|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם  החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
|
|
|
אלי אלון
דן הדני עלה לישראל ב-1948, סיים קורס חובלים ושירת בחיל-הים כקצין בשירות קבע בשנת 2016 מסר דן הדני את אוסף תצלומי העיתונות שלו שכלל כמיליון צילומים לספריה הלאומית
|
|
|
|
|
יואב יצחק
חקירה שהתקיימה בישראל נגד גרטלר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שנתן שוחד לדנינו ולגורמים נוספים, הסתיימה בלא כלום, לאחר שלא נמצאו ראיות; כך גם חקירה שהתקיימה ע"י FBI בחשד לשוחד בקונגו ...
|
|
|
|
|
דרור אידר
מנהיג התנועה הציונית חיים ויצמן דרש את הארץ מכוח התנ"ך בוועידת פריז וכך גם דוד בן-גוריון מול ועדת פיל ב-1937 הם המשיכו מסורת ארוכה מאוד בת אלפי שנים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
החצוצרן |
|
|
|
מאת: שיה מלכין | 31/05/2015 |
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
כרמלה דקל |
|
31/05/15 16:06
|
|
|
|
|
שיה יקרה, כתבה מרגשת ומעניינת!
בכל פעם כשאני יוצאת מן התיאטרון או מן הקונצרט, אינני יכולה שלא לעמד מספר דקות ולהאזין לנגנים. כמובן זה מלווה במתן תרומה לנגנים. תודה רבה על החשיפה לתכנים המיוחדים שלך!
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כרמלה דקל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שיוש |
|
1/06/15 23:07
|
|
|
|
|
|
תודה כרמלה יקירה, הזדהות הקוראים כל כך חשובה לי כאשר אני כותבת. זה מעודד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
ya'akov |
|
1/06/15 05:51
|
|
|
|
|
|
They came, they settled and enriched the harmony of the country with their daily voices and their musical instruments.
They did not find a land of milk and honey but they found somebody who took interest in them and told their story
KOL HAKAVOD
and thanks for sharing
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ya'akov
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
infolover |
|
1/06/15 22:23
|
|
|
|
|
|
הסיפור מאפשר לדמיין את הדמות בצורה ברורה ועפילו עם הצלילים...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
infolover
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
שילי |
|
1/06/15 23:15
|
|
|
|
|
|
גם כתבה זו, כמרבית כתבותיה של שיה מלכין, עוסקת בסיפורים מיוחדים, על אנשים
שמסתובבים בנינו, אך רק עיו בוחנת כמו של שיה, יודעת לדלות אותם.
הכתבה מסופרת באנושיות. ברגישות ובאיכפתיות אמיתית.
אוהבת את כתבותיה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שילי
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מטי |
|
2/06/15 10:52
|
|
|
|
|
|
אהבתי מאוד את הכתבה. נפלא בעיניי שיש אנשים שיכולים לראות את הזולת, לדובב וגם להקשיב. לחדור מבעד לקליפה החיצונית ולפתוח את הלב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מטי
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
חסידה דנאי |
|
4/06/15 01:00
|
|
|
|
|
|
שיה יקרה ,
חברתי בויצו ,התרגשתי מאד לקרוא את הספור המיוחד על החצוצרן, הספור והעין הבוחנת שלך ,באנשים אחרים יוצאי דופן, מסקרנים אותך ,העלית את הספור על הכתב בצורה כל רך רגישה,עד כדי כך שאני רואה אותך לנגד עיניי ברגע זה,מתבוננת בפינה
חשוכה ,על מנת לא להסב את תשומת לבם של עוברי אורח להכיר ולשוחח עם אותו חצוצרן.... יש בך יצר סקרנות מיוחדת וכושר העה יוצא מן הלל.
תודה שאפשרת לי להינות מסיפור נפלא זה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חסידה דנאי
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
אהובה אילן |
|
4/06/15 08:46
|
|
|
|
|
אני תמיד מקשיבה לנגני הרחוב ולפני כעשר שנים הזמנתי אחדים מהם להופיע במסיבת בר מצווה של בן דודי, האמריקאי, שהתקיימה בארץ.
