לאחר מאבק שניהל הח"מ במשך כשנתיים (1987-1985), שכלל עתירה לבית המשפט העליון (1986) וניסיונות הפללה מצד מנכ"ל הבורסה יוסי ניצני, נאלצה הנהלת הבורסה להסיר את התנאי שהעמידה לעיתונאים: קבלת היתר כניסה לאולמות המסחר בתמורה להימנעות מדיווח על עסקות ספציפיות שמבצעים חברי הבורסה בניירות ערך (פרויקט מיוחד)
▪ ▪ ▪
באפריל 1985 פתח הח"מ (יואב יצחק) במאבק נגד הבורסה לניירות ערך בתל אביב, לאחר שגילה ליקויים ועבירות מצד כמה חברי בורסה. היה זה המאבק הראשון בדרכי כעיתונאי, שתועד בספרי "עגל הזהב" (מרס 1991). בעקבות זאת, ובמטרה להצר צעדיי, פצח מנכ"ל הבורסה יוסי ניצני בשורה של פעולות, כולל ניסיונות הפללה. אלה נועדו לעצור פרסום מידע על אודות פעילותם של חברי הבורסה בניירות ערך ספציפיים (מניות, אופציות, אגרות חוב).
שלומי לחיאני חשוד בשורה של עבירות בזמן כהונתו כראש עיריית בת ים
▪ ▪ ▪
בספטמבר 2011 המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד שלומי לחיאני בעבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועוד. על-פי החשד, לחיאני הנחה עובדים בעירייה לקחת הלוואות מבנקים. כספי ההלוואות הועברו אליו, ובאמצעות בני משפחתו ומקורביו השיב את ההלוואה בהחזרים חודשיים במזומן. נוטלי ההלוואות שימשו קודם לכן כפעילים במטה הבחירות של לחיאני, ולאחר שנבחר מונו לשמש בתפקידים בכירים בעירייה, אם לאחר שקודמו פוטרו ואם לאחר שהתפקיד נתפר עבורם.
עיריית בת ים. שכרה את דנציגר-קלגסבלד [צילום: יוסי מטלון]
השופט יורם דנציגר נחשד בקשרים פסולים עם ראש עיריית בת ים, אך התיק נסגר מחוסר אשמה
▪ ▪ ▪
פרשת הקשרים בין השופט יורם דנציגר (בהיותו עו"ד פרטי) לבין ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, נחשפה ב-News1. דנציגר נחקר באזהרה ויצא לחופשה באוגוסט 2011, אך בינואר 2012 נסגר התיק נגדו מחוסר אשמה (המלצת המשטרה הייתה לסגור את התיק מחוסר ראיות). משרד דנציגר-קלגסבלד העניק שירותים משפטיים לעיריית בת ים במקביל לטיפולו של דנציגר בענייניו האישיים של לחיאני ולשותפות ביניהם בפרויקט נדל"ן. בהקשר זה נבדק החשד, אם ההימנעות מחיוב או גבייה של שכר טירחה, מהווה טובת הנאה שהעניק ללחיאני בקשר או בזיקה להעברתם של תיקים מעיריית בת ים לטיפול משרדו של דנציגר.