשיו לא עברו את הרף הפלילי, הורשע בפרשת מרכז ההשקעות וזוכה בפרשת מבקר המדינה. שולה זקן הורשעה בפרשת ראשונטורס וזוכתה בפרשות טלנסקי והאזנות הסתר. פסק הדין משתרע על פני 742 עמודים, והוא עורר מחלוקת בין משפטנים, פרשנים ועיתונאים.
|
|
 |
|
|
|
אולמרט. מקורבים [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
משה לדור ספג ביקורת קשה בעקבות פסה"ד במשפט אולמרט
▪ ▪ ▪
כפרקליט המדינה הוביל משה לדור את עבודת הפרקליטות במשפטם של אהוד אולמרט ו שולה זקן, והטיל את כל כובד משקלו בבקשה לשמיעת עדותו המוקדמת של משה טלנסקי. זיכויים של אולמרט וזקן מרוב ההאשמות נגדם והרשעתם רק בחלק מהן, גררה ביקורת קשה על לדור מצד מקורביו של אולמרט ובחלק מן התקשורת. לדור דחה אותה בתוקף, בציינו שבית המשפט לא מתח ביקורת כלשהי על הפרקליטות והתנהלותה, ודחה גם את הקריאות להתפטר.
|
|
|
זקן הורשעה במעורבות ביצירת העודפים בנסיעותיו של אולמרט
▪ ▪ ▪
שולה זקן הורשעה בשתי עבירות של קבלת דבר במירמה ובעבירה של מירמה והפרת אמונים בפרשת ראשונטורס. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי היא הייתה מודעת ליצירת עודפים מכוונים בנסיעותיו של אהוד אולמרט לחו"ל כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת, כאשר שימשה כראש לשכתו. בית המשפט עמד על תפקידה המרכזי בלשכתו של אולמרט וקבע, כי ייתכן מצב בו היא פעלה בלא ידיעתו בנושא הנסיעות, ולכן ניתן להרשיע אותה למרות שאולמרט עצמו זוכה מחמת הספק בפרשה זו.
|
|
|
אולמרט טיפל בענייני לקוחותיו של ידידו, עורך דינו ושותפו
▪ ▪ ▪
אהוד אולמרט הורשע שבהיותו שר התמ"ת ביצע מעשים של הפרת אמונים, כאשר דן בענייני לקוחותיו של ידידו, פרקליטו ושותפו הכלכלי, עו"ד אורי מסר. במיוחד בלט הדבר כאשר אולמרט קיבל את עמדת חברת שמן, שיוצגה בידי מסר, והעלה את ההיטל על שמן מיובא. ביהמ"ש המחוזי בירושלים קבע, כי מערכת היחסים בין אולמרט למסר - ובמיוחד הערבות עליה חתם מסר לטובת הקמפיין של אולמרט, והקופה הסודית בסך 350,000 דולר שהחזיק עבורו - יצרה מצב בו טיפולו של אולמרט בלקוחות מסר היווה עבירה פלילית.
|
|
 |
|
|
|
טלנסקי. מכתבי המלצה [צילום: AP] |
|
|
|
|
|
|
אולמרט קיבל מעטפות של מזומן, אך לא הפר אמונים
▪ ▪ ▪
אהוד אולמרט הואשם בכך שקיבל מ משה טלנסקי מאות אלפי דולרים, רובם במזומן בתוך מעטפות, לא דיווח עליהם כחוק והעניק לטלנסקי המלצות בכתב ובעל-פה שסייעו לעסקיו. בית המשפט המחוזי בירושלים מצא, כי רוב הכספים אכן הוענקו (כולל במזומן במעטפות) וההמלצות אכן ניתנו, אך קבע שאולמרט לא חצה את הקו שבין העבירה האתית והמשמעתית לבין העבירה הפלילית של מירמה והפרת אמונים. בית המשפט ציין את הבעייתיות בעדותו של טלנסקי וקבע, כי ניתן להסתמך עליה רק כאשר יש ראיות התומכות בה.
|
|
|
נוצרו עודפים ב-92,000 דולר - אך נותר ספק האם אולמרט ידע על כך
▪ ▪ ▪
אהוד אולמרט הואשם בקבלת מימון עודף מארגונים ציבוריים בארץ ובעולם לנסיעותיו לחו"ל עבורם, בסכום כולל של 92,000 דולר. לטענת המדינה, היה מדובר במערכת מכוונת של מירמה, ובכספים בהם נעשה שימוש למימון נסיעות פרטיות של אולמרט ובני משפחתו ולשדרוגו של אולמרט בנסיעות ציבוריות. בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה את אולמרט מחמת הספק, בקובעו שלא הוכח מעבר לספק סביר שהוא ידע על המתרחש ושתיכנן מראש את יצירת העודפים. לעומת זאת, הורשעה בפרשה זו שולה זקן בשני סעיפים של קבלת דבר במירמה, לאחר שהוכח שהיא פעלה ליצירת עודפים.
|
|
 |
|
|
|
דנקנר. נאלץ לפרוש [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
דני דנקנר נאשם בקבלת דבר במרמה בפרשת בנק פוזיטיף הטורקי על-ידי בנק הפועלים  נאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר בנק הפועלים
▪ ▪ ▪
דני דנקנר הוא הנאשם העיקרי בפרשה שטילטלה את בנק הפועלים. שימש עד דצמבר 2009 בתפקיד יושב-ראש הבנק. נאלץ לפרוש בלחצו של בנק ישראל. בדיווח הרשמי שתואם בין דנקנר לבין נגיד בנק ישראל נאמר כי הפרישה נובעת חילוקי דיעות, ולא מחמת ליקויים בטוהר מידות. חקירת המשטרה החלה בעקבות מידע, לפיו "סידר" דנקנר לעצמו ולמקורבים באופן בלתי תקין אשראי בהיקפים גדולים. כמו-כן עלה חשד לפיו הוא נהנה מפיצוי כספי ששילם בנק הפועלים בעסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף, בלא שדיווח על היותו בעל עניין בעסקת הרכישה. הפרקליטות החליטה על הגשת כתב אישום נגדו בפרשה זו.
|
|
 |
|
|
|
נחמה. באזהרה [צילום: פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
בתקופת כהונתו כיושב-ראש בנק הפועלים בוצעה באופן השנוי במחלוקת רכישת בנק פוזיטיב הטורקי
▪ ▪ ▪
שלמה נחמה כיהן כיושב-ראש בנק הפועלים, בעת שבוצעה עסקת רכישת בנק פוזיטיב הטורקי על-ידי בנק הפועלים. יחד עם צבי זיו, המנכ"ל דאז של בנק הפועלים, ניהל את המו"מ לרכישה. מניותיו נרכשו על-ידי אריסון. נחקר באזהרה על-ידי חוקרי המשטרה בשאלת מעורבותו של דני דנקנר בעסקה. בחקירתו טען שלא ידע על קשריו העסקיים של דנקנר עם-מי מאנשי קבוצת RP או עם בעלי מניות בבנק הטורקי. נחמה נאלץ לפרוש מהבנק עוד קודם לחקירה, כדרישת בעלת השליטה שרי אריסון, בעקבות חילוקי דעות מהותיים בינו לבין אריסון.
|
|
|