זה מזכיר לי את הסיפור המפורסם של הכנר Joshua Bell,
שרצה לבדוק מה הערכה של האנשים המכובדים הממהרים לקונצרטים לנגנים וירד לתחנת Metro שב- Dipont Circle בוושינגטון הבירה עם כינור סטרדיווריוס של הוברמן ואף אחד לא התייחס אליו. או עצר לשמוע אותו מנגן. נחמד שנתת לחצוצרן במה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אהובה אילן
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
גוני |
|
4/06/15 23:57
|
|
|
|
|
|
מאוד נהנתי מסיפורו של החצוצרן. כל האנשים עליהם את כותבת מעניינים ומרגשים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גוני
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
אלזה |
|
6/06/15 02:43
|
|
|
|
|
החצוצרן שבוהחלטת להתמקד הפעם, וגם אני/את ,וכל באי התיאטרון, נתקלים ושומעים ברחבת התיאטרון ,באופן קבוע, (ואגב ,הוא מאוד הזדקן ..) כמוהו גם איש הבייגלה,לא מסבים את דעתנו ברגישות כה רבה שאת שיהלה הפלאת לעשות. ועל כך מגיע לך -כל הכבוד!!!
מסתבר שמאחורי הבנאדם קיים ספור רגיש ואנושי ומהווה דוגמא לאחד מיני מאות ואלפי העולים שנקלטו בקשיים בארץ בשנות ה-90, ולא ממש נטמעו בנו.המיפגש של החצוצרן הוא במקום בו החברה הישראלית פוקדת את המקום תדיר ושם הוא נותן ביטוי להרגשותיו ומקבל את שכרו מהחצוצרה שמאפשרת לו פרנסה בכבוד.
שייהלה, נתת לבנאדם במה להעלות את סיפורו האישי ועשית זאת בהמון אמטיה, סקרנות ואיכפתיות.
יצר הסקרנות שלך וההתענינות שלך בזולת שוב קבל ביטוי יפה הן כלפי הבנאדם מהרחוב, והןכלפי למקצועו כחצוצרן ברחוב.
שאפו.
נהניתי והתרגשתי מהספור הרגיש שהעלית לקורא בכל כך הרבה חן ורגש.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלזה
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
עובר ושב |
|
6/06/15 09:26
|
|
|
|
|
|
שיה מלכין הינה לגבי תגלית עיתונאית מאלפת . היא תופסת נישה מעניינת של סיפורים אנושיים שנכתבים בסגנון אייש קולח ומרתק ומשאירה אתה הקוראים עם טען של עוד ועוד
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
עובר ושב
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
שיוש |
|
6/06/15 09:44
|
|
|
|
|
|
לכל המגיבים/ות לכתבה שלי על החצוצרן,
המוטו העובר כחוט השני בכל תגובותיכם הוא ההזדהות עם הגיבור בכתבה או האנטי גיבור במציאות הקשה שלנו.
עבורי, מעבר לצורך לכתוב ולהביע, זהו המשוב אליו ציפיתי.
תודה, תודה, ריגשתם אותי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שיוש
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
רחל דנאי |
|
6/06/15 17:09
|
|
|
|
|
סיפור, או בעצם קטע מהחיים, יוצא דופן ומוגש בצורה כל כך יפה ומרגשת. מי מאיתנו לא ראה את הנגנים לאחר הצגת תיאטרון, זו תמונה חולפת , דבר מובן מאליו, שאין אנו מקדישים לו אפילו רגע מזמננו. אני חושבת שהכתבה מעבירה לכולנו מסר ברור:
היו יותר אנושיים, שימו לב לסובב אתכם. זה אפשרי וכל כך פשוט. אני מודה שפתחת בפני עולם חדש, שאפשרויות הנתינה בו הן בלתי מוגבלות...תודה !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
רחל דנאי
|
|
|
|
|
|
